לא ייאמן כי ייקרא? ייאמן ועוד איך.....שיש בדיות,תרמיות וזיופים מתוחכמים ביותר באינטרנט.אך מסתבר שלא רק בו אלא גם בענף החזותי השמרני יותר- הטלוויזיה.
באינטרנט מדובר בזיופים,כדי לעורר תשומת לב, בבדיות לשם עקיצת גורם מסוים, לעתים זה מופיע כנושא אקטואלי ולפעמים כסוגיה היסטורית. הצד השווה שהם גימיקים פסולים ולעתים גם מצמררים.למנוע אותם אי אפשר,למנוע הפצתם-רצוי.
זיופים קיימים בכול תחום לרבות באומנות העלית וזייפנים הצליחו במלאכתם ביצירות הגדולות ביותר. אולם במקרים אלה הזיוף היה אחד ויחיד ודרושים מומחים גדולים כדי למצוא את דקויות ההבדל בין המקור לבין החיקוי. ככול שהאיכות נופלת מלאכת החיקוי קלה יותר.ככה בצד התעשייה האלקטרונית או תעשייה השמע, תקליטורים וכו' , התפתחה לה בצד תעשיה אדירה, טפילית, בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים.
זה חל שבעתיים על ענף המחשוב. ככול שהטכנולוגיה של השכלולים מתפתחת יותר ככה צומחת בצדה תעשיית הזיופים. עד כדי כך הנגע הזה הפך לאפידמולוגי שדומה כי אמצעי האבטחה מרוויחים יותר מאשר התוכנות המקוריות שעליהן הן שומרות.
באתר www.netlaw.co.il מובאים דוגמות של זיופים קלים וחמורים. ככה למשל דווח "סימנטק" שישראל מובילה בפעילות זדונית באינטרנט. על פי נתונים שהתפרסמו בארה"ב תושבי ניו יורק, דטרויט, ולוס אנג'לס נמצאים בסיכון הגבוה ביותר שזהותם תתגלה. המסמכים אשר פורסמו באחרונה אשר מיוחסים לנשיא בוש הטילו אלומת אור אדירה על סוגיית הזיוף הדיגיטאלי.
בימינו אלה זיוף מסמכים באמצעות מחשב הפכו לעניין כמעט שולי ואילו זיהוי הזיוף נעשה קשה יותר ויותר.
מסמך אקטואלי ומסמך "היסטורי"
תזכורת:בסוף חודש מאי התפרסמה בטלוויזיה ההולנדית מה שקרוי "מופע התרומה הגדולה".עיקרה מכרז על תרומת כליה. בעקבות השידור פנו כמה אנשים שהיו זקוקים להשתלה וגילו עניין ב"תרומה".מי שהופיע כתורמת הייתה אישה בשם ליסה . השידור עורר זעזוע בהולנד ובעולם עד שכעבור כמה ימים התברר שזאת מהתלה וכוונתה הייתה טובה כיבול לעורר תשומת לב לנושא ההשתלות. הליסה הזאת,כפי שפרסמו סוכנויות הידיעות, היא שחקנית בריאה לחלוטין עשתה זאת במסגרת המקצוע שלה-לשחק.המעניין הוא כי לאחר שנתגלה הבלוף, דובר משרד החינוך ההולנדי ראה לנכון לשבח את התרגיל להפניית "תשומת לב" בעוד שדובר משרד הבריאות גינה את המשדר, בקובעו שלא זאת הדרך להשגת תורמים. הנושא זכה לפרסום ואין אני מביא אותו אלא כהקדמה לתעלול מסוג אחר- באינטרנט, תעלול שפחות מוכר.
האינטרנט הרחיק לכת- בנושא ובזמן.לפני כמה שבועות קבלתי ממכר מסר ולצדו נספח שמראה את העמוד הראשון של ה"ניו יורק טיימס" ב- 10 במאי 1943 ועיני חשכו, פשוטו כמשמעו. האם ייתכן שהכותרת הראשית של גדול העיתונים המשפיעים בעולם יפתח את העמוד הראשון בכותרת: מרד גיטו ורשה- תגובה מופרזת. כותרת משנה: מנהיגים אירופיים מאשימים את היהודים בתגובה בלתי פרופורציונאלית.ובטור הכתף מימין באותיות קטנות יותר: " התגובה המופרזת של היהודים ( במרד גיטו ורשה- צ.ג) עלולה לגרום משבר הומניטארי חמור. בכתף השני, הכול בעמוד א' :צוות של חבר הלאומים לנושא אי אפליה, מאשים את היהודים בגזענות.ומתחת לתמונה המפורסמת שבמרכזה הילד היהודי מרים ידיים, כתוב לאמור :" שוטרי סדר של ה- ס.ס. שומרים על אזרחים גרמניים נגד התקפות יהודיות.
האינסטינקט קבע מייד שזאת לא רק תרמית אלא תרמית מטופשת. השאלה הראשונה ששאלתי את עצמי: מה פתאום נושא גטו ורשה ב- 10 במאי ,כאשר יומיים לפני בן- ב- 8 במאי נהרג מפקד המרד מרדכי אנילביץ' בבונקר. המרד התחיל ב- 19 באפריל וב 16 במאי הוא חוסל סופית. יתרה מזאת, באותם ימים ממש כוחות בעלות הברית נחלו הצלחות בכול החזיתות. באיטליה נפתחה חזית שנייה,שדות התעופה בגרמניה הושמדו בזה אחר זה, באפריקה היו ניצחונות, ועוד ק"ן טעמים להפרכת שקר גס זה ולכן אין זאת אלא תרמית גסה מסורבלת. מילא,אילו היו שותלים ידיעה מזויפת אחת, אבל כול העמוד?
אבל העיניים אמרו כי הכול הוא הניו יורק טיימס. הלוגו,הפונטים, הכותרות, הטורים, עד לדקויות הקטנות ביותר. ובמקום להתייחס לגופו של העניין התייחסתי לשלמות הזיוף, על כול פרטיו הצורניים. טרם השתלטתי על העצם הזאת בגרון ואני מקבל ממכר אחד את העמוד בתוספת כתובה, והיא: "הנה, מה תאמר על ידידינו הגדולים".
אפשר לבדוק.
יצרתי קשר אל הניו יורק טיימס, ותוך שעה אני מקבל דוא"ל מאת פאול פטל , PAUL PATEL , משירות לקוחות של העיתון שבו הוא מודיע לי "כי הכותרות שאתה מתייחס אליהן הן זיוף. ראה בנספח צילום של העמוד הראשי המקורי מן ה- 10 במאי 1943 ". הם כנראה כבר היו מודעים לבדיה, והיו מוכנים. ואכן העמוד בצורתו הוא אותו עמוד אלא שהכותרת הראשית מדברת על :ההתנגדות הטוניסית מתמוטטת, 50,000 חיילים וארבעה גנרלים נשבו, 400 מטוסים מפציצים את פלרמו. יש עוד כותרות, בעיקר על ניצחונות של בעלות הברית,ואין ולו ידיעה אחת שיש לה דמיון כלשהו לאותו עמוד מזויף.
תהיתי. למי יש עניין להפיץ תרמית נבזית כזאת, מה היא, ומי היא, אמורה לשרת, אפילו כאפיזודה שחייה כרגעי חיים של עש לילה.אבל מעבר לעניין הנקודתי עצמו, התופעה מצביעה על הסכנות בהפצת רעלים מסוכנים באינטרנט,וישנם הרבה יותר חמורים מהלצה תפלה זאת. זאת בעצם הסיבה לכתיבת המאמר,שכן אלה תופעות, שחוזרות על עצמן באינטרנט, בצורה זאת או אחרת.
כאן שוב עזר לי הניו יורק טיימס כאשר לאחר כמה ימים הפנה את תשומת לבי לאתר בשם urbanlegends.about.com .בעיסוק באותו "גימיק" מסתבר כי מי שאחראי לפרסום הוא גוף שנקרא peoples cube – "קוביית העם" אשר מנסה לשים ללעג את "הקורקטיות הפוליטית" (קרי הצביעות) של השמאל והצילום הוא חלק ממאמר סאטירי.אגב, היה נחמד מאוד אילו גוף זה היה מגיב על החלטת המרצים הבריטיים להחרים את ישראל.
בכול מקרה,וכך או אחרת,ישנה רק דרך אחת להילחם בתופעה של הפצת המסר בלא להסביר את פשרו, והיא לחשוב לרגע לפני שאת או אתה מעבירים אותה למכרים ומודעים. בשלב השני אפשר תמיד לבדוק. במילים אחרות: אל תתחרה באינטרנט, ואל תנסה להיות מהיר כמוהו בהעברת מסרים מפוקפקים, או תמוהים.
