גמילה מחיתולים ורכישת הרגלי ניקיון -הדרכה להורים 

כרמלוס חוזה, החינוך החדש ,גמילה מחיתולים ורכישת הרגלי ניקיון

בהתאם להשקפת העולם של החינוך החדש ,תהליך הגמילה מחיתולים ורכישת הרגלי ניקיון צריך לצאת לפועל מתוך תכנון ,לאחר מחשבה והכנה מקיפה . תהליך גמילה מתוכנן ,המונע  אך ורק מרצונו האמיתי של ילדנו ,  מבטיח ברוב המקרים הצלחה ושמחת "בית השואבה" גם לילד וגם לנו ההורים. לכן, כדי שהתהליך יתבצע כראוי, יש כאמור להתחיל בו אך ורק כאשר הילד מוכן ובשל לכך, ולא פחות חשוב - כאשר  אנחנו ההורים מוכנים ובשלים לכך.

גמילה הנעשית בזמן הנכון  ומתבצעת על מי מנוחות, בהתאמה בין הילד ובנינו ההורים, תתרום  ותחזק את הדימוי העצמי של הילד, תחזק ותיצב את הביטחון העצמי שלו ואת תחושת העצמאות והשליטה בעולמו. תהליך גמילה המתחיל לפני שילדנו  מוכן ואו בשל לכך מובילה  לכישלונות חוזרים ונשנים ובפגיעה  בדימוי העצמי של ילדנו  וחולשה בתחושת הביטחון העצמי שלו  . גמילה בטרם עת אף מחבלת באישיותו המתפתחת של ילדנו.

•  בלי מלחמות: אל תהפכו את הנושא למלחמה או לנושא המדובר ביותר בבית.

תפקידנו כהורים מחנכים להוביל את ילדינו להתפתחות נורמטיבית. אחריותנו הישירה וראשונית לעודד נפרדות  ולעודד עצמאות  . ההחלטה על התחלת תהליך הגמילה ורכישת הרגלי הניקיון  צריכה להתקבל כאמור לאחר חשיבה עמוקה ומקיפה . כדי להצליח ביעדנו  שילדנו  יהיה עצמאי ,אחראי וירכוש הרגלי ניקיון , אנחנו  צריכים לשמש לו דוגמא אישית ולהראות  את אותה המידה של האחריות כלפי התהליך: יש להערך בהתאם :הכינו את עצמכם הבית הסביבה: קפלו  את השטיחים וכסו את הספות והרימו  חפצים  שאינכם רוצים ש"יירטבו " .וצפו לפספוסים: תהליך הגמילה רצוף פספוסים של הילד, קחו זאת בחשבון . אך אם תתנהלות לפי החינוך החדש ...  אתם עשויים להיות מופתעים לטובה.

קחו אחריות ואל "תפילו " את ניהול התהליך הגמילה של ילדכם  על הצוות החינוכי בגן . ראשית, משום שלדעתי הצוות החינוכי בגן  לא אמור לגמול את ילדנו  לבדו .שנית, לרוב הצוות החינוכי ( הישן ) בגן אינו  יכול לתת לילדנו  את מלוא תשומת הלב הנדרשת בתהליך ואינו מכיר עדיין את עקרונות החינוך החדש . כך שלמעשה  כאשר  הצוות החינוכי  לא רוצה יכול מסוגל   לקבל אחראיות מלאה  לתהליך הגמילה  המטפלת פשוט  מחתלת את ילדנו  ומכשילה את ילדנו ואת תהליך הגמילה, מיותר לציין שכישלון זה  גורם לילד תסכול לא מטיב  ,אכזבה ולתחושה של חוסר אמון ביכולתו ובמסוגלות שלו. לכן עלינו  ההורים לקבל  מחויבות מלאה   לתהליך רכישת הרגלי הניקיון   .

אתרו מועד מתאים לתחילת  תהליך הגמילה ,מועד המאפשר לכם שהות צמודה של כשלושה ימים עם הפעוט. לדוגמה: קביעת מועד התחלת תהליך הגמילה ליום חמישי אחה"צ ולמחרת ביום שישי לקחת חופש . כך מתאפשר לכם  להקדיש יותר מ55 שעות ברצף  לתהליך הגמילה , בהם תשהו במשותף עם הפעוט. הקדשת הזמן לתהליך חשובה ויש  לפנות את כל הסופ"ש הארוך (מיום חמישי)  מאירועים מיוחדים .

*אין להתחיל בתהליך הגמילה במועד הסמוך לשינוי משמעותי נוסף, כמו הולדת אח, מעבר דירה וכדומה

החל  מגיל שנתיים,במידה ונאפשר,ילדנו יגיע  לשלב חשוב בתהליך הארוך והמרתק של רכישת‎‎ הזהות העצמית זהות האישית. ‏כל זאת לאחר  שאפשרנו לו  לחוות התנסויות רגשיות, ‏חברתיות, קוגניטיביות ומוטוריות המאפשרות לו  להתוודע אל ‏תחושת העצמאות . ילדנו יתחיל ללמוד את כוחו של ה'אני' שלו, שהתחיל להיפרד כבר בתחומים ‏רבים מה"אני "המשותף עם אמא ואבא , כפי שהיה בינקותו. ילדנו מרגיש שהוא  יכול ‏לעשות המון דברים לבד ומזמן כבר אמר  לנו  : לא . הוא כבר מכיר ויודע מה מותר ומה אסור, מה כדאי לי ומה לא.

ברגע שילדנו מתחיל לגבש את תחושת ה 'אני' – מתגבש אצלו הרעיון של המושג  'שלי'! הוא מתחיל  להבחין ברכוש ,בעצמאות ובהחלטות  ששייכים "רק לי" , מושגים אלו מהווים את  ‏הביטוי ה‎‎חיצוני, ממשי ומוחשי של הגדרתו כאדם בעל זהות אישית ‏משל עצמו .

שלב המעבר מתינוקות לילדות.

כשהילד בשל, מוכן, מרגיש , ומבטא  את  מסוגלתו  לשלוט בצרכים-   הוא חושב  לעצמו אני כבר עצמאי –אני לא צריך שינהלו אותי ישלטו בי , אני לא זקוק שיחליפו לי את החיתול - אני יודע ומכיר את הגוף שלי מספיק טוב כדי לדעת אם אני צריך להתרוקן.  אני כבר לא תינוק, אני ילד בוגר  ואני בשליטה על עצמי!!!

בשונה משאר השינויים והמעברים בתהליך הגדילה  של  ילדנו, כגון : גמילה מיניקה, מעבר למזון מוצק, והליכה לגן ועוד , תהליך זה תלוי ברובו בפעוט. לכן מתפקידנו  לעזור לתמוך , לעודד אותו  להצליח ולהפוך לילד בוגר  ולרכוש את הרגלי הניקיון ,  ולקחת על  עצמו את האחריות של תהליך זה .

יש לאפשר את  התחלת  תהליך הגמילה רק  כאשר  ילדנו  בשל בכל הבחינות הבאות :

מוטוריקה גסה: ילדנו יכול מסוגל רוצה ללכת באופן עצמאי  לשירותים, להתיישב על האסלה או על הישבנון

מוטוריקה עדינה: הילד יכולרוצה מסוגל  להוריד בגדים,וללבוש אותם בחזרה .

קוגניטיבית: ילדנו מבין  ויודע היכן עושים את הצרכים, יש לו  את היכולת  והרצון והמסוגלות  להיות עצמאי  ובוגר ומתחיל להבין את המשמעות של ילד בוגר , הילד  מבין  שזהו  תהליך.

מנטאלית: ילדנו  שולט בשפה, מבין ומבצע הוראות ואו  הצעות.

מילולית: ילדנו  מבטא את עצמו  בכך שמודיע שעשה את צרכיו  ואו רוצה לעשות את צרכיו, הוא מדבר על התהליך  ורואה את עצמו דומה להוריו ומביע רצון לרכוש את הרגלי הניקיון שלנו  :ילדנו  מביע רצון להיגמל מהחיתול ומבחין בין עשיית הצרכים  בבגדים או בחיתול, לבין השירותים.

רגשית:  ילדנו מביע  את צורך לעצמאות ולשליטה .

שלב המעבר בן תינוק לילד בוגר  דורש מילדנו   להיות פנוי רגשית

תפקידנו  ההורים  לאפשר  לילדנו  לחוות הרבה חוויות של הצלחה ,לחזק אותו.ולנטוע בו תחושת ערך.ככל שילדנו מרגיש יותר מוערך ושייך - כך הוא יכול למצוא כוחות בשליטה בתהליך הגמילה ולהצליח בכך .

  האם  ילדנו באמת  בשל רגשית לתהליך הגמילה ולרכישת הרגלי הניקיון ?

• כשהילדנו  מאמין בעצמו וביכולותיו : הוא אומר  "אני יכול",
• כשילדנו  מוכן לנסות ולהתנסות , ולא חושש  להיכשל. : אומר "גם אני", "עכשיו אני", ולא נמנע מביצוע פעולות  חדשות .
• כשילדנו  אינו חושש מתגובתנו   כאשר הוא נכשל, אין לו מבט  מבוהל -מפוחד, הוא לא מתחבא מההורים ומקבל על עצמו  אחריות.
• כשהילדנו  מגלה התנהגות עצמאית ורוצה לפעול  ולהתנהל כמונו : להתלבש לבד, לאכול לבד וכדומה.
• כשילדנו  לא חושש להיות עירום, לא מתבייש בגופו ולא חושש לשלום גופו.
• כשילדנו יודע ומוכן לחלוק ולשתף , ולא מגלה רכושנות יתר : מוכן לחלוק עם אחרים צעצועים, חטיפים ועוד...  (לרבות ילד שאינו משתף אחרים, עלול לרצות ולשמור גם את צרכיו אצלו  ...)
• כשהילדנו  מסוגל לדחות הנאה מיידית. למשל, להמתין  דקותיים  לממתק או לכל פעילות  מהנה.

כשהילדנו  בשל  מכל הבחינות  ומרגיש תחושת יכולת ורצון להתבגר – תהליך הגמילה קל ומהיר

כדי לעזור לילדנו להצליח בתהליך ההתבגרות  תפקידנו  להעביר לו  שלושה מסרים חשובים:

• 1. יש לך את הכוחות והאנרגיה
• 2. כדאי להיות בוגר ועצמאי.
• 3. אתה מסוגל להיות בוגר ועצמאי.

שלב הטרום גמילה = שלב הטרום ילדות ( גיל שנה וחצי  – שנתיים וחצי )

ילדים שונים זה מזה בקצב התפתחותם, ולכן כל  ילד יהיה מוכן ובשל  להתחלת תהליך הגמילה בזמן שונה . ילד שמוכן ובשל  לגמילה הוא ילד המודיע מראש לכך שהוא שיש לו  פיפי -קקי  והוא  צריך "לעשות פיפי או קקי", שימו לב : ההודעה לכך צריכה לבוא מספיק זמן לפני הפעולה עצמה, כך שיספיק להגיע אל הסיר , יספיק להוריד את מכנסיו  יספיק  לשבת  ולעשות את צרכיו בנחת  .

כמו בכל תהליך של החינוך החדש (כרמלוס חוזה 2010)  גם בתהליך הגמילה מחיתולים  ורכישת הרגלי ניקיון ישנה  חשיבות של מתן  דוגמא אישית מהורי הילד  , חשוב להסביר לילד שגם אנחנו   עושים קקי ופיפי   בשירותים ולא בחיתולים . יש  לומר לילד , מה מצפים  ממנו כילד בוגר: "אתה נמצא בתהליך שבסופו  תהיה ילד בוגר ותעשה בסיר כמונו שהיינו קטנים" "האם  אתה רוצה לעשות  פיפי  -קקי  בסיר - אסלה   כמו  שאני הייתי ילד  בוגר?" , " ילד  בוגר מבקש מאמא /אבא לשבת בשירותים...ולעשות פיפי וקקי "

צאו עם ילדכם לבילוי וכנסו  לחנות ובחרו ביחד איתו סיר או ישבנון. בחנות אחרת בחרו יחד עמו תחתונים. אם יש בבית  בגדים - אביזרים  מאחים קודמים, רצוי לשאול את הפעוט האם הם מוצאים חן בעיניו. אפשר להציע לו  לקשט , לצבוע ,ואו  להדביק  מדבקות ועוד ... הסבירו לילדכם , למה מיועד הסיר והציבו אותו במקום מסוים קבוע , תנו לילדכם  ל"התידד " עם הסיר , אפשרו לו  להושיב עליו את הבובה שלו , עודדו אותו  לנסות לשבת עליו בעצמו ,תנו לו זמן ... ותתנהלו ברוגע ,תאפשרו לו  לחוש "איך זה לשבת על הסיר " ,ספרו  לילדכם  סיפורים שבהם מסבירים  את תפקיד הסיר (יש ספרי ילדים רבים בנושא) הפעילו את  היצירתיות שלכם כדי  לעזור  לילדכם להבין באופן מוחשי את תהליך הגמילה.בזמן החלפת החיתול  חזקו את הילד ואמרו לו   :"איזה ילד בוגר אתה...ולשבח אותו על  מעשים  חיוביים שעשה  במשך היום ,בלי קשר להחלפת החיתול ( כך  מחזקים את תחושת היכולת ). ניתן להוסיף  ולומר: יהיה נחמד אם בפעם הבאה כשתעשה בחיתול תגיד לי  שעשית..."

 כשהילד מבקש להחליף את החיתול הרטוב:  יש לומר : "איזה יופי ששמת לב שיש לך חיתול רטוב- זו ממש התנהגות בוגרת שבאת לבקש....  נפלא !,  אתה  רוצה שאעזור לך להחליף את החיתול ?"  חשוב לאפשר  לילדכם בחירה :  "אתה רוצה לזרוק את החיתול לפח האשפה?"  ולא לשכוח לשבח ולהעריך : "איזו התנהגות בוגרת...!! כל-הכבוד" ,יש להתנהג  ולדבר עם הילד בכבוד  : יש להמנע  מלתת  הנחיות ופקודות של : "התכופף- הורד- לבש..." או  לטפל  בילד כאילו הוא בובה .יש לנהוג  בשיתוף עם הילד. ולעודד  : "תראה איזה יופי אתה מוריד / עוזר להוריד את החיתול...:

כאשר אתם רגע  לפני התחלת   תהליך הגמילה, עדיין אל תמהרו  ותורידו  את החיתול. אימרו לו שכאשר הוא צריך פיפי, ילך לסיר ויעשה אותו שם. אם הוא יכול להוריד את החיתול בעצמו,  שיעשה זאת לבד. אם לא, בקשו שיקרא לכם לעזרה.

כשהילדכם  ברוב הפעמים  הספיק והגיע לסיר   והוא בשל ומוכן מכל הבחינות הנ"ל -זה הזמן להתחיל בתהליך הגמילה , לאפשר לו  להוריד את החיתול  ולאפשר לו  להסתובב בבית עם תחתונים החדשים .

מומלץ עדיין לחתל אותו לפני יציאה מן הבית או כשהוא הולך לישון  אל תדגישו את העניין, כדי שלא ירגיש מושפל כשתחתלו  אותו שוב  ... 

שימו  לב הורים יקרים  :  אל "תנדנדו "  לילדכם   יתר על המידה.

המטרה היא הרי שיחוש לבד מתי הוא צריך, ואם תשאלו אותו כל רגעאם יש לו פיפיקקי , תפריעו לו לחשוב ולגלות זאת בעצמו.

שלב תהליך הגמילה-

משך הגמילה : בין יומיים וחצי לשבועיים . 

שימו לב -אפשר לו  להרגיש שיש תהליך שהוא כל הזמן מתקדם: כאשרהילד בשל ומוכן מכל הבחינות ,מטרות הגמילה כבר ברורות לו והילד התחיל בתהליך הגמילה , הילד עלול להיות רגיש לפספוסים, אפילו אם אנו לא כועסים עליו או מראים אכזבה ) יעצו לו להמשיך בתהליך , ולמדו אותו להתנהל במקרה של פספוס , אין צורך לומר דבר נוסף : הוא כבר יודע שהוא נכשל  ומרגיש שהוא לא עומד בציפיות,  יכולה להיות נסיגה מקומית שתתבטא בבכי . תנו לדמעות לחלוף ואל תביעו התרגשות  יתרה:  זהו חלק מתהליך ההתבגרות של ילדנו

תגובנו  לפספוס צריכה להיות :
תגובה משקפת : אני רואה שפספסת , זה בטח לא נעים לך
תגובה מקבלת ומעודדת : זה בסדר , אני מקווה שפעם הבאה תצליח
תגובה תומכת :בוא,אני אעזור לך להתקלח ולהחליף תחתון .
תגובה מחזקת : ראיתי ש....התאמצת ..... כל הכבוד .

תהליך הגמילה יכול   להתאפיין  בהתקדמות ונסיגה  :יתכן  שהילד יתקדם ואז  יסוג  לאחור .

חשוב לגייס בתקופה הזו הרבה מאוד סבלנות ועוד קצת סבלנות .במהלך תהליך הגמילה ,תפקידנו  להרבות בחיזוקים ובשבחים ובהתייחסות ליכולות של ילדנו ,לעזרה שלו למשפחה ולבית, להתנהגותו הבוגרת והעצמאית  בלי קשר לצרכים. היחס צריך להיות בערך  25% התייחסות להרטבה ו- 75% התייחסות לעשייה הכללית.

כאמור הורדת החיתול לאחר שהילד בשל ומוכן בכל הבחינות  בשיתופו  ואך ורק לאחר שמקבלים את ההסכמתו  .לרבות  ילדנו  רוצה להרשים אתנו ויסכים להצעה. במידה והילד לא מסכים, להניח לו .ניתן  לחזור ולהציע לו שוב אחרי שבוע. מבמהלך השבוע זה יש לחזק שוב את הרצון של הילד לשתף פעולה.

אל תדאגו - אם זמן רב לאחר שהילד נגמל לחלוטין ביום,והוא ממשיך להרטיב בלילה. שליטה מודעת בסוגרים ושליטה בהם מתוך שינה עמוקה הם שני פעולות שונים לגמרי. גמילת לילה יכולה לבוא כשנה לאחר גמילת יום למעשה, כ - 75% מן הילדים נגמלים לחלוטין רק בגיל חמש (!).לכן המשיכו לחתל את הילד לקראת שנת הלילה והפסיקו זאת רק כשהוא מתעורר רוב הבקרים יבש.

לאחר שהתחלתם את התהליך  ישנה התנגדות עזה מהצד של הילד חוזרים לשלב טרום הגמילה

קשיים  בתהליך הגמילה .

הקשיים בתהליך הגמילה נובעים מ:

1.  חוסר הרצון  של הילד לגדול ולהיות עצמאי ושולט בצרכים.

2. תחושת המסוגלות והיכולת של הילד לשלוט בצרכים.

חוסר הרצון לגדול ולהיות עצמאי:

ישנם ילדים שמעדיפים להישאר קטנים . ילדים  אלה למדו שכדאי להם להיות עדיין תינוק מהסיבות הבאות

( או לפחות אחת מהם ):

1.תהליך הגמילה מתרחש לפני - במקביל- לאחר  הצטרפות תינוק/ת למשפחה או אירוע מיוחד .

הילד למד  שהיותו תינוק הוא מקבל הרבה תשומת לב וטיפול ומגיע למסקנה שגויה שרצוי וכדאי להישאר תינוק  וכך ימשיכו לטפל  בי.

2.הילד מורגל מכור  לקבלת  שירותים פינוקים מההורים .  הילד למד  שלא מענין כדאי רצוי  להפוך ולהיות עצמאי ועדיף שההורים ימשיכו  לטפל בו  ולעשות  עבורו - ומבחינתו להתחיל לדאוג לעצמו זו ירידה ברמת החיים...

3..הילד מקבל המון תשומת לב כשהוא עם  החיתול  מההורים וגם מהצוות החינוכי (הישן ) בגן. בין עם זה תשומת לב חיובית , כשמחליפים לו חיתול מקלחים ,שוטפים , מנגבים מלטפים , שרים , מחייכים   ועוד.  או תשומת לב שלילית כאשר  ההורה כועס על הילד המרטיב – ונותן המון דגש והתייחסות לאירוע.

4.הילד .מרטיב מתוך כעס על כך שההורים שולטים בו ומנהלים אותו - ובכך שהוא מרטיב או מתאפק הוא   אומרים : " אתם יכולים לשלוט בי בכל דבר- אבל בגוף שלי אני שולט...."

בכל מקרה שהילד לא מצליח לשלוט  – צריך לבדוק שוב אם יש קושי פיזיולוגי נורולוגי רגשי 

 ילדים בגילאים שנתיים-שלוש  עסוקים מאוד בנסיונות למצוא את מקומם בעולם –תחושת השייכות .

הם שואלים את עצמם ללא הרף האם אני תינוק קטן -  האם אני מוכן ורוצה להיות ילד בוגר גדול?  האם אני יכול להיות ילד בוגר גדול ובכל זאת להרגיש כל כך תלוי בהורים שלי - האם זה שאני ילד גדול אומר שאני לבד? וכד' וכד'.

 זה תהליך שכל ילד עובר בקצב ובאופן שונה - ברוב המקרים ילדים מצליחים לפתור את הקונפליקט בכוחות עצמם אם אין הפרעות ולחצים מצד ההורים . במידה ואתם מרגישים שיש נסיגה בהתנהגות שלילדכם , אם אתם מרגישים שהוא מתקשה בתחומים שונים אחרים, אם הוא נראה מדוכא או במצוקה - רצוי לפנות ליעוץ מקצועי ואישי  ,אם לא - הייתי מחכה עוד קצת....

  בהצלחה