תאונת דרכים - מדריך הישרדות 

"תשלום תכוף"

תאונות דרכים נובעות משימוש בדרך ונסיעה של כלי רכב מנועי, קשה לתאר את עולמנו בלי מכוניות - והמחיר הוא תאונות דרכים.

בשל נפוצות סטטיסטית של אירועי תאונה בהן פגיעות גוף, בישראל נדרש ביטוח חובה לנהג המכסה את כל הנוסעים ברכב (כולל את הנפגעים מחוץ לרכב), הביטוח הזה מזכה כל נפגע בתאונת דרכים - בפיצוי שנגרם בגין נזק הגוף מהתאונה - בלי שיצטרך להוכיח אחריות לתאונה (רשלנות / אשם וכו').

עד כאן - אידיאלי, בשטח - המצב קצת פחות ברור.

הנפגע בתאונה - מפונה ע"י אמבולנס לבי"ח, מי ישלם על הפינוי? (תשובה - בסוף המאמר), הנפגע יוצא מביה"ח עם תיעוד והמלצה להמשך טיפול ומנוחה - והוא מושבת מעבודה - אין עבודה אין משכורת. מה יעשה? הדין מאפשר לנפגע לדרוש תשלום תכוף (על חשבון הנזק הסופי) - תשלום זה משמש לכיסוי הנזק המיידי, תוצאת נזק הגוף בתאונה, בזמן סמוך לתאונה.

ס' 5 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים מ-1975, מורה על פיצוי כזה ומפנה לתקנות המפורטות.

אף שבתקנות עצמן יש ביטוח (-למבטח שנדרש כך לשלם, אם שילם ואח"כ יימצא שלא הגיע התשלום לנפגע - תשיב קרנית (קרן ממשלתית) למבטח מה ששילם שלא לצורך), למרות זאת ההליך "המיידי" - אורך זמן רב, נדרשים אישורים, קבלות והוכחות להוצאות ולעלויות - בדיקתם בחב' הביטוח ואישורם (חלקי מאוד בד"כ), נעשים בעצלתיים ומגיע מצב בו הנפגע, (ולעתים קרובות משפחתו עימו), נקלע למצוקה כלכלית ממשית בהמתנה ל"תשלום תכוף", הנמשכת חודשים רבים.

קיימת לכאורה אפשרות לפנות לביהמ"ש בתביעה לתשלום תכוף וגם כאן שום דבר אינו מיידי או מהיר, ולמרות כוונת החוק לתת סעד זמני מהיר לנפגע - בפועל הדברים מתמשכים.

בתיאור כללי - הסעד של תשלום תכוף מתאים למי שמושבת לתקופה ארוכה, עקב הפגיעה בתאונה ונגרמות לו הוצאות רפואיות ואחרות המגיעות לאלפי שקלים ובאשר ממילא תשלום תכוף אינו אהוד על חברות הביטוח, רק כשבאמת מצטבר נזק כלכלי ניכר - הן משלמות. (גם כשברור שהמבטח חייב בתשלום לנפגע כגון עבור "כאב וסבל" על ימי אשפוז או ב"כאב וסבל" לפי נכות כשברור שתישאר (כגון בקטיעות)), חב' הביטוח נמנעת בד"כ מלהעביר תשלומים "על חשבון", גם במקרה בו הדבר מוצדק וראוי, וזאת כשהדין אינו כופה לעשות כן, ומה שלא חייבים... כאשר אין ברירה - מוגשת לביהמ"ש תביעה מיוחדת לתשלום תכוף.

כדי "לזכות" בכיסוי הוצאות ונזקים באופן מהיר - מספר הצעות: לאסוף ניירת, כל הוצאה - מסמכים, קבלות ואישורים על הוצאות שוטפות (מחיה, משכנתא, ארנונה וכו') עלות סיעוד, תלושי שכר ואישור מעסיק (שאינו משלם שכר בתקופת אי הכושר) וכל התיעוד הרפואי - בקיצור הכל.

בהיעדר מסמכים אין הוכחה מלאה של התביעה.

לידיעה - תשלום תכוף מטרתו להחזיק את הנפגע באותה מסגרת בה חי טרם נפגע (מעין "השבת מצב לקדמותו" - זמנית, עד גיבוש סופי של הנזקים).

מכאן - שכאשר תאונת דרכים היא גם תאונה בעבודה, הביטוח הלאומי אמור לשלם על תקופת אי הכושר, (עד שלושה חודשי דמי פגיעה ראשונים משלם ביטוח לאומי 75% מהשכר הממוצע של הנפגע - ממוצע תלת חודשי של 3 חודשים טרם הפגיעה) - ואז יקשה על נפגע כזה בד"כ להראות שאורח חייו נפגע דרסטית מיידית, אלא רק במצטבר לאחר זמן, כי יש גוף המשלם את רוב שכרו בינתיים.

הואיל והדרישה לתשלום תכוף נסמכת על הוצאות עבר בגין התאונה (ונתונים קבועים), קבלות, ומסמכים על הוצאות - נדרשים לכאן לכן אף שהפיצוי הזה אמור להיות תכוף, יוצא שקודם תוציא, אח"כ ככל שתוכיח זאת - יחזירו לך.

וכעת הערה לעניין תשלום עבור הפינוי מזירת התאונה באמבולנס. לא לשלם מייד! את שובר התשלום במקרה של פציעה או אשפוז יש להעביר לקופ"ח, אם לא היו כאלה - לחברת הביטוח (ביטוח החובה של הרכב בו נמצאתם) ובמקרה שמדובר בתאונת דרכים בעבודה - לביטוח לאומי; הם אמורים לשאת בהוצאה זו לפי הדין.

לסיום - סטטיסטית לכל נוהג סיכוי להיות מעורב בתאונת דרכים פעם בחמש שנים - נהיגה זהירה ומניעתית תוריד לאין ערוך סיכון זה - ואולם משנפגע אדם בתאונת דרכים, הדין מקנה בידו אפשרות לתבוע גם את נזקיו המיידיים (עד שנתיים מהתאונה) וראוי ורצוי להשתמש באפשרות זו במקרה המתאים.

(אין האמור לעיל בא במקום ייעוץ משפטי ואינו אלא סקירה כללית ובלתי מחייבת של הנושא).

ע. שילוני, עו"ד