גן השלושה (סחנה) לא רק מים ופיקניקים 

גן השלושה (הסחנה)- לא רק מים ופיקניקים

מאת דרור סגל

הציבור הרחב מכיר ומוקיר את גן השלושה מזה עשרות שנים. המקום ידוע בשל בריכות המים הטבעיות שמימיהן חמימים וצלולים, מדשאות ענק, מתקני פיקניקים ושעשועים. פחות מוכרים המוזיאונים ושאר המבנים והמתקנים שמייצגים את עברו המפואר של הגן והאזור. בגן פועלים כיום מוזיאון לארכיאולוגיה אזורית וים תיכונית, מרכז משוחזר חומה ומגדל, טחנת קמח משוחזרת ומתקנים נוספים, שמהווים מרכז חינוכי ותיירותי הנושא את השם: "עקבות בעמק".  האדם גילה את הפוטנציאל הטמון באזור הנחל, מראשית הקיום האנושי באזור. סקרים הוכיחו כי לפחות מהתקופות הפריהיסטוריות המאוחרות, ישבו אנשים בתחומי הגן ובמעיינות השכנים. חלקו המזרחי של הגן הלאומי, הוא למעשה תל גדול בן שתי גבעות. חפירות שנערכו במקום הוכיחו שהאתר המזרחי בשטח הגן היה מיושב לפחות מתק' הברונזה התיכונה I (ברונזה ביניימית), דרך תקופת הבית הראשון (הישראלית II (, התקופה הרומית והביזנטית ועד ימי הביניים המאוחרים. השרידים שנחשפו, כללו מבנים, רחובות, מתקנים שונים, מחילה חצובה מהנחל וטחנות קמח שחלקן פעלו עד ראשית המאה העשרים. הגבעה המערבית של האתר מכוסה כיום במדשאות, חורשת חרובים ואולם ספורט. היא לא נחפרה באופן מקיף, אך השרידים שנתגלו כוללים צינורות חרס ומתקנים, פריטים ארכיטקטוניים חלקם משיש, שרידי מבנה ציבורי ורצפות פסיפס. המעיין הנובע בגן השלושה- נחל עמל, מקורו במאגר מי תהום עמוקים הנאספים תחת הגלבוע וצפון מזרח השומרון. המים חמימים ונובעים בטמפרטורה קבועה של כ- 28 מעלות צלזיוס. הם עשירים במינרלים ומקנים תחושה חמימה בחורף וצוננת בחודשי הקיץ החמים. השרידים ההיסטוריים שנחשפו, מעידים כי גם בתקופה הרומית והביזנטית, ידעו תושבי האזור לנצל ולהעריך את המעיין הייחודי ומימיו.  במרכז הגן, בגדה הדרומית של הנחל  מצוי מתקן ייחודי ומעניין, בו בחרתי להתמקד ברשימה זו. 

במצוק סלע גיר וטרוורטין, נחצבה מערכת מושבים מדורגת. המתקן נפגע ונקטע, עם פיתוח ובניית הגן הלאומי, בשנות החמישים ובעת פיתוח הגדות בשלב מאוחר יותר. לצערנו, אין מספיק עדויות וצילומים, על מצב המבנה וסביבתו הטבעית, עד אמצע המאה העשרים, לפני הקמת הגן הלאומי.  אנו יכלים כיום להיעזר מעט בעדויות היסטוריות ולנסות להתחקות על מהותו של המבנה, ממדיו והשימוש הפונקציונאלי לו נועד.

תיאור המבנה ומידותיו כיום: כאמור חלק ניכר מהמבנה המקורי, אינו קיים בשטח, עקב עבודות הפיתוח והקמת הגן הלאומי ובשל פגעי הזמן. באתר ניכרים שרידים ברורים של לפחות עשר שורות מושבים. אורך המבנה שנותר בשטח, כ- 22 מ'. מחישובים ראשוניים שערכנו בסקר המבנה, נראה שאורכו המקורי היה כ- 30 מ'. המושבים היו ישרים במרכז ומתעגלים מעט בקצוות, בכוון צפון כלפי הנחל. כלומר המבנה המקורי היה דמוי חצי אליפסה והיושבים בו צפו לכוון צפון, אל הנחל. בחישוב גס, נראה שהוא הכיל מושבים ליותר מ 500 צופים. יתכן  שהיו שורות מושבים נוספות למטה ליד המים וכן קיימת אפשרות שהוסיפו מושבי עץ בחלק העליון?.  צורת המושבים בלתי אחידה. לא מן הנמנע שהמבנה תוכנן והחל להיבנות, אך מסיבות כלכליות ו/או פוליטיות, מעולם לא הושלמה בנייתו?

הקרבה למים, וכוון המושבים, מחזקים מאוד את הסברה כי מדובר במבנה או ניסיון בניה של תיאטרון לשעשועי מים הקרוי "נאומכיה". מבנים כאלה או תיאטראות שהוסבו לשעשועי מים מוכרים לנו ברחבי האימפריה הרומית וגם באזור שלנו.  ישנם חוקרים אחדים שראו במבנה החצוב מעין "נימפאון". כלומר מבנה מזרקה שבו גלשו המים וזרמו על המדרגות לתוך ערוץ הנחל. אפשרות זו נראית פחות סבירה משום שלא מדובר במרכזה של עיר ולא נמצאה מערכת שיכלה להוביל מים למפלס גבוה מערוץ נחל עמל.  מבנה תיאטרון המים והאפשרות לסכר על הנחל שיצר את הבריכה המלאכותית, מחזקים מאוד את הדעה וההערכה שכבר הרומאים ידעו להעריך ולנצל את תכונותיו וסגולותיו הייחודיות של מעיין הסחנה הוא נחל עמל (עין אל ע'אצי).

אנו מטפלים כיום בניקוי ושימור מקצועי של המתקן כחלק מהאטרקציות ההיסטוריות בגן השלושה.

• מנהל ואוצר המוזיאון לארכיאולוגיה עקבות בעמק- גן השלושה, ארכיאולוג מרחבי ברשות הטבע והגנים.