שיהיו צאציך כמותך 

מספרת הגמרא במסכת תענית דף ה' עמ' ב ..."אמשול לך משל למה הדבר דומה - לאדם שהיה הולך במדבר והיה רעב עייף וצמא, ומצא אילן שפרותיו מתוקין וצלו נאה ואמת מים עוברת תחתיו, אכל מפרותיו שתה ממימיו - וישב בצילו, וכשביקש לילך אמר: אילן, אילן במה אברכך? אם אומר לך שיהיו פרותיך מתוקים- הרי פרותיך מתוקין, שיהא צלך נאה - הרי צלך נאה , שתהא אמת המים עוברת תחתיך- הרי אמת המים עוברת תחתיך, אלא: יהי רצון שכל נטיעות שנוטעים ממך יהיו כמותך.- אומר רש"י "כמותך" : בתורה, בעושר ובכבוד. ממשיכה הגמרא - אף אתה במה אברכך? אם בתורה , הרי יש לך תורה, אם בעושר, הרי יש לך עושר , אם בבנים , הרי יש לך בנים , אלא יהי רצון שיהיו צאצאיך מעמך כמותך"

כאשר העצים פוריים, עסיסיים, מתוקים ושופעים תנובה, הרי תכונות נפלאות אלו יועברו לזרעים , לדור הבא הצומח מתוך אילן זה.

בחינוך הילדים בבית , ההורים החכמים הנבונים, המתנהגים כיאות בין אדם לחברו, נותני הצדקה, לומדי דף יומי , קובעי עיתים לתורה , יהיו ילדיהם דומים להם. הגמרא מציינת ומדגישה השפעת ההורים בהליכותיהם .הם מהווים דוגמא אמיתית לחינוך ועיצוב ילדיהם.

בדורנו- בו ההשכלה העיקרית- הלימודים וההתנהגויות אף כי הם ניתנים במוסדות החינוך, אין זה תחליף לבית ההורים.

הילד הגדל בביתו שוהה שם הרבה יותר זמן מאשר בבית הספר. המודל של ההורים האב והאם , בדיבוריהם, בהתנהגותם, בהשכלתם ובאהבתם מהווים קוד מנצח בהשפעתם על צאצאיהם.

הגמרא מדגישה כי העץ יכול להיות הטוב ביותר האיכותי ביותר, הברכה הניתנת היא שהדור הבא ממנו - העצים שייצאו מפרות האילן ידמו באיכותם הטובה לעץ - ההורה.     

הברכה לאדם- חכם, עשיר ובעל כבוד יהא -שחכמתו תונחל לדור הבא , לא די שאתה אבא ואמא , תלמידי חכמים לומדים ומשכלים , הברכה המהותית היא לא לעצמכם בלבד , אין הגמרא מדגישה כי יהיו יותר חכמים או יותר עשירים אלא העיקר בלימוד ובעושר הוא הנחלתם לדור הבא זו הברכה החכמה ביותר שניתן לברך אנשים.

מברכה זו עלינו ההורים ללמוד כביכול מעשינו דרכינו ולימודינו- חייבים אנו לזכור - כי צאצאינו צריכים לחוות את החוויה שבלמידה, את הדרך לרכוש השכלה והתנהגויות , את הכלים המתאימים בהם אנו משתמשים כדי להפנים תכונות חשובות אלו, כל מעשינו- הטובים והחכמים ביותר - צריכים להיות מועברים לילדינו.

רבים מהילדים לומדים ומתמחים באותו מקצוע של הוריהם, הבית משמש חממה המשפיעה על בחירת המקצוע , לעיתים הצאצאים רופאים, עורכי דין, אנשי עסקים או רבנים ותלמידי חכמים כמו שראו ולמדו בביתם בו הם גדלים. אף כי רבים הבתים המשפיעים על בחירת המקצוע לאחר שפיתחו בילדיהם את נקודת החוזק- האור שהם מקנים לילדים.

ילד, בעל כישורים במוסיקה , מתמטיקה או אומנות - שהוריו איתרו וטיפחו אותם במהלך השנים, הרי הוא יגדל ויתפתח בהתאם .

ישנם כמובן בתים רבים בהם ההורים אינם בעלי מקצוע , אך אם מתחולל בהם חינוך כדבעי אם מעצימים את הילדים בתכונתם האיתנות  אם משלבים בחינוך הביתי מוטיבציה, זקיפות קומה, אומץ לב, חיי חברה , למידה מאחרים, בטחון עצמי, טוב לב יושר והגינות הרי חדורי המוטיבציה נוסקים מעלה ויטפחו איכותם הטובה.

הבית , ההורים- נותנים דוגמא ומשפיעים מאוד על עיצוב דמותם של ילדיהם בדוגמא האישית. היינו הורה קורא ילדיו קוראים, הורה לומד ילדיו לומדים , הורה הגון וישר ילדיו אמיתיים, הורה מעודד, מתייחס, מכבד, מקשיב - כך ילדיו יגדלו.

החשוב מכל - צריכים ההורים לדעת כי השפעתם היא חשובה מאוד, צריך כל הורה להחדיר למוחו להפנים בתוכו- חשיבות ההשפעה שיש לו על ילדיו. צריך הוא עצמו- כאמור ללמוד ולהשכיל , להתקדם ולהתחדש כל הזמן בהליכות ובהלכות בידע במיומנויות ובהתנהגויות, אך עליו לדעת כי עשייתו צריכה להיות מבוססת על השפעה לילדיו, התחזקות ותהליכי שינוי מתמידים, להוסיף כל הזמן, אך תמיד להתבונן האם קיימת בעשייתו זיקה לילדיו. האם המה קולטים כל מה שההורים עושים.

הנני מכיר אישה משכילה מאוד רטוריקנית מעולה , בעלת יידע עצום , הייתה היא ספוגה גם בתנ"ך ובמחשבת ישראל. הכרתי את בנה מרצה בכיר בעולם המחשבה, איש אשכולות הגדוש בידע עולם מדהים.

באחת מהרצאותיו בפני אנשי חינוך- שאלתיו מדוע הציטטות שנאמרו במשך כל הרצאותיו לא כללו- "משהו" מהעולם התורני , שהרי ר' עקיבא ,ר' יוחנן והרמב"ם עסקו אף הם בתחומים אלה , מדוע לא לצטט גם ממקורותינו מתוך היהדות, מהתנ"ך, מהתורה שבכתב ושבע"פ?

תשובתו הדהימה אותי- אינני יודע מקורות חז"ל.

הוא ד"ר, מרצה בכיר בעל חכמה נפלאה- שגדל בבית משכיל אשר אמו כאמור יודעת תנ"ך ומחשבת ישראל , לא רכש יידע זה מאמו. היינו היא לא הנחילה לבנה את שהיא למדה.

המלצתי בפניו- "אם כן תלמד" הרי הנך לומד קורא ומשכיל כל הזמן. אז למד גם תורה . בהרצאתו המצוינת כעבור שנה היו גם ציטוטים משלנו- מתורתנו.

עד לפני כמאה שנה היו כל היהודים בעולם בעלי יידע דתי- תורני, תורה עברה מדור לדור , כך השתמרה היהדות בכל הגלויות השונות והמגוונות. שמירה על הדת היהודית המתאפיינת בלימוד תורה- וקיום המצוות שמרה אלפי שנים על היהודים והיהדות.

הציבור הלא דתי- מהדורות הקודמים, אנשי העליות ומקימי המדינה : ביאליק וטשרניחובסקי היו כולם בעלי יידע מעמיק בתורת ישראל, בתנ"ך ובמחשבת ישראל. אך לדאבוננו הם לא הנחילו תורתם לדור הבא, לילדיהם. כך נעלמה תורתנו- מילדים שהפכו לבוגרים בדור זה.

שמחתי לשמוע דבריה של שרת החינוך על הדרישה ללמוד תנ"ך והטעמתו בידע ובחכמה בתוכנו, בילדינו , הלימוד יגביר בנו , בכולנו את האמונה הנצחית בעם היהודי , יפיח בנו רוח חכמה ודעת.