תאונת דרכים - הנזק 

"כאב וסבל"

אחד המרכיבים המרכזיים של נזקי הגוף בגין תאונת דרכים הוא "כאב וסבל". יש הסוברים ש"כאב" הוא פיזי ו"סבל" הוא האלמנט הנפשי. איך למדוד "כאב וסבל" - איזה קריטריונים יש לכך בערכים של תרגום לכסף? איך נקבע מי סובל יותר, פציעתו של מי כואבת יותר ואיך נעשה דין הוגן עם סולם עריכים אחיד לכולם?

טרם חקיקת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים - ישבה על המדוכה ועדת ברנזון שהיתוותה את המדדים לפיצוי בגין ראש נזק מגוון זה. תקנות ה"כאב וסבל" (תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון) תשל"ו - 1976 - קבעו שהפיצוי יורכב משניים:

1. לפי מספר ימי האשפוז בבי"ח ודומה לו (2 פרומיל מהסכום המקסימלי לכל יום).

2. אחוז אחד מהסכום המקסימלי לכל אחוז נכות שנקבעה.

(הסכום המקסימלי נקבע בחוק הפיצויים על 100 אלף לירות נכון ל-25/9/1976, צמוד למדד המחירים לצרכן, להיום - 165,000 ש"ח בקירוב).

לדוגמא:

מי שנקבעו לו 10% נכות והיה מאושפז 10 ימים ל"כאב וסבל" שלו יוצמד תג מחיר (בסיסי) של 16,500 ש"ח ועוד 3,300 ש"ח עבור אשפוז - סה"כ 19,800 ש"ח, על כך יש להוסיף ריבית מעת התאונה (והאשפוז בהתאמה) לפי 4% לשנה.

מי שלא "זכה" שתיקבע לו נכות - רשאי ביהמ"ש להעריך את הפיצוי בגין "כאב וסבל" עד לגובה של 10% נכות.

עד כאן, פשוט אך כאן באה תק' 3 (לאותן תקנות "כאב וסבל") הקובעת שמי שנקבעו עבורו פיצויים ב"כאב וסבל" לפי אחוזי הנכות - יופחת מסך הפיצוי אחוז אחד לכל שנה שהנפגע מעל גיל שלושים. היינו נפגע בן 80 יקבל רק חצי מנפגע בן 30 שניזק באופן זהה, רק מחמת גילו.

ביקורת נוקבת ספגה תקנה זו כשהאפליה מחמת גיל שבבסיסה מנוגדת לזכויות יסוד של האזרח (לבל יופלה לרעה בשל מין, גיל, דת וכיו"ב); ובכל זאת כיצד נומקה הפחתה לא מובנת זו בשיעור הפיצוי על "כאב וסבל" בדיוני ועדת ברנזון? סבל וכאב למשך פחות שנים יהיו מנת חלקו של נפגע קשיש לעומת הנפגע הצעיר ועל כן "אמת מידה" זו תקפה.

תק' 4 לתקנות אלה קובעת פיצוי בגין "כאב וסבל" לעזבון של מי שנגרם מותו בתאונת הדרכים, בשיעור 25% מהסכום המקסימלי.

ככל שקשה לכמת לכסף "כאב וסבל" - אין דרך אחרת להעריך פיצוי על כך, והטעם הוא שבכסף יוכל הנפגע לרכוש אמצעים שיקלו על סבלו ועל כאביו (מעבר לטיפול הרפואי הרגיל שהדין מכסה).

סוגיית "כאב וסבל" קשה היא וכואבת, הדרך שהדין קבע נחזית כשרירותית אך "ההכרח לא יגונה", והשיטה טכנית, פשוטה ויעילה ושווה לכל (לגבי צודקת או הוגנת - לציבור זכות הדיבור).

(אין האמור לעיל בא במקום ייעוץ משפטי ואינו אלא סקירה כללית ובלתי מחייבת של הנושא).

ע. שילוני, עו"ד