הראשון להכנת חומוס מגרגרים מבושלים בתוספת טחינה בארץ-ישראל, הוא מהתקופה הצלבני. אבל החומוס הוזכר קודם לכן בתלמוד בשם "חמיץ". כ-1500 שנים קודם, הציע בועז לרות המואביה "אכלי מן הלחם וטבלת פתך בחומץ" (רות ב' י"ד). הסופר והעיתונאי מאיר שלו העלה באחד הטורים שלו את הרעיון שבעצם מדובר בחומוס. הוא מבסס את דבריו בכמה אזכורים תנ"כיים ופרשנויות תואמות.וויקיפדיה
היא הקטנייה שידועה לאדם לפחות 8000 שנה. היא תורבתה וגודלה לראשונה, ככל הנראה, בהודו או טיבט ומשם נדדה לאזורנו. לא ברור מתי הומצא ה"חומוס" (כלומר, המאכל שאנחנו מכנים חומוס), או מתי הגיע לאזורנו (יש ראיות לכך שהוא היה כאן לפחות מאז תקופת הצלבנים). בכל אופן, נראה שהמפגש בין החומוס לטחינה, התרחש לקראת סוף האלף השלישי לפנה“ס, בבבל הקדומה (השומשום היה מוכר כבר לאדם הקדמון, והגיע לאזור הסהר הפורה מפרס, אפגניסטן ואתיופיה
כארבעים מינים, ביניהם רק תשעה חד שנתיים. תפוצתם מאפגניסטן ועד סודאן. לחמצה תרבותית שתי קבוצות זנים עיקריות שהגיעו למערב דרך הודו, הקבוצה הראשונה מקובלת באגן הים התיכון בעלת גרגר גדול בעל קליפה חלקה וצבע בהיר ונקראת קבולי משום שהגיעה להודו דרך אפגניסטן. הקבוצה השנייה, דזי (מקומי בסנסקריט), בעלת גרגר קטן בעל צורה לא רגולרית וצבע כהה, נמצאת בגידול באתיופיה והמזרח התיכון (חוץ מישראל) והרחוק. מהם אחד מבוית הכולל כ-200 זנים . עדויות לשימוש בזנים שונים של המין המבוית מתקופת האבן המאוחרת (הניאוליתית), נמצאו בטורקיה, מצרים ויריחו. התיאוריה המקובלת אומרת שהגיע לשם מהרי ההימליה.
מבחינה חקלאית נחלקים הזנים ל- 3 קבוצות עיקריות: חימצה גדולת-גרגר, חימצה זעירת-גרגר וחימצה עם גרגר בינוני. זנים עם גרגר לבן מצטיינים כמזון לאדם, ומחירם הוא הגבוה ביותר. הצמחים שעירים, השערות בלוטיות ומפרישות חומצה דביקה הדוחה בעלי-חיים. הפרחים בודדים. צבעם בדרך כלל לבן או אדמדם. ההפריה עצמית בדרך כלל. התרמיל נפתח לשתי קשוות. הגרגרים לבנים, צהובים, אדומים, חומים או שחורים (תלוי בזן), מבשילים ביולי. גרגרי חימצה הצמח מותאם לאקלים חם ויבש למחצה, ומצליח ביותר באדמות בינוניות וכבדות. רגיש לעודפי מים ואינו מצליח באדמות שהניקוז שלהן לקוי. החימצה היא הפחות רגישה מכל הקטניות למליחות הקרקע. קערת חומוס לחימצה ערך מזוני גבוה: 17% - 23% חלבונים, 4% - 5% שומנים ו- 60% בקירוב עמילן. את הגרגרים אוכלים כשהם ירוקים, או לאחר הבשלתם - מבושלים, קלויים או טחונים לקמח. קמח חימצה משמש גם לתעשיית מקרונים ולמגדנות (חלבה, רחת-לוקום) ולבישול דייסות. מגרגרים מבושלים ומתובלים מכינים את המאכל המזרחי חומוס.>
כיצד לגדל חומוס - חומוס הינו צמח עונתי הדורש כ 100 ימי גידול. הזמן הטוב ביותר לזרוע הוא ממש לקראת האביב. בכדי לחסוך בזמן , ניתן להנביט בסוף החורף , ולשתול בגינה כאשר השתיל הוא בגובה של כחמישה ס"מ . אפשר לקנות חומוס אורגני יבש להנביט. מומלץ לגדל כ 5 שתילים לכל חבר משפחה . החומוס אוהב שמש מלאה . מומלץ לשתול ליד תפוחי אדמה, מלפפונים, תירס, תותים, סלרי - לא ליד שום. החומוס יהיה מוכל לאחר כ 100 יום. ניתן לאכילה ירוק כמו שעועית. לקבלת גרגרי חומוס יבשים , להוריד את כל הצמח ולשטח אותו על משטח לייבוש. החומוס מוכן כאשר התרמילים נפתחים , וגרגיר החומוס אינו שוקע כאשר לוחצים עליו
אריאל בנימין אתר גינת נוי http://www.ginatnoy.co.il>
