הקמת רשות המים ותאגידי המים היו במטרה ליעל את המערכות ולהוזיל את מחירי המים לצרכנים, והנה הגיע אלי באקראי במסגרת תפוצת במייל של מכתבי שרשרת, מכתבו של פנסיונר,מר משה גדליהו מחיפה,המסמך מדבר על נתונים ועובדות שאושרו על ידי רשות המים (המצורפת גם בזאת)המעלים הרהורים וערעורים באשר ליעילות ומחיר המים שמשלמים הצרכנים בישראל באשר הם.בחרתי לפרסם את מכתבו של צצצגדליהו כלשונו ושהציבור ישפוט.
מאת:גרשון אקשטיין,רעננה
כידוע לכולכם הוקמה "רשות מים" ארצית הפועלת דרך תאגידים חופפים לרשויות המקומיות. זה כשלעצמו מעורר שאלת הצורך לעשות כן אלא אם כן מישהו מצא דרך לנפח את המנגנון הבירוקראטי בעוד כמה עשרות פקידים בכירים כמו מנכ"לים וסגניהם, פקידות בכירות וכו', ומאחר וצריך לדאוג למשכורותיהם, רשות המים נקטה מיד בשני צעדים משמעותיים:
• נקבעו מכסות מים, 2.5 ממ"ק לחודש לכל נפש מדווחת. להזכירכם, שאלון בדבר הנפשות המתגוררות בדירה הופץ ע"י הרשות המקומית. לכמות זו ניתן השם "כמות מוכרת."
• נקבעו שני מחירים. האחד "נמוך", 6.988 ש"ח לממ"ק עבור אותה כמות מוכרת והשני, גבוה, 10.299 ש"ח עבור כל כמות מעבר לה. מחירים אלו בתוקף מ-1/1/2010.
מתוך הנחה שה"כמות המוכרת" היא הכמות המינימלית הדרושה לקיום החיים הנורמאליים של בן אדם, הפניתי לרשות המים מכתב בנידון. להלן הקטע הרלוונטי:
להלן חישוב קטן שעשיתי על מנת להבין כיצד הגיעו ל"כמות המוכרת" שלפי דעתי אמורה להיות הכמות המינימלית שאדם אמור לצרוך בחודש ימים:
אסלה. פעמים ביום עבור "צרכים גדולים", 9 ליטר בכל פעם: (9X2X30) 540 ל'.
4 פעמים ביום עבור "צרכים קטנים" (אני בו 77), 4.5 ל' כל פעם (4.5X4X30) 540
מקלחת פעם ביום, 25 ל'. בכל פעם, (25X30) 750
כביסה, פעם בשבוע, 100 ל'. למחזור, 400
סה"כ 2230
כלומר, נשארו 270 ליטר מים שאמורים להספיק לשתייה, לבישול, לשטיפת הכלים ולניקוי הבית.
לאור החישוב הנ"ל נראה לי ש"הכמות המוכרת" קטנה מן המינימום ההכרחי ונקבעה כך שלמעשה בלתי אפשרי לא לחרוג ממנה.
אודה לכם מאד על תשובתכם בהקדם.
את המכתב שלחתי ב-20/5/2010. תשובת הרשות נושאת את התאריך 6/10/2010. אני מביא אותה לפניכם במלואה:
שימו נא לב לפיסקה האחרונה:
" ברור כי כמות זו אינה אמורה להספיק לצריכתו החודשית של צרכן, כמות זו משקפת סוג של מנגנון סוציאלי מינימאלי אשר כל מטרתו לאפשר הקצאת מים מינימלית בתעריף נמוך מתעריף העלות של המים דה פקטו."
לדעתי, מתעוררות כמה שאלות:
• אם מדובר במנגנון סוציאלי למה לא לקחו בחשבון את הצרכים המיוחדים של הקשישים. אלה נמצאים רוב שעות היממה בבית וכל תצרוכת המים שלהם נמדדת ע"י המונה הביתי. לעומתם, אלה שעדיין עובדים נמצאים שעות לא מועטות מחוץ לבית, משתמשים בשרותים של מקום העבודה, לפעמים גם מתקלחים שם ובהרבה מקרים גם אוכלים ארוחה אחת ביום, לפחות. כלומר, הם זוכים להטבה משמעותית בתצרוכת המים.
• אשר למחיר המים. לפני זמן מה העברתי אליכם מצגת שלא אני הכינותי הדנה בניסיון שנעשה בחברת החשמל להתפיל מים. אוסיף לנאמר שם כמה פרטים:
מתקן ההתפלה הוקם באשדוד, בשטח תחנת הכוח אשכול, בשנת 1980-81,
כושר ההתפלה היה אמור להגיע ל-50 מיליון ממ"ק בשנה. שיטת ההתפלה הייתה "אוסמוזה הפוכה", אותה שיטה שמשתמשים בה במתקני ההתפלה היום. המתקן עבד כ-4 חודשים, לא גמר את תקופת ההרצה והופסק כי מקורות טענה שהוא "יקר מדי", 1.5$ לממ"ק., בזמן הרצה. ב-1984 פורק סופית.
• אם לא מדובר ב"כמות מוכרת" שמתבססת על איזה שהם קריטריונים, מי לידנו יתקע שמחר-מחרתיים לא יחליטו להקטין עוד את ה"כמות המוכרת" או אפילו לבטלה כליל.
הזכרתי את המצגת. אם טענתו של מי שהכין אותה נכונה ומקורות הכשילה את המיזם מן הסיבות שהועלו בה, לדעתי יש מקום לחקירה פלילית נגד מקורות. תארו לעצמכם שמתקן התפלה היה עובד כבר 30 שנה, איך הייתה נראית היום הכנרת. מה עוד שאפשר להניח בביטחון מלא שלא היינו מסתפקים במתקן התפלה אחד. האם יתכן שמשבר המים נגרם במתכוון?
אני מקווה כי לאחר שקראתם (אם הגעתם עד כאן סימן שכן) תפיצו את המייל הזה לכל רשימת התפוצה שלכם. שהציבור יידע ואולי ימצא מישהו שיוכל לקחת את זה צעד אחד קדימה.
בברכה, מ. גדליהו
עד כאן, מכתבו של גדליהו
ולסכום.
תודה לך מר גדליהו, ומן הראוי שקברניטי המדינה ייקחו את הנושא לתשומת ליבם
בעיקר רשות המים ותאגידי המים באשר הם.
גרשון אקשטיין , ( 66 )סא"ל (בדימוס)שרות בצה"ל בסדיר בצנחנים ,בשרות קבע ,בתפקידי פיקוד,מטה והדרכה.
ביו היתר הקים ויסד את תפקיד ראש זירת העורף במטכ"ל אג"מ מבצעים.
.עם שחרורו מצה"ל, הקים את חברת "הכוון" שעסקה בייזום והקמת עסקים ,ובין היתר כתב מספר ספרים שהם מדריכים עסקיים.וכן את הספרים: סיעוד הורים בישראל" ו"קמתי ונפלתי וקמתי שוב"
בתפקידיו הציבוריים בארגון גמלאי צה"ל-"צוות" ,שימש במשך 17 שנה ,,כחבר הנהלה,יו"ר ועדת הסברה ומערכת,יו"ר ועדת ארגון ותקנון ויו"ר ועדת ביקורת ארצית וזכה לאות "יקיר צוות"
בעקבות אירוע מוחי שממנו השתקם,יצא לגימלאות בשנת 2005 ,כיום הינו סופר ופובליציסט.
אתר הספר : http://www.gershone.ios.st
אי-מייל: grshone@zahav.net.il