''צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה'' 

פסוק נפלא זה המתואר בתהילים ד' 2 על דמותו של הצדיק לתמר ולארז,"צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה", מעניין ומרתק מדוע נמשל הצדיק דווקא לתמר ולארז,היש משמעות לשני עצים תמירים אלה?

למדנו במסגרת הדף היומי במסכת תענית כ"ב ב' מהו דכתיב צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה,אם נאמר תמר למה נאמר ארז? מדוע הדימוי הכפול?

מבהיר רבי חייא בר לולייני בגמרא, הצדיק נמשל לתמר, מה התמר עושה?פירות. כך הצדיק עושה פירות ויש לו שכר לעתיד. ולארז נמשל הצדיק כדי ללמוד,כשם שיש מין של ארז,כשהוא נקצץ גזעו מתחלף ובא אחר תחת הראשון,כך הצדיק כשהוא מת,גזעו מתחלף תחתיו. שהרי, התמר כריתתו אינה גורמת לצמיחתו מחדש, לכן נאמר על הצדיק גם תמר וגם ארז.

אפיון נפלא ומרתק של הצדיק,האיש החכם,המשכיל,הלומד,הקובע עיתים לתורה,הוא הצדיק המוסיף דעת כל הזמן,הרי יש לו עתיד.השפעתו של הצדיק החכם היא אדירה על בניו שלו,הפרות והזרעים שבתוכו,הם הצדיקים דואגים לעתידו של העם היהודי,של עם ישראל.העתיד יהא איכותי וטוב בגלל אביהם,פרותיו של התמר מצוינים בגלל אביהם. פרותיו של התמר מתוקים ומצוינים בגלל עץ התמר הטוב,הגבוה, האיתן, החזק והטעים.יש בו מבנה פיזי גבוה ומטופח, יפה ובריא,אך גם התוצרים והתפוקות הם מעולים,פרותיו-מתוקים וטעימים.

הפן הפיזי המשולב ברוחניות,כשהם בריאים ונישאים הרי הם יגדלו ויפיצו תורה באופן נפלא, אך בעיקר תהיה השפעתם חזקה לדור הבא. אך, אנו יודעים שמבחינה בוטנית התמר הנקצץ אינו מתחדש. מיתתו והריסתו אינה מאפשרת תקומתו מחדש.לכן, נמשל הצדיק גם לארז ועץ הארז ידוע כי גם בתקופות קשות,בחום, רוח, גשמים וסערות מתחוללות,למרות קשיי היום-יום, הרי שורשיו האיתנים החזקים והמעמיקים יגרמו להמשך גדילתו וצמיחתו, עליו ימשיכו להתפתח ופרחיו ימשיכו לפרוח.

עץ הארז מתמודד היטב עם תקלות וקשיים עם הסביבה האופפת אותו ומצליח תמיד להתגבר עליהם בעיקר בגלל חוזקו וחוסנו- השורשי. אנו יודעים שבית יחזיק מעמד בתנאי מזג אוויר קשים, רק אם הבסיס עליו נבנה כל הבניין הוא חזק ואיתן. כל מהנדס יודע שצריך להשקיע הרבה מאוד כדי לבנות בסיס חזק.

הורים ומורים חייבים ללמוד מתודה חשובה זו בלימוד התורה ובהנחלתה מדור לדור, שהרי המצווה אולי החשובה ביותר היא "והגדת לבינך", היינו לא די שהאדם לומד משכיל ומרחיב דעתו וחכמתו שלו, לא די בחכם המקיים גם הלכה למעשה מצוות שבין אדם לחברו, לא די שפיתוח מקסימאלי של חכמה  
 
 

ודעת, תורה עם דרך ארץ, חובתנו שלנו היא לדאוג שכל לימודנו השכלתני והתנהגותנו יועברו-יונחלו לדור הבא.

העולם היהודי , תורת ישראל הנצחית נשתמרה במשך מאות אלפי שנים בגלל יישום הלכה למעשה של תפיסת עולם זו, להיות תלמיד חכם- כל חיי האדם, קביעת עיתים לתורה בזמנים קבועים, הוספת חוכמה ודעת לתלמידים, התחדשות ותהליכי שינוי כל הזמן כדי ללמוד עוד ועוד. לא די בכך, עלינו מוטלת החובה להעביר כל חוכמתנו, כל שרכשנו במהלך השנים בלימוד ובדעת בהגברת החכמה לדור הבא. "והגדת לבנך" מהווה קוד מנצח ביהדות.

היינו, לא די שהורה לומד ולומד מרחיב דעתו ומתפתח כל הזמן, עליו לדאוג ולהקצות לכך זמן, זמן וזמן כדי שילדיו שלו יקבלו ממנו הכלים והדרכים, היוזמה והאמביציה. לימוד והקניית מוטיבציה כדי שהדור הבא – הילדים ירכשו אף הם במאמץ פיזי ואינטלקטואלי תורה ודרך ארץ, תורה ומדע.

הצדיק – נמשל לתמר ולארז, שני עצים המבהירים בצורה נפלאה כיצד על הצדיק לנהוג כל ימיו כדי לשרוד מחד ומאידך להתקדם להתחדש ולהוסיף דעת כל הזמן ולדאוג שצאצאיו ילמדו ממנו חכמה ודעת. מרתק גם לשים לב תאור התמר והארז, צדיק כתמר יפרח – הפריחה היא הבסיס החשוב ביותר להמשכיותו של התמר, שהרי הפרי המכיל את הזרעים, הם תוצאה של פריחה נאותה. הצדיק הנמשל לתמר – צריך כל הזמן למלא המצבר המוחי, שהוא המשפיע על גידוליו של כל העץ. אנו יודעים שכל פעולה, כל התנהגות וכל דיבור ויצירתיות שבאדם תלויה במוח. במוח תאים בעלי פוטנציאל, הם יבואו לידי ביטוי, רק אם נתאמץ כדי ללמוד ולזכור, ללמוד בכלים ולבנות ההרגלים שכל הנלמד יוטמע בתוך המוח. המוח הוא הנותן הוראות לכל התנהגות לכל תנועה בגוף האדם.

במוח יש פוטנציאל – הלמידה המתמדת והטמעתה הנכונה היא המעשירה והמפרה את המוח. צריך הצדיק ללמוד בדרכים נכונות, בשלבים ובתהליך איטי ונכון, שהרי אין קיצורי דרך בחינוך. אי אפשר לקנות הרגלי למידה ורכישת ידע בלי תהליך איטי ממושך ודידקטי. אם לא נשקה, נגזום, נדשן ונשקיע מאמץ בגידולו של התמר לא נקבל את הפריחה המצופה, הפריחה בה נמצאים הפרי והזרעים הגורמים הדומיננטיים לעתידו של הצמח. כך, הצדיק חייב להשקיע במהלך חייו עמל רב בלימוד, בהרגלים, במידות, בתכונות במילוי המצבר המוחי, בניקיון כפיים, באנושיות, ביושר, בהגינות, בהכנת תשתית רקע רגוע נוח ומיושב כדי שהחכמה תפעפע פנימה ביתר קלות. הפרות שבאדם, בניו, צאצאיו יהיו יותר איכותיים אם ההורים יצרו את התשתית שהעבירה הלאה לדור הבא – תהא יותר נוחה מדויקת וחדירה פנימה.

צריך הצדיק ללמוד לא רק מהתמר, אלא גם מן הארז. ישנם קשיים רבים בדרך לפסגה. אין כיבוש יעד בדרך קלה ופשוטה, הנתיבים שעל הצדיק לחלוף בדרך להצלחה זרועה במוקשים רבים של רוחות, סערות, חילופי מזג אויר ותנאי יובש וקור בלתי צפויים.

הצדיק אינו חי בואקום, בעולמנו יש שפע של תקלות ובעיות, חייב הצדיק ללמוד מן הארז, ככל שהשורשים חזקים עמוקים ומשתרעים לרוחב, הם יעגנו את העץ גם כשהתנאים שמסביב קשים ביותר. ככל שהצדיק ילמד ישכיל ובעיקר יאמין במעשהו, יאמין בתורת ישראל הנצחית ויאמין כי דרכו נכונה, אמיתית ואיתנה. יאמין בבורא עולם אך יאמין, יאמין ויאמין בעצמו שהוא שליחו של בורא עולם בארצנו, שההצלחה תלויה רק בו.

חשוב לו להתפלל ולבקש סייעתא דשמיא, אך התפילה תעזור לו רק אם הצדיק יעשה, יקיים, יוביל, ינתב ויתאמץ בכל מעשהו. צריך הצדיק להאמין כי יש בו היכולת, טמון בו הפוטנציאל שבכוחו שלו ינצח, ויצליח להתגבר על כל תקלה שבדרך ולהצטיין.

צריך הצדיק ללמוד מן הסובב אותנו כיצד לנצח. מן התמר ומן הארז, שני עצים שונים בתכלית אחד מן השני, שניהם גדלים באזורים שונים. שילוב של שניהם בתוכו של הצדיק תסייע לו לנתב כל דרכו להגיע לשחקים בהישגיו.

הצדיק ילמד גם מהתיאור – "יפרח וישגה". צריך לשלב בניית תשתית לקליטה ללמידה ו"לפריחה" מוחית כל הזמן, אך, לדאוג גם ל"ישגה", לדאוג לצד הפיזי, הגופני, הבריאותי.

שילוב מתמיד של רוחניות וגשמיות, של תמר וארז, של שורש עמוק ומיטבי המשולב עם מוח חכם ופורח. מציאת הדרכים הנאותות כדי לשלב רוחניות וגופניות מהווים מוקד חשוב בהצלחתו של הצדיק. להיות תמר וארז בתוכו של כל צדיק, כדי להתאמץ עכשיו, בעולמנו שלנו, ולדאוג לדור הבא.

בעולמנו שלנו, בו המערך החינוכי מוטל גם על המנהלים, המורים – המנהיגים, עלינו, אנשי החינוך להטמיע בתוכו של כל איש חינוך, שיהא גם הוא "צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה".

צריך כל מנהל שהוא מנהיג להיות מנהיג – צדיק שישלב כל עשייתו בהעצמתם של המורים בחכמה ובינה ובהעצמת המוח של התלמידים, כדי שהמורים ישלבו עוצמה רוחנית, פיתוח המוח והחכמה עם שמירה על הניקיון ועל מבנה גופני איתן וחזק.

מורים והורים – היו נא צדיקים ומיישמים דרכים של התמר והארז.