ישנו אזור אפור במוח, הוא מנהל אותכם ואתם אינכם יודעים זאת 

ישנו אזור אפור במוח, הוא מנהל אותכם ואתם אינכם יודעים זאת / מאת יואב ברנזון

מה הבעיה?

מרבית האנשים מתקשים לפתור את הבעיות האישיות והנפשיות שלהם משום שהם מתקשים לזהות את מקור הבעיות הללו. אנשים מסוגלים לזהות רק את מה שהם רואים ואת מה שגלוי בפניהם, אבל הם אינם מסוגלים לזהות בעיות שאינן גלויות בפניהם, ולכן הם מתעלמים מהן מתוך תקווה שההתעלמות תגרום לבעיות הללו להיעלם בצורה כלשהי, מה שכמובן לא קורה.

כל האזור האפור של המוח הוא "אזור מת" מבחינת מרבית בני האדם. לאנשים אין מושג מה הולך שם, הם לא רואים בכלל מה קורה שם, אבל זהו בדיוק האזור שמנהל אותם ואת הבעיות שלהם. מכיוון שאנשים "לא רואים" את האזור הזה ולא מודעים לו - הם פשוט מעדיפים להתעלם ממנו מתוך תקווה ילדותית שאולי הוא ייעלם או לא ישפיע עליהם, למרות שזה האזור שבו נולדות וגם נפתרות כל הבעיות האישיות, הפסיכולוגיות וההתנהגותיות של אנשים. 

אנשים בטוחים שהבעיה היא X אבל הבעיה היא בכלל Y

בואו ניקח דוגמה, בחורה מתאהבת בבחור, אבל הבחור אינו מחזיר לה אהבה. האישה הופכת כפייתית אליו והיא רודפת אחריו ללא הצלחה. מבחינתה, הבעיה היא שהוא אינו מספיק אוהב אותה, כי זה מה שהיא רואה.

בגלל שזה כל מה שהיא רואה היא גם מחפשת פתרונות בהתאם למה שהיא רואה ולא בהתאם למה שהיא צריכה - למשל, היא מנסה לפעול בצורה שתגרום לו לאהוב אותה יותר, היא חושבת שאולי משהו בה פגום, היא מלקה את עצמה, היא נשאבת לתוך סרט רגשני ומתסכל, היא בטוחה שהיא עשתה משהו לא בסדר, היא גורמת לעצמה לחשוב שאולי אם היא תהיה יותר נחמדה אליו או תאהב אותו ותתמסר לו יותר - היא תזכה באהבה שלו חזרה אליה וכיו"ב. אבל בעצם, השאלה הנכונה שאישה שמאוהבת בצורה כפייתית בגבר צריכה לשאול את עצמה אינה מדוע הוא אינו אוהב אותי בחזרה או למה אין צדק בעולם או כיצד זה שאף אחד לא אוהב אותי? השאלה שצריכה להישאל היא מדוע אני מתאהבת מלכתחילה? מדוע דווקא בבחור הזה? מה המנגנון שמפעיל אותי? כיצד אני נשלטת על ידי מנגנון ההתאהבות שלי? מה עליי לעשות בתוכי כדי לשנות את המנגנון הזה?

לחפש את הבעיה מתחת לפנס

אנשים מעדיפים לחפש את הבעיה מתחת לפנס, במקום המואר והנוח ולא באזורים החשוכים והמתים, כי את האזורים הללו הם אינם רואים, וכדי לראות אותם נדרשת מודעות או עזרה חיצונית מגורם שמסוגל "להאיר" את האזור המת והחשוך. מקור הבעיות אינו נמצא בתחום הגלוי של החיים, כי שם הכל פשוט וכל האנשים רואים את הבעיה אלא באזור האפור של המוח - שם קבורה הבעיה האמיתית והנסתרת ורק שם צריכים גם לפתור אותה בעזרת "התאורה" הנכונה.

קחו לדוגמה נהג שנוסע בכביש ודורס בטעות ילדה שרוכבת על אופניים. הוא דורס אותה כי היא הייתה "באזור האפור" של העין שלו, היא הייתה "באזור המת" שבו הוא לא היה מסוגל לראות אותה. הוא פשוט לא ראה אותה ולכן הוא דרס אותה. אילו היה רואה היטב - הוא לא היה מעלה על דעתו לדרוס אותה והוא כמובן היה נמנע מבעיה איומה וטראגית שתלווה אותו כל חייו. באמצעות פיתוח מנגנוני מודעות ו"ראייה" טובים יותר, תוכלו גם אתם לראות את האזור האפור, את האזור המת, את האזור החשוך של מרחב הנסיעה שלכם בחיים כדי שתוכלו להתמודד עם בעיות בצורה קלה ויעילה ביותר, ואולי אף להימנע מראש מבעיות נסתרות. 

צדק אינו הבעיה - הבעיה היא במה המוח שלכם מאמין

הבעיות והפתרונות בחיים אינן קשורות בצדק - כי צדק זה דבר פשוט מדי וגלוי מדי. הן אינן קשורות במה שברור מאליו, במה שגלוי, כי אם זה היה המצב אנשים היו פותרים את הבעיות שלהם בקלילות. הבעיות בחיים נולדות באזור האפור והנסתר של החיים, של המוח, של הראש - ולכן הן יכולות להיפתר רק על ידי שליטה באזורים האפורים של המוח, ולא באמצעות חיפוש אחר צדק, בכי או רחמים עצמיים.

חשוב להבין שאם החלק האפור של המוח שלכם מאמין במשהו - הוא יפעל להשיג אותו, גם אם זה בלתי אפשרי, מזיק, לא נכון, לא עובד, לא מצליח או אף מסוכן. כאשר החלק האפור והנסתר של המוח שלכם מנהל אותכם - לא תדעו מדוע הוא עושה זאת, אבל אתם יכולים להיות בטוחים שעד שלא תעשו משהו כדי לשלוט בחלק האפור של המוח הוא ימשיך לנהל אותכם לפי מה שהוא "יודע" ולפי מה שהוא "רואה" בעיניים שלו ולא לפי מה שאתם יודעים או רואים בעיניים שלכם.

וטיפ לסיום: כאשר אנשים מתבוננים בסיטואציה מסוימת - תמיד ישנו פער בין מה שהם רואים לבין מה שהחלק האפור של המוח יראה ויבין. כך נוצרים מצבים טראגיים שבהם אנשים מצפים שדברים מסוימים יקרו אבל בפועל מה שקורה הוא אחר לחלוטין, ואין להם הסבר מדוע זה קורה. התוצאות בחיים נקבעות בסופו של דבר לפי מה שהחלק האפור של המוח רואה ומבין ולא לפי מה שהעיניים שלכם רואות ומבינות.