פייסבוק מאניה- פייסבוק דיפרסיה 

כבר כתבתי בעבר על השפעת האינטרנט והרשתות החברתיות על זוגיות ומערכות יחסים. אני מכיר בתרומתו העצומה של האינטרנט ליצירת מערכות יחסים אבל במאמר זה אני רוצה להסתכל על אספקט אחר בנוגע לעולם הזוגיות ומערכות היחסים. כפי שכבר כתבתי בעבר, אני כרגע בעיצומו של תהליך עבודת דוקטורט אשר נושאה הוא "זוגיות ויחסים בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות". עבודה זו באה לשפוך אור על מספר תופעות הקשורות לרשת החברתית הפופולארית בעולם ומצביעה על מספר תופעות אשר בעיניי מהוות סימן אזהרה מטריד כיצד אנשים מנהלים את עצמם בחיים בכלל ובזוגיות בפרט. בעבודתי כמטפל, אני נתקל במקרים רבים מאד אשר עניינם הוא זוגיות. אולם המכנה המשותף למקרים רבים הוא הבלבול הרב שנוצר במערכות יחסים כתוצאה מהפומביות שנותנת להם פייסבוק. אנשים הפכו בעידן פייסבוק ל"מוצרי מדף", רבים מהם פורשים את חייהם כמניפה על כל צעד ושעל שהם עושים, מפרסמים סטטוסים על כל פעילות,ממשמעותית ועד איזוטרית וחסרת חשיבות ככל שתהיה, מהולדת בן ועד פעולת מעיים מוצלחת במיוחד. בזכות פייסבוק אנשים וויתרו לחלוטין על הפרטיות. לחלוטין. אנשים מהגגים את עצמם באמצעות סטטוסים ללא כל שיקול דעת מי קורא את הסטטוסים שלהם או מהן ההשלכות העתידיות שהם עשויים לחולל. זהו האינטרנט- ברגע שאתה שם אתה קיים. גם אם אתה לא רוצה. הכל מתועד. הכל פומבי ונגיש. זהו סוד קסמו וזהי קללתו. אנשים וויתרו על פרטיותם לטובת יצר האקסהביוניזם וההתערטלות הנפשית והחברתית שלהם ומכרו את פרטיותם תמורת נזיד לייקים. אותו "לייק" שהפך לסמל סטטוס, אותו "לייק" נכסף שאנשים מתאמצים לאסוף באדיקות כהוכחה לשנינותם, הפופולאריות שלהם , חוש ההומור שלהם ואישור חברתי על קיומם. מצב זה מביא למה שאני נפגש איתו בחדר הטיפולים- ההתמכרות לפייסבוק. אנשים מתמכרים לפייסבוק. מארק צוקברג פיצח את סוד הגנום האנושי דרך המובן מאליו- האדם הוא יצור חברתי וזקוק לשיתוף, אחווה, תחושת שייכות ואישורים מתמידים. זהו פיצוח גאוני. ולכן הוא ממכר. אנשים מנהלים את חייהם באמצעות הפייסבוק. במקום שהפייסבוק יהווה מראה לרסיסי חייהם של אנשים הוא הופך ממציאות ווירטואלית לחלק מעולמם האמיתי של אנשים רבים אשר רואים בו שלוחה אמיתית של עצמם. ההגדרה של "התמכרות" הינו מצב בו הגוף זקוק למושא ההתמכרות בכל פעם במנות גדולות יותר על מנת לקבל את אותו האפקט שקיבל בעבר וכן מגלה "תסמיני גמילה" אם מנסה לסיים את ההתקשרות ממנו במעמד צד אחד?.אז אנשים מכורים לפייסבוק. אם בהתחלה היו זקוקים לשליחת Poke אקראי וחינני, הרי שהיום הם מעדכנים את הסטטוסים שלהם כאחוזי אמוק, מצלמים בנייד על מנת להעלות לפייסבוק ומתעדים את חייהם ללא מחשבה תחילה היכן זה עשוי לפגוש אותם שוב. מה הדבר מזכיר לי? שחקנית נואשת בתחילת דרכה אשר הצטלמה לסרט פורנו תמורת כסף. לימים, כשהתפרסמה, צץ הסרט מעברה וחוזר "לנקום" בה. כל מה שאנחנו כותבים ומעלים לפייסבוק או לאינטרנט לא נעלם. אין מטה קסמים ווירטואלי. זיכרו זאת לפני הלחיצה על ה Enter . וההתמכרות הזו מובילה לאובססיה. אני מוצא עצמי יושב מול מטופלים רבים אשר פיתחו אובססיה בעקבות פייסבוק. אנשים מתייחסים לפייסבוק כאל נייר לקמוס למערכות היחסים שלהם. הוכחה לעצם היותם בזוגיות או ביציאה ממנה. קריאה בקול חוצות על קיומו של "אחר משמעותי" בחייהם. אולם, כפי שישנה "פייסבוק-מאניה", התרוממות רוח שבאה לידי ביטוי בגלי סימפטיה מהסביבה הוירטואלית, ככה ישנה גם "פייסבוק-דיפרסיה". תופעה זו מתרחשת כאשר לאחר פרידה בן הזוג משנה את הסטטוס שלו וכעת הוא מכריז לעולם על כשלון מערכת היחסים. ואז,לפתע, הכשלון אינו יתום. כולם יודעים עליו,כולם שואלים, חוקרים, מייעצים. תהליך האבל על הפרידה אינו מקבל את הכבוד והדיסקרטיות הראויים לו. אולם, עצם ההכרזה הפומבית והמתוקשרת על הפיאסקו הזוגי , אינה סופו של תהליך הפרידה. פעמים רבות אני נתקל בבני זוג המתקשים להשתחרר מכבלי הזוגיות הכושלת וממשיכים "לבלוש" אחרי האקסים שלהם בפייסבוק, בודקים אילו תמונות הם מעלים, האם שינו את הסטטוס הזוגי שלהם ובאילו פעילויות הם משתתפים. אף פרידה אינה סופית. אני יושב מול אנשים אשר מכאיבים לעצמם ביודעין עת הם עסוקים באובססיביות בלגלם את שרלוק הולמס כשהם בולשים אחר האקסים שלהם בפייסבוק. הם כואבים כל תמונה חדשה ומאושרת שעולה ומתרסקים למראה כל אישור נוכחות למסיבה לוהטת אחרת בעיר. הם חיים את תהליך האבל של בן הזוג שלהם באמצעות פייסבוק אך רק את המופע הווירטואלי שלו. לא אחת אני מעלה את האפשרות שיתנתקו מפייסבוק, שינתקו את הסבל. הצעה זו נתקלת במנעד תגובות החל בהרמת גבה משתאה וכלה בהצהרה שזה בלתי אפשרי. אז הכל אפשרי. פייסבוק זה רק אתר אינטרנט. זה לא החיים. אני מכיר בכוחן של הרשתות החברתיות ככלל ושל פייסבוק בפרט. אני מודע לאפשרויות הגלומות בהן ביצירת קשרים. אולם אני גם מבקש להאיר עם פנס על הצד האפל של האתר הזה. שימו לב כיצד אתם מנהלים את הקשרים שלכם, האם אתם מנתחים כל מילה של בן הזוג שלכם על ה wall - האם גם אתם מתקשים להסיר את האקס מרשימת החברים וכואבים את ההסרה שלכם? האם גם חיים את האשלייה שישנו שפע אינסופי של בני זוג פוטנציאליים בפייסבוק? אם עניתם על שאלה אחת או יותר בכן- ביחנו את עצמכם ושיקלו את התנהלותכם בפייסבוק.