נאמנות ואהבה אין להם גבולות
למה לא להתחלק בדברים מרגשים ויפים? והסיפור הזה שאינו סיפור אלא מקרה ממשי הגיע אלי במייל. מקורו בבלוג שלינק ממנו כאן. המקרה נגע ללבי, ריגש, הרשים, והדהים אותי, אז תרגמתי אותו עבורכם בתרגום חופשי, כדי שלא תפסידו. מעבר להיות המקרה נדיר ובלתי ייאמן, לא יכולתי להימנע מהרכנת ראש בקצת בושה כשהשוויתי זאת לכמה התנהגויות ומקרים שלנו, של האדם, ולהיזכר כמה לאורך השנים אני אישית למדתי מבעלי חיים, גם מהסיפור הזה. בחרתי להקדיש את הפוסט ליובל רבינוביץ והחברים שפועלים אתו ללא ליאות בבית המחסה שלו לכלבים "מסוכנים". ל אשת קשר בפייסבוק
נאמנות ואהבה אין להם גבולות אני כלבן מפנסילבניה וקיבלתי קריאה בנוגע לשני כלבים עזובים שהופיעו על מפתן מרפסת בוקר אחד. כשהגעתי לשם קיבלו אותי נקבת פיט בול וזכר מגזע צ'יוואוואה, הזכר שמר על נקבת הפיטבול ! הם נראו די עזובים מזה זמן מה, חלק גדול של פרוות הזכר היה חסר, הפיטבולית הייתה פצועה ברגלה הקדמית. הצלחתי לשים קולר סביב צווארה של הכלבה לגרור אותה לכלוב, ולשים אותה במשאית שלי.
מופיע גם בבלוג שלי כאן
זכר הציוואוואה הקטנצ'יק לא התיר לי להתקרב אליו, אך לא היה מוכן לעזוב את הפיטבולית, אז חשבתי על תכנית איך לגרום לו להיכנס למשאית שלי יחד אתה.
בניסיון הראשון שמתי רמפה כדי לאפשר לו לעלות למשאית, אך זה כנראה היה יותר מדי לבחורצ'יק הקטן
אז מצאתי שרפרף קטן, וזה פעל מצוין, הופ, הבחורצ'יק נכנס למשאית.
כעת הוא לא נתן לי אפילו להתקרב למשאית ולכלוב, ובכל פעם שהתקרבתי נהם עלי ועשה בלגן, וחששתי שהוא יקפוץ ויברח מהמשאית, ונחזור להתחלה, אז שיניתי טקטיקה.
ישבתי על הקרקע במרחק מהמשאית ודיברתי אליו, התקרבתי בהדרגה ולאט, עד שבסופו של דבר היינו מרחק עין בעין ויכולנו לדבר "שיחה מלב ללב". אמרתי לו שאיך שהוא שומר עליה זה מאד מכובד ואצילי, ואני מבטיח לתגמל אותו על כך.
הבעיה שבגלל השם שיצא לפיטבולים והעובדה שאינם מאומצים בקלות, הם מגיעים ללוכדי כלבים עירוניים ואז להסגר, ואם אינם נדרשים תוך 48 שעות מומתים. בשל אהבתו הכנה והאמיצה של הצ'יוואווה הקטן לפיטבולית ונאמנותו לה, לא הייתי נותן לזה לקרות.
אז הבטחתי לשמור עליהם והקטנצ'יק נתן לי להרים אותו, אבל לא היה מוכן לשמוע בשום אופן על כלובים נפרדים.
לקחתי את הפיטבולית, הצ'יוואווה והסיפור שלהם לאגודת : the Washington County Humane Society. לקח זמן להכניס אותם למקלט, בגלל שלא היה מקום. הסיפור שלהם, של הנאמנות ואהבה ביניהם שבו את לבו של כל מי שבא אתם במגע, ובסופו של דבר נמצא להם מקום ביחד, כשהכוונה למצוא להם בית ביחד.
הסוף הטוב של הסיפור הזה אינו אופייני לסיפורים בהם מעורבים פיטבולים, היה דרוש אומץ לב ונחישות יוצאי דופן של צ'יוואווה אחד מרוט עלוב וקטן כדי להציל פיטבולית.
אתם מתארים לעצמכם כמה חיים היו נחסכים לו בני אדם היו טורחים להסתכל מעבר לסטיגמות וסטריאוטיפים ופשוט היו מסתכלים על כל כלב כעל כלב?
אתה יכול למצוא חבר נאמן מסור ואמיץ כמו הצ'יוואווה שאני מצאתי?
הגבר, הבחור הקטן הזה ואני הודינו לאגודה הזו שנתנו להם הזדמנות שנייה לחיים - ביחד.
אולי הסיפור הזה ייתן לך הזדמנות שנייה לבקר את הדעות והמחשבות שלך בנוגע לפיטבולים. הם ראויים להזדמנות שנייה כדי להתגבר על הדעות הקדומות שעלולות להובילם למוות.
שני אלה ואני מודים על ההזדמנות.
התחברות אל בע"ח במקום לשלוט בהם מרוממת אותנו לכוכבים (ברברה קלו הנד) http://cafe.themarker.com/user/114149/ bonbonyetta@walla.co.il