פרשת וישלח - משמעות שמות יעקב אבינו - אוריה זמיר. 

בס"ד

פרשת וישלח - משמעות שמות יעקב אבינו - אוריה זמיר.

[תוספת מאוחרת לכתיבת המאמר - במאמרי זה איני חולק חלילה על דברי הגדולים חכמי ישראל, אלא מביא פן נוסף שאינו נזכר בדבריהם וכך יש לראות את המאמר, הרהור והגיג]. 

אחת מנקודות העניין המשמעותיות בפרשה שלפנינו : יעקב נאבק במלאך שרו של עשו, וידו על העליונה.

בראשית לב-כה : ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר: כ"ו : וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו: המלאך מבקש מיעקב לשחררו, "כי עלה השחר" ויעקב מתנה את השחרור בברכה שיברך אותו המלאך.

שם כז : ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני:

ומה היא ברכת המלאך ליעקב ?

שם כט: ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל:

במושגי יעקב (מושגים של תורה ועבודת השם) המלאך לא ממש מברך, כי אם משנה את שמו של יעקב לישראל, וזאת מדוע ?

המלאך כפי שציינתי בראש הדברים, הינו שרו של עשו, המלאך הממונה על עשו וברוח תפקידו כשרו של עשו, שעליו נאמר, שם כה-כז : ויגדלו הנערים ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה וגו': (יש לציין כי ע"פ המפרשים, המדרש והקבלה, לבד מפשט הדברים שהיה צייד, נאמר עליו "כי ציד בפיו", משמע חלק שפתים, שהיה גונב את אוזני שומעיו, אך אין להתעלם מכך שהיה איש דמים, כפשט הדברים וע"פ רשי אין מקרא יוצא מידי פשוטו)

ובברכת יצחק לעשו נאמר, בראשית כז-מ : ועל חרבך תחיה וגו: המלאך רואה את הדברים במושגי מלחמה, מנצחים ומפסידים. משמעות ברכתו של המלאך בפשט הדברים הינה, עקב ניצחונך, תקרא מעתה ישראל ולא יעקב.

מיד ועל-פני הדברים אנו רואים שיעקב מחשיב את המאבק במלאך והניצחון, כנס משמים ולא כניצחון הזרוע, שם לב-לא : ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי ראיתי אלקים פנים אל פנים ותנצל נפשי :

על יעקב נאמר איש תם ישב אהלים ועל-פי חז-ל, איזהו אהל, אהלה של תורה. שהיה יעקב בכל זמן לומד תורה בישיבתם של שם ועבר. ועל-כן לא היה יעקב יכול לקבל את הברכה/שינוי כמות שהוא ולוותר על השם יעקב.

ואכן כך נוכל לראות זאת בברכת הקב-ה ליעקב. שם לה-ב : ויאמר לו אלקים שמך יעקב לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך ויקרא את שמו ישראל:(נוכל להשוות את השינוי לשינוי ששינה הקב-ה את שמו של אברם והפכו לאברהם.

שם יז-ה : ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם וגו:

מבחינת מבנה הפסוק, דומה שינוי שמו של אברם על-ידי הקב-ה, למבנה הפסוק בברכת המלאך ליעקב, יותר מאשר לשינוי שמו של יעקב על-ידי הקב-ה).

להמחשה וסיכום, נשווה עתה את שתי הברכות : של המלאך : לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל.

של הקב-ה : שמך יעקב לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל.

בדברי הקב-ה אנו מוצאים את שם יעקב נזכר פעמים, משמע שלא תקרא עוד יעקב בלבד, אלא תקרא בשני שמות, והכל לפי צורך הכתוב ועל-פי המקרה.

הקב-ה לא מבטל בברכתו את השם יעקב (כפי שעשה לאברם), אלא מוסיף לו את השם ישראל. אחיזה לדבר אנו מוצאים בתורה לכל אורך הדברים, ככל שהדברים נוגעים ליעקב ושמו מוזכר.

באופן יחסי מעטות הפעמים בהן יקרא יעקב בשם ישראל. בכולן, ללא יוצא מהכלל מדובר בפן של עוצמות וכח. גם כשהקב-ה עצמו פונה אל יעקב (לאחר השינוי), הו"א פונה אליו בשם יעקב :

שם לה-א : ויאמר אלקים אל יעקב קום עלה בית אל ושב שם ועשה שם מזבח לא-ל הנראה אליך בברחך מפני עשו אחיך:

מראה מקום ממצא לדברים, נוכל לראות בפסוק הבא, בראשית מח-ב : ויגד ליעקב ויאמר הנה בנך יוסף בא אליך ויתחזק ישראל וישב על המטה:

שבת שלום ואור על כל ישראל.

אוריה זמיר