על כוזברה וכבוד 

על כוזברה וכבוד

העולם מתחלק לשני חלקים : אנשים שלא אוהבים כוזברה, לא יכולים אפילו עם הריח שלה, ואנשים שאוהבים אותה, מוכנים לאכול אותה בכל מצב, תמיד, בכל צורה, ביניהם אני. אי אפשר באמצע הרי, או שאוהבים או ששונאים, נכון - (על הכוזברה כאן וכאן)

אז לפני כמה ימים היה לי היה קטע משעשע בעניינה שגרם לאנשים לחשוב שהשתבשה עלי דעתי מעט...

נכנסתי למזנון המרכזי של הבניין במקום העבודה, ומיד, אי אפשר היה לטעות בזה הרי, מיד הרחתי "אותה", את הכוזברה.....

יא...מה הריח אני שואלת בקול רם כאילו את עצמי ?! ותוך כדי כך הסתכלתי סביב וגיליתי, שם בצד, על השיש ליד הכיור....

יא, של מי הכוזברה - שאלתי, אף אחד לא עונה, אף אחד לא מישיר מבט.....

אולי חשבו שאני מאלה שלא אוהבים אותה, הרי מי שממש לא אוהב אותה האמת, עלול להגיב מוזר (בהמשך ידיעה מהעתון)......

טוב, אם אף אחד לא עונה אמרתי לעצמי, אני עושה מה בראש שלי....מה - היא של אף אחד? שאלתי, טוב, אז אפשר לקחת....אני שואלת ועונה לעצמי חצי בצחוק וחצי ברצינות וממשיכה לכיוון ...

טוב, אחת נשברה וניגשה כי התחלתי ברוב חוצפתי לפתוח את הצרור.....

חייכתי ושאלתי אותה כעת באמת בנימוס וברצינות אם אפשר בבקשה לקבל קצת -  

היא דווקא הייתה רחבת לב ונתנה לי חצי מהצרור שהיה שם, אך המבט שלה, המבט הזה התמה שאל אותי ללא מילים למה ?

מה כבר אחת כמוני יכולה לעשות אתה? ומישהו אחר שואל אם אני רוצה לשים את זה בתה - (מנסה לגחגך עלי כי בטוח שאני הרי לא יודעת מה זה הירק הזה בכלל).

חייכתי ואמרתי, לא תודה רבה באמת, זה הרבה מדי, רוצה קצת כמה גבעולים, והסתכלתי לכיוון ההוא ששאל מה כבר אני רוצה לעשות אתה.

האמת, שרציתי להבהיר כאן משהו, אולי גם מעבר ליחס לירק המיוחד הזה

אז לקחתי את הצרור הקטן, כמה גבעולים, ניגשתי לברז, כשכולם מסתכלים עלי בחשדנות (מה אני כבר הולכת לעשות), שטפתי מתחת הברז ובתנועות איטיות בהנאה מרובה שמתי את כולו בפה, לעסתי, בלעתי.

ייאמי טעים, אמרתי תודה רבה, חייכתי, והתחלתי לצאת.

הרגשתי את הפיות הפעורים מתדהמה ואת האווירה שקפאה קצת, הם פשוטו כמשמעו נשארו פעורי פה ולא מאמינים למה שראו........

הלכתי עם ראש זקוף למעלה, והאף בעננים.

אני עוד אראה להם מה זה, סתם חושבים את עצמם, אפשר לחשוב שהם המציאו את הכוזברה, אפילו הם, שאוהבים, לא אוכלים אותה ככה טרי ישר בפה כמו שאני.

קטנים עלי....

והנה כתבה על אדם שמעבר לעובדה שהתנהגותו אלימה ולא תקינה הוא פשוט טועה.  הוא חיפש כבוד, אבל מי שאינו נותן כבוד איך יקבלו ?!

האישה הכינה לבעל קציצות עם כוסברה, הבעל שלא חיבב את הירק תקף את אשתו וקילל אותה. הבעל: "בסך הכל ביקשתי קציצות בלי כוסברה וקצת כבוד". המשטרה חוקרת

גם לא הבין שאין מתן אהבה וכבוד גדולים יותר מאשר בישול עם כוזברה.  אם אני הייתי במקומו הייתי לא מרביצה אבל בהחלט מתמרמרת אם היו מבשלים לי בלי כוזברה....

איזה קטע, פתאום כזה חשבתי לעצמי, תארו לעצמכם שבמקום פרחים פתאום את מקבלת ממחזר נלהב צרור טרי של כוזברה?   הייתי על המקום נהפכת לשלולית ונמסה לנצח.

למען הגילוי הנאות אני גם אוהבת במיה.

כשהיינו אני ואחותי קטנות כשאמא היתה מבשלת במיה, את הקצוות שלה, העקצוצים משהו, את החלק השטוח הדביק מעט היינו מדביקות על המצח....מי שהיתה מצליחה להדביק יותר מהשניה והם היו מחזיקים אצלה מעמד יותר זמן, היתה מנצחת.....  :-)