יכולת ההתמודדות עם שינויים אצל התינוק 

כאנשים בוגרים כולנו מתמודדים עם שינויים בחיינו- החלפת עבודה, מעבר דירה, פרידה מבן זוג ועוד... כל אחד מאיתנו מתמודד באופן שונה עם שינויים, לחלקנו המעברים קלים יותר ולאחרים קשים.
בעולם הילדים והתינוקות שומעים על התמודדות עם שינויים סביב הכניסה לגן בדר"כ, אך למעשה השינויים מתחילים עוד הרבה לפני. הדרך שאנו ננהג כהורים, תשפיע על היכולת של התינוק ולאחר מכן הילד, להתמודד עם שינויים אלו.

השינוי הראשון

השינוי המשמעותי הראשון בחייו של התינוק מתרחש עם הלידה. עם היציאה מהרחם התינוק מתמודד לראשונה עם תחושות, קולות ומראות חדשים, השונים כ"כ מהסביבה הרחמית בה שהה עד היום.
במקרה זה תפקידנו כהורים הוא לתווך לו את המעבר בהדרגתיות כדי שיוכל להתמודד עם השינוי ועדיין להרגיש בטוח. חשוב לאפשר לו לחוות חוויות המזכירות לו את הסביבה הרחמית והבטחון שחש בה תוך כדי חשיפהלחוויות חדשות מהעולם החדש לו:

1.      ערסול- התינוק רגיל לשהייה בכפיפה פיזיולוגית ברחם, תנוחת הערסול מאפשרת לו לשהות בכפיפה הזו, ו"להיפתח" לעולם בהדרגתיות. בתנוחה זו, התינוק יכול להרפות את גופו, להירגע ולחוש ביטחון מהמגע הקרוב והתנוחה ה"סגורה", כך שהחשיפה ל"עולם החדש" תהיה הדרגתית ובטוחה.

2.   מגע- התינוק מכיר מגע עמוק משהותו ברחם הצפוף ובוודאי ממהלך הצירים שלחצו עליו. לכן בשלב הראשוני המגע העמוק והמורגש מועדף עליו ומרגיע אותו. מגע זה גם עוזר לתינוק להכיר ולמפות את חלקי גופו השונים.

3.   קול- התינוק רגיל לקולות מונוטוניים של מערכות הגוף השונות כגון לב, מערכת עיכול ועוד. על כן קולות מונוטוניים יעזרו לו להירגע.

4.  תנועה- במהלך השהייה ברחם, התנועה הייתה חלק קבוע בשיגרת התינוק. כל פעם שאימא נעה, הולכת או משנה תנוחה- התינוק נע. לכן תנועה מונוטונית תעזור גם היא להרגעת התינוק.

כאשר התינוק אינו רגוע, שילוב של ערסול, מגע, קול ותנועה יעזרו להחזיר לו את תחושת הביטחון, וההתמודדות עם הגירויים מה"עולם החדש" תהיה פחות קשה עבורו.

התמודדות עם שינוי פיסי

בתחילההתינוק מגיב בעיקר לפן ה"פיסי" ודרך ההתמודדות עם שינוי "פיסי" הוא רוכש כלים להתמודדות עם שינויים באופן כללי.
שינוי פיסי הוא שינוי תנוחה, שינוי מיקום במרחב, תנועה ועוד.
בשלב זה כל שינוי פיסי קטן יכול להפעיל את רפלקס מורו (הנקרא גם רפלקס הבהלה). רפלקס זה גורם לפתיחה מהירה של הגפיים ומיד אחריה סגירה, גורם לגוף כולו להתכווץ, וכמובן לבכי... רפלקס זה אמור לצאת מהמערכת באזור גיל 3-4 חודשים כשמערכת שיווי המשקל מתחילה להתפתח.

מערכת שיווי המשקל מתפתחת כאשר התינוק חווה חוויות שיווי משקל. כל פעם שראשו של התינוק משנה את מיקומו במרחב, איבר שיווי המשקל הממוקם באוזן מקבל גירוי. כאשר התינוק מקבל מספיק חוויות שיווי משקל חיוביות, מערכת שיווי המשקל תוכל להתפתח באופן תקין. כדי שהחוויה תהיה חיובית, מומלץ להתחיל מתנועה קטנה ומונוטונית על הידיים. כאשר התינוק רגוע ואף נהנה מהתנועה נוסיף כל פעם אלמנט תנועתי נוסף: שינוי תנוחות אחיזה, מהירויות ותאוצות משתנות, מרחק משתנה מגופנו, גובה משתנה מהקרקע ועוד. (נחמד לשלב גם מוזיקה כדי להפוך את כל החוויה למהנה יותר).

הצורך לגונן

בשלב הזה בחייו של התינוק למימד הפיסי יש השפעה רבה על התנהלותו ועל מה שאנו מכנים פעמים רבות כ"אופי". ישנם מקרים בהם תינוק שבמבט ראשוני נראה כ"בכיין", "קשה", או אפילו "עקשן"... בהסתכלות מעמיקה יותר נוכל לאבחן שהוא פשוט מתקשה להתמודד עם שינויים פיסיים. הנטייה במקרה זה תהיה פעמים רבות דווקא למנוע ממנו את מה שגורם לו לבכי/ בהלה (למשל שינוי תנוחה על הידיים) כדי לא להקשות עליו, במקום לחשוף אותו להתמודדות עם השינוי בהדרגתיות ובאופן שירגיש בטוח.
זה השלב שבו נוכל לראות הורים ה"מפחדים" להזיז את התינוק באמצע השינה כדי שלא יתעורר... הורים שאינם מעיזים לשנות תנוחה לתינוק כאשר נרגע ועוד...
חשוב שנבין שאנו ההורים יכולים לעזור לתינוק להתמודד עם שינויים דווקא ע"י חשיפה שלו לשינויים- כמובן שנעשה זאת באופן בטוח והדרגתי.

חשיפה

חשיפה היא המפתח: חשיפת התינוק להתמודדויות שונות כל פעם, בתחומים שונים בחיים. ככל שנחשוף אותו יותר, הפחד מהתמודדות עם משהו חדש ולא מוכר תקטן והבטחון ביכולתו להתמודד עם השינוי יגדל. גם כאן, נאפשר לתינוק התמודדות הדרגתית המותאמת לשלב ההתפתחותי בו נמצא.

דוגמאות:

·         מרקמים שונים של משטחים: דשא, חול, בוץ, מסלעה ועוד...

·         מרקמים שונים של חומרי עבודה: בצק, גועש, דבק, בוץ ועוד...

·         אינטראקציה עם אנשים שונים. כל אדם שונה מהאחר במראה, בריח, באופן האחיזה ועוד...

·         טעמים וריחות שונים.

·         חוויות תנועה. בתחילה בנשיאה על הידיים (כמפורט לעיל על חוויות שיווי משקל) ואח"כ על משטחים שונים אותם אפשר להניע כמו מזרון, פוף ועוד...

·         שינויי תנוחות. בנשיאה על הידיים, על רצפה במעברים בין תנוחות כגון התהפכויות, כניסה ויציאה מישיבה ועוד...

שגרה זה רע?

השגרה מאפשרת לנו לדעת למה לצפות ומקנה בטחון ויציבות גם לנו הבוגרים אך חשיבותה אף גדולה יותר לתינוקות וילדים שכן השיגרה מלמדת אותם על דרך התנהלות העולם.
אך מה קורה כאשר "יוצאים מהשגרה"? יציאה מהשיגרה היא שינוי. תינוק שיידע להתמודד עם שינויים גם יתמודד עם שינויים בשגרת יומו המוכרת באופן שלא יערער את כל בטחונו.

כולנו רוצים ילד סתגלן- שיידע להסתדר בכל מקום אליו יגיע, שירגיש חופשי ורגוע גם בהתמודדויות חדשות עבורו ויוכל למצות את מלוא כישוריו גם בסיטואציות אליהן נחשף לראשונה. יש לנו יכולת להשפיע על כך עוד משלב הינקות, שכן רכישת הכלים להתמודדות עם השינויים מתחילה מהרגע שהתינוק יוצא מהרחם וצריך להסתגל לעולם. כל שינוי קטן איתו מתמודד התינוק, יגדיל את בטחונו העצמי ותחושת היכולת שלו, אך גם יכין אותו להתמודדות הבאה עם שינוי אולי אף יותר גדול. כך נכין את התינוק להתמודדות עם החיים.