"נראה לך שהעולם ישתוק לנו אם נפגיז מהאוויר ונחסל אותם כמו שאנחנו באמת רוצים? קצת לפתוח את העיניים למציאות -אי אפשר לעשות דבר כזה יש יותר מדי מדינות ערביות סביבנו, אתה רוצה יום כיפור מס' 2? נתנתק מהם, נעשה גבול כמו שצריך, כמדינה, הם כבר יהרגו אחד את השני. ואם הם ימשיכו? אז נוכל להפציץ אותם מהאוויר - כמדינה למדינה. אז אף אחד לא יגיד כלום! זאת תהיה מלחמה רשמית ולא ככה כמו גרילות וגורילות!"
את תגובתה הפנתה כנראה למישהו, ואני הכנסתי את האף באמצע, וכתבתי לה מכתב אהבה זה:
פעם חשבתי כמוך... תהיה להם מדינה ואז רק שיעיזו לשלוח טיל או קאסם או מתאבד, אנחנו נדפוק להם את הצורה מהאוויר מהים ומהיבשה בלי אבחנה, או אז נתייחס אליהם כמדינה שתקפה מדינה אחרת והפירה בזאת את המוסכמות הבינלאומיות! הרעיון הוא פשוט וקורץ; לי קרץ פעם... אך היום התפקחתי יא אורלי, היום אני רואה את התמונה הכוללת, ועל אף שהיא קודרת, היא מאפשרת לי לחיות במציאות: הפלסטינים יא אורלי, לא רוצים כרגע במדינה משלהם, וכבר הוכח זאת ביותר מהזדמנות אחת; וישנן באמתחתם שתי סיבות- האחת, הם חושבים כמוך: אם תהיה להם מדינה, הם יצטרכו לקחת את האחריות המתבקשת לזאת על כל מה שמשתמע מזה, כפי שאת תיארת במדויק, ואת זאת הם אינם רוצים! נוח להם עם המצב הקיים כאשר פועלים בשטח שני כוחות, לראשון אחריות רשמית וכבדה כלפי העולם, והכוח השני נהנה מפטור רשמי מכל אחריות ע"פ הסטנדרטים הבינלאומיים.
נוסף, הם אינם רוצים לוותר מרצון על היתרון שהוכיח את עצמו בשטח: שיטת הלחימה היום הינה לחימת גרילה, בה משתפים גם שני כוחות: כוח צבאי מסודר וחשוף, ומהצד השני לוחמים פלסטינים שעל אף וכבר מהווים כוחות מסודרים מאומנים וחמושים לכל דבר, אולם הם מנהלים עדין את לחימת הגרילה מתוך השכונות והבתים וזה נותן להם יתרון מוכח וברור בשטח מול הכוח המסודר החשוף המסורבל והאחראי! מי יוותר על יתרון כזה מרצון! הם מודעים ללא כל ספק לפרות היתרון הזה, פועלים על שימורו, ומחזיקים את "הסוד" הזה קרוב קרוב ללב...
זו הייתה הסיבה הראשונה אורלי, שרק כאשר התפקחתי יכולתי לראות אותה מולי ולהבינה לעומק. מדוע, אורלי, שמישהו יוותר על מדינה שחלם עליה כל חייו לכאורה!! זכורות לך התמונות מקמפ-דייוויד, הסירוב התמוה של הפלסטינים וערפאת למדינה פלסטינית בחסות המעצמה הגדולה בעולם! לסיפוח שטחים נרחבים מירושלים המזרחית למדינה הזאת! לשטחים נרחבים ביו"ש שיתקשרו ביינהם באופן עקבי עד החוף עד עזה! למה וויתרו על זה? למה וויתרו על החלום! ישראל במלחמת העצמאות חיבקה את הצבעת האומות המאוחדות למדינה יהודית, ולא התעכבה כל כך על שאלות מיותרות או על קווי-גבול מסוימים; והיא התנהגה בטבעיות גמורה, כי טבעי הוא לחבק משהו שחלמת עליו, ולהראות סימנים אנושיים לקבלו לחבקו לגעת בו על אף ואינו מושלם כל כך...
הזכרתי לעיל אבסורד אחד, שהוכחה נכונותו קבל עם ועדה וביותר מהזדמנות אחת: "הפלסטינים אינם רוצים כרגע במדינה משלהם!" גיליתי בינתיים רק סיבה אחת לאבסורד הזה, אולם התמונה הכוללת שהצלחתי לבחון, חשפה לעיני עוד סיבה נוספת, וקודרת: חלומם הגדול הוא, להקים מדינה פלסטינית על חורבות המדינה היהודית; או במילים פשוטות גסות אחרות: או הכל או כלום, זהו חלומם.
הם אכן מברכים על כל שעל אדמה נוסף "שמוחזר" להם ומתווסף אל שאר האדמות העתידות לבוא, אך אם תקום מדינה פלסטינית היום, היא תרחיק אותם מהחלום הזה, או אם תרצה- מדינה כזאת על מוסדותיה וניהולה, תרדים את רצונם האמיתי זה; וזה חבל, לשיטתם.
זה קודר התיאור הזה שתיארתי. זה משחיר את התודעה ואת החלום ואת המציאות. זה מבחיל, זה מאכזב ומתסכל; אך אני, איני מוכן בשום פנים להיות מופתע, שום פלסטיני לא יפתיע אותי.
התנתקות מהחבל או מיו"ש או מהציר אין משמעותה הקמת מדינה פלסטינית, וזה אומר שלא יהיה לנו עדין את הלוקסוס, בלהעמיס עליהם את האחריות הנכספת ולפעול ע"פ קוד זה. תנאי המשחק לא ישתנו: אנחנו ניוותר עם עמדת האחריות המכבידה, והכוח השני ילקק עדין את האצבעות מפטור רשמי מכל אחריות ע"פ הסטנדרטים הבינלאומיים. מה תעשי אורלי אם הם מצליחים "בלא לרצות" מדינה, ומצליחים להערים עלינו ועל העולם, ולתרץ את זה במונחים של זכויות ושיבה ועוד זכויות ועוד זכות ושיבה...
אז מה עושים?
לא יודע. אין לי מושג.
אבל יש לי רעיון בשבילך אורלי: בואי נפקח את העיניים בינתיים ונראה את המתרחש, זה כל הרעיון שלי. לפחות זה יבטיח לנו לא לעשות טעויות בינתיים, למרות שאין לנו מושג מה נעשה הלאה. מקובל עליך יא אורלי?
שלך / אלברט שבות
יליד 61, חלב-סוריה, נשוי + 4, עלה ארצה בשנת 80; שרות צבאי, עבודה בבנק, מסלול רגיל...
היום, שכיר בארעה דפנמה.
אלברט שבות
היום, שכיר בארעה דפנמה.
אלברט שבות
