מחקר אינטראקטיבי מתמשך - קבוצת המיקוד של המילניום השני 

קבוצת מיקוד (Focus Group) מונה בדרך כלל 8 עד 12 חברים הנבחרים על פי קריטריון דגימה רלבנטי לנושא הנחקר. הדיון הקבוצתי מנוהל על ידי מנחה במטרה להגיע למספר רבדים או שלבים של דיון הנמשך בדרך כלל כשעה וחצי עד שלש שעות: בשלב הראשון נקבעים כללי הדיון, לאחריו מיוצרות "פרובוקציות" הבאות לקדם דיון תוסס ובסופו של דבר מתכנס הדיון ליצירת הסכמות ואי הסכמות ברורות באשר לנושא הנדון. (Tull and Hawkins, 1987).

תהליך האינטראקציה בין חברי הקבוצה מאפשר הגעה לתובנות הנוצרות הן מתוך הדעות האישיות של המשתתפים והן והמפגש והעימות ביניהם – מה שמאפשר להגיע לרבדים ולפרטים שאינם אפשריים כאשר כאשר כל אחד מאותם חברי הקבוצה מרואיין אישית. העושר הרב של המידע המתקבל בהליך מחקרי זה חייב כבר בשלבים הראשונים של השימוש בו להקיף את הקבוצה בעוזרי מחקר שיתעדו בכתב כל ניואנס של הדיון, וכיום הוחלפו בחלקם הגדול במעטפת טכנולוגית משוכללת המקליטה ומצלמת כל "פיפס" בדיון על מנת שינותח לאחר מכן בידי אנשי מקצוע המתמחים בכך.

לצד היתרונות הגדולים של קבוצת המיקוד, יש להליך מחקרי זה לא מעט חסרונות – החל מהצורך לקיים אותה במקום המיועד לכך מבחינת המעטפת הטכנולוגית, וכלה בהליך גיוס חברי הקבוצה מחד ואנשי המקצוע המנהלים את התהליך מאידך. במציאות הישראלית נוצר מצב של "חיבור טבעי" בין זמינות גבוהה של אנשי המקצוע ומכוני המחקר הייעודיים באיזור המרכז לבין הקלות היחסית של השגת נבדקים באיזור "חדרה-גדרה", שמאפשר פישוט תהליכים, קיצור זמני תגובה וקיצוץ בעלויות הגבוהות מלכתחילה של הליך מחקרי זה. בכך יש לא פעם הטייה מבנית של תוצאות המחקר הנובעת מייצוגיות חסר של קבוצות משמעותיות באוכלוסיה הישראלית שעמדותיהם ונקודת המבט  שלהם יכולות היו להאיר את הממצאים באור שונה.

לתוך הלקונה הזו, נכנסת הכלי החדשני של קבוצת פאנלס – "מחקר אינטראקטיבי מתמשך" המנוהל על ידי רוני גורט הניג. מתודולוגיה מחקרית חדשנית זו מאפשרת לנהל דיון הנמשך לאורך תקופת זמן של מספר ימים (בדרך כלל בין יומיים לחמישה ימים) עם קבוצה מוגדרת של אנשים, באופן וירטואלי. המשתתפי בדיון נבחרים מתוך המאגר הכולל של פאנל המשיבים הייעודי של קבוצת פאנלס, המשמש במרבית הזמן לביצוע מחקרים כמותיים. מערכת eNquera לניהול הפאנל, מאפשרת דגימת משתתפים על פי חתכים מגוונים ביותר, בהתאם לשאלת המחקר ומה שחשוב לא פחות – שאלת מיקומו הפיזי של המשתתף (בדרך כלל  מקום מגוריו) כלל אינה מהווה שיקול או מכשול בדרך לגיוסו לקבוצה.

הדיון עצמו מתנהל בתוך אתר ייעודי, ובהנחייה צמודה של איש מקצוע המתמחה בכל הניואנסים המקצועיים של ניהול קבוצת מיקוד מסורתית. הדיון נפתח בהצגת השאלות על ידי המנחה ובבקשה מהמשתתפים להכנס לאתר פעמיים ביום (בתחילתו ובסופו), להשיב על השאלות. תשובות חברי הקבוצה לשאלות הראשוניות שהציג המנחה, מהוות בסיס ליצירת שאלות חדשות ולהתפתחות דיון קבוצתי שבו כל חבר בקבוצה יכול לראות את התשובות ולהגיב אליהן.

בתום כל יום מחקר נעשה ניתוח מהיר של התשובות שניתנו ועל בסיסן, ובתיאום עם הלקוח, מנוסחות שאלות המשך חדשות ליום הבא.

 השימוש ב"מחקר אינטראקטיבי מתמשך" מאפשר לראשונה להתגבר על מכשולים שנראו עד כה בלתי עבירים בהיותם Built-in לכאורה בהליך המסורתי של קבוצת המיקוד.

כך למשל נפתחת בפני החוקרים והלקוחות הגישה לקהל יעד החי בפיזור גיאוגרפי רחב (לא עוד חדרה-גדרה), ואל אנשים הנתפסים מלכתחילה כלא נגישים או נגישים פחות בשל היותם עסוקים מאוד (הקבוצה יכולה להיות פתוחה 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע).

האופי הבלתי אישי של הקבוצה, העדר החשיפה הפיזית המלאה למשתתפים האחרים ולמנחה הקבוצה מאפשרים נגיעה בתלי מוטית מרצייה חברתית ושאר הטיות מחקריות שכיחות ובכך לאפשר מחקר מהימן יותר בנושאים בעלי רגישות גבוהה, וכמו כן, אפשרויות ההגעה לקהלי יעד וקבותות אוכלוסיה המוגדרות כ "ביישניות" ובלתי נגישות לקבוצות מיקוד - בני נוער, למשל, גדלה עשרות מונים.

יתרון גדול אחר של "מחקר אינטראקטיבי מתמשך" הוא הורדת עלויות בסדרי גודל, מבלי לפגוע במקצועיות ההליך המחקרי ובמהימנות ותוקף הממצאים הנאספים בעזרתו. כפי שציינו בתחילת הדברים, קבוצת מיקוד מסורתית היא הליך מחקרי עתיר עלויות – הן בזמן המשתתפי והחוקרים, הן במשאבים לוגיסטיים וטכנולוגיים. מכשול זה מהווה לא פעם אבן נגף המטרפדת מראש כניסה להליך מחקרי ראוי, החלטה שגוררת אחריה כשלונות עסקיים יקרים ביותר שיכולים היו להימנע, בעלות משמעותית אך זניחה בהשוואה לעלות הכשלון.