מנהיגות אל מול אוייב 

"ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה" (וישלח ל"ב/ט').

המפגש בין יעקב לעשו עמד תמיד לנגד עיניהם של חכמים בפוגשם עמים אחרים. מהתנהגותו המנהיגותית של יעקב אל מול עשו ניתן ללמוד פרקי מנהיגות אל מול "אויב" כאשר אינך יודע מהן בדיוק כוונותיו, למה הוא חותר, מה יגיד במפגש?

יעקב רצה להגיע לארץ המובטחת, לשוב אל המולדת, זו המטרה שהציב לעצמו בשעה זו. כמנהיג, הבין יעקב, שלמרות ההבטחה שקיבל מה' - עליו לנקוט בצעדים שונים ומגוונים כדי ליישם הלכה למעשה הבטחה זו. עליו להתנהג כמנהיג - בנחישות, בהעזה, בחכמה, בעצמה מתוך אופטימיות כדי לשוב אל ארצו ומולדתו.

יעקב היה מודע ל"מכשול" העומד בדרכו ליישום המטרה שהציב לעצמו - החשש מן הפגישה עם עשו אחיו. על כן עשה יעקב מעשה חכם ביותר כאשר הכין למפגש זה מספר אלטרנטיבות: מחד, הכין עצמו למפגש שכולו פיוס ואהבה, כבוד וחדווה. לסוג כזה של מפגש הכין דורון - מתנות בשפע ומילות פיוס, כדי "לרכך" את עשו ולקבל אותו בגיל ובשמחה. יעקב הכין עצמו בדרך נוספת - התפילה - כדי שה' ינחה אותו בעצה טובה, באיזו דרך להשתמש, בדורון (בהתפייסות) או במלחמה, ויציל אותו מיד עשו. יחד עם זאת הכין עצמו יעקב ואת כל משפחתו למלחמה שמא יצטרך להילחם כנגד עשו. כל זאת עשה יעקב כדי להגיע כאמור בחזרה למקום מגוריו - למקום לידתו, לארץ ישראל. יעקב הבין ש"אין להניח את כל הביצים בסל אחד", לא להשקיע את כל הרכוש בדבר אחד, שמא תהיה פגיעה ברכוש ויאבד כולו. הוא חילק א המחנה ל-2 חלקים - שאם יפגע עשו במחנה האחד "והיה המחנה הנשאר לפליטה", ימשיך את קיום הדור ויגיע ליעד - הארץ המובטחת.

המלאך - מלאכו של עשו - ניסה לעכב את יעקב בדרכו לארץ ולא הצליח במשימתו, באשר יעקב נאבק ומנע תבוסה מעם ישראל. עלינו כל הזמן להמשיך את מאבקו של יעקב עד היום הזה. קיבלנו מיעקב את הסלידה משפיכות דמים ומאלימות, אויבינו אינם נרתעים מהרג, מהרס ומהריגת חפים מכל פשע, אך דבקות במטרות ואמונה בצדקת הדרך צריכים לשמש נר לרגלנו ולכל מעשינו. כל עוד אמונה זו חדורה במוחנו - בתודעתנו, הרי התגובות בהתאם.

המלאך נאבק עם יעקב כל עוד החושך קיים, אך כאשר האיר השחר, כאשר הגיע האור - המרמז על שחר הגאולה ועל הצדק - ביקש המלאך להשתחרר, שהרי באור הכל ברור וידוע והצדק מנצח, שם מלאכו של עשו נעלם לו. אם אנחנו נחושים במשימתנו ובדרכנו האמונית מתוך ערכים מצוינים, הרי הניצחון יושלם ביושר ובצדקת הדרך, המתגלים לעיני כל באור - עם עלות השחר.

נלמד מתכונותיו של יעקב - כי תמיד יש להתכונן לשלום והתפייסות, אך להיות ערוכים למצב של מלחמה, למצב בו יש לפעול במלוא הכח כדי לנצח. לשתי האלטרנטיבות יש להתכונן היטב, שתי הדרכים חייבות להיות במצב "היכון" כל הזמן, כל עוד ישנם מפגשים בדרך, עימותים וחששות אל מול אויבים או שונאים. על כל מנהיג לדעת, שפעמים עליו לנסות לשכנע את מונהגיו בדרך פייסנית, רגועה ואנושית, ופעמים יש לנקוט בדרך "מלחמה", בעקשנות ובעוצמה - כאשר מבינים היטב שזו המתכונת הנכונה והצודקת. גם במצב של "מלחמה" יש לפעול בדרך חכמה, כיעקב אבינו, ולא להשקיע במקום אחד את כל הכח. כך צריך לנהוג כל מנהיג - שמתחתיו נמצאים מונהגים המצפים לעשייתו.

למנהיגים החינוכיים - הורים ומורים - להשתמש באותם כלים ואותם רעיונות כדי להצליח. עליהם ללמוד מהתנהגותו של יעקב - יושר, הגינות, מסירות, חכמה, בניית בית, משפחה, אך עם זאת זקיפות קומה ונחישות כדי לנצח, לכבוש את היעד ולהשיג את המטרות שהוצבו.

                                                                                                            ד"ר יחיאל שרמן