חלק גדול מההוצאות הקבועות והמשתנות במשפחה, הם הוצאות על ילדים: כשיש תינוקות, מוציאים הרבה כסף על טיטולים ומטפלות, כשהם גדלים מוציאים הרבה כסף על גנים פרטיים ועל חוגים וכשהם גדלים עוד יש עוד חוגים ובילויים עם חברים, ובגדי מותגים ושעורי נהיגה. וכאשר הם עוד יותר גדולים צריך לממן להם לימודים גבוהים וחתונה ועוד.
כשהם קטנים, אנחנו מחליטים כמה כסף יש באפשרותנו להקציב לצרכים שלהם. ככל שהם גדלים, יש יותר לחץ מצד הילדים לקבל עוד כסף עבור הצרכים שהם "חייבים". פעמים רבות קשה להורים לעמוד בלחץ, במיוחד כשהילד אומר: "אבל לכל החברים כבר יש, רק לי עוד אין". ואז פעמים רבות ההורים נכנעים, מוותרים על דברים שרצו לעצמם, העיקר שלילד לא יחסר דבר.לפעמים גם נותנים ממש כשאין תקציב, וזאת יכולה להיות אחת הסיבות להגדלת מסגרת האשראי ומינוסים אין סופיים. ובדרך כלל התיאבון של הילדים לא נעצר, אלא להיפך, הוא גדל ככל שנכנע ללחץ.
הרבה משפחות מגיעות לסף פשיטת רגל, מינוסים וחובות לוחצים, רק בגלל שהם שבויים באמונה שלילד מגיע הכל, וצריך לספק לו את כל רצונותיו, וחבל. אפשר גם אחרת. ובכן, מה עושים? משתפים את הילדים בתכנון התקציב. הילדים הם חלק בלתי נפרד מהמשפחה והם צריכים ללמוד כבר בגיל צעיר איך מנהלים את הכסף. הם צריכים להעריך את הכסף ולדעת להשתמש בו בתבונה.
אחד הכללים החשובים כשהילדים עדיין קטנים, היא להבהיר לילדים מראש,כשיוצאים איתם לקניות, בכמה כסף נרשה להם לקנות דבר מה שמתחשק להם. כך מגיל צעיר יבינו שהכסף לא מספיק לכל מה שאנחנו רוצים. בגיל מבוגר יותר אפשר לתת דמי כיס שבועיים, ולקבוע עם הילדים למה מיועדים דמי הכיס. אם הכסף נגמר לפני הזמן, אין להוסיף עליו על חשבון דמי הכיס של השבוע הבא. כך נלמד את הילדים שיש מסגרת תקציב שצריך לעמוד בה. ואם נשארה יתרה, לא לתת פחות, אלא לעודד לחסוך את הכסף שנשאר, לשמור עליו למקרה של הוצאה גדולה יותר בשבוע הבא, או אפילו לחסוך לטווח ארוך יותר. כאשר הילדים גדלים עוד יותר אפשר לעודד אותם גם להיות יצירתיים ולהרויח כסף בעצמם בעבודות שונות: בייבי סיטר אצל השכנים, ניקוי מכוניות, עבודות גינון קלות בשכונה וייתכן שיש היום גם הזדמנויות לעבודות בעזרת המחשב.
ילד שידע להתחשב בתקציב המשפחתי, ידע גם לנהל את התקציב האישי שלו גם כמתבגר וגם כבעל משפחה בעתיד. כאשר הוא יגדל, הוא ידע לשים גבולות לעצמו וידע להשתמש בכסף בתבונה. במקום לבזבז כסף על שטויות, הוא ידע לחסוך כסף וימצא גם דרכים למנף את הכסף. כך נגדל דור של אנשים אמידים במקום דור של אנשים שייקלעו לצרות כלכליות גם כשהם עובדים ומרויחים כסף.
שמעתי על הורים שמשלמים לילדים עבור עזרה בבית. אני חושבת שעבור עזרה בבית לא צריך לשלם לילדים שלנו. גם הם לא משלמים לנו עבור כל השירותים שאנחנו נותנים להם. וכמו שיש להם זכויות כך גם יש להם חובות, וככל שהם גדלים הזכויות מתרבות וגם החובות מתרבים. ואין שום צורך לשלם להם עבור בצוע עזרה לגיטימית בבית.
לסיום, אל תשכחו "ילדים זה שמחה, ילדים זה ברכה", המשיכו לגדל אותם וליהנות מהם יחד עם כל האתגרים שבדרך. בהצלחה בהנאה ובהרבה אהבה ושמירה על התקציב.
בהצלחה בדרך שלך לכלכלה בריאה!
מינדי ונעמי | כלכלה בריאה
מאמנות לכלכלת המשפחה.
לטיפים בחינם לניהול נבון של כלכלת המשפחה ללחוץ כאן
