תהליך האימוץ הוא תהליך של קבלת ילד ממשפחתו הביולוגית למשפחה זרה, והפיכתו באופן חוקי לחלק מהמשפחה המאמצת. אימוץ כרוך בדרך כלל בביטול הזכויות והחובות החוקיות של המשפחה הביולוגית כלפי הילד והעברת חובות וזכויות אלה למשפחה המאמצת. בסופו של דבר ההורה המאמץ הופך להורה החדש של הילד שאימץ מכל הבחינות.
במדינות מערביות רבות לדוגמת ניו-זילנד, אוסטרליה, קנדה וחלק ממדינות ארה"ב, הכלל לאימוץ הוא למעשה האימוץ והסגור והחריג יותר הוא האימוץ הפתוח, לעומת האימוץ בארץ אשר בו הכלל הוא האימוץ הסגור והחריג לו, בשונה מהם, הוא האימוץ הפתוח.
אימוץ סגור משמעותו סגירת הגולל על משפחת המקור, היא המשפחה הביולוגית. מרגע האימוץ מתנתק הקשר בין הילד המאומץ לבין הוריו הביולוגיים וכן חל חיסיון הדדי בין ההורים הביולוגיים לבין ההורים המאמצים. כשהילד מגיע לגיל 18 הוא רשאי לפנות לשירות למען הילד ולבקש לפתוח את תיק האימוץ שלו, על מנת לברר אודות הוריו הביולוגים.
בניגוד לכך, באימוץ פתוח הקשר בין ההורים הביולוגים לבין הילד אשר מסרו לאימוץ יכול להתקיים במידה והצדדים יירצו ובנוסף בין ההורים המאמצים להורים הביולוגים. הקשר יכול להיות רחב או מצומצם, תלוי בדינמיקה והחיבור בין המשפחות והרצון בקשר כמו, מצומצם לכדי החלפת מידע בלבד או טלפון אחת לשנה ובחגים, או רחב באמצעות מפגשים קבועים בין המאומץ לבין הוריו או אפילו אחיו הביולוגים ואינטרקציה קבועה איתם.
על פי מחקרים אשר נעשו בתחום האימוץ הסגור, התגלה שקיים חור שחור אצל המאומצים, כיוון שכל חייהם הם עסוקים בשאלה מיהי משפחתם הביולוגית. גם בהגיעם לגיל 18 הם אינם ממהרים לפתוח את תיק האימוץ, שכן קיים חשש גדול בידיעה האמיתית מי הם הוריהם הביולוגים. כל חייהם הם חיים בפנטזיה אודות הוריהם הביולוגים; האם הם הורים עשירים ומשכילים אשר לא יכלו לגדל את ילדם או שמא ההורים נרקומנים מחוסרי בית.
בישראל,האימוץ הסגור הוא ההליך המשפטי הקביל בדרך כלל, אולם יש משפחות אשר מקיימות בהסכמה אימוץ פתוח וברובן הקשר עם משפחת המקור הוסיף ביטחון להורים המאמצים ותרם גם לילדים שקט ושלווה כי אין להם צורך לחיות במרדף אחר הוריהם הביולוגים. תנאי חשוב לקיום האימוץ הפתוח הוא כמובן הסכמת ההורים המאמצים וההורים הביולוגים כדי שיוכלו לשתף פעולה ביניהם. בישראל לא נתקבלו עד היום בקשות בבית המשפט לאימוץ פתוח (למעט מקרים של בני משפחה אשר ביקשו לאמץ את בן משפחתם). בשנת 2006 הוגשה על ידי משרדנו בקשת רשות ערעור, חסרת תקדים, בפני בית המשפט העליון אשר מטרתה להחיל את סוגיית האימוץ הפתוח במקרים מסוימים גם בארץ.
חטיפות ילדים הן מהדברים הקשים שניתן להיתקל בהם. כשפורץ סכסוך בין שני הורים לפעמים המטרה מקדשת את האמצעים, והדבר החשוב ביותר נשכח: טובת הילד.בנושא זה שהוא אישי ורגיש, מתעוררות סוגיות משפטיות מורכבות.
