נזקי שמיעה- זכויות עובדים ומעבידים להגשת תביעה 

עובדים רבים חשופים מדי יום לרעש מזיק במקום עבודתם, בעיקר בשל אופי העבודה החושפת את העובדים מטבעה לרעש מזיק בלתי פוסק. כך למשל, נגרים, מסגרים, חרטים, פחחים או עובדי תעשיות מתכת, עובדי טקסטיל, עובדי מטווחי ירי, עובדי דפוס, עובדי תע"ש, עובדי כבאות , רופאי שיניים,עובדי רכבת, עובדים ברכבי אמבולנס וכו'. פגיעה בשמיעה יכולה לבוא לביטוי, בין היתר, בירידה בשמיעה, צפצופים בלתי פוסקים באוזניים (טנטון), פגיעה בשווי משקל ויציבות ( נזק ווסטיבולרי ) ועוד.

חשוב לדעת ! כי בדיקת שמיעה פשוטה יכולה לאבחן דבר קיומו של נזק שמיעתי כזה או אחר ממנו סובל העובד, ובדרך כלל מקום העבודה עצמו מקיים בדיקות שמיעה תקופתיות, כנדרש על פי חוק, לעובדיו החשופים לרעש מתמשך ומזיק לשם איבחון ומעקב.

אומנם, ליקוי שמיעה יכול להיגרם גם מגורמים רבים שאינם קשורים למקום עבודה, כך למשל, חשיפה למוזיקה בעוצמה גבוהה, דלקות, שימוש בתרופות ותחלואה טיבעית של הגוף. מקרים אלה נכללים במסגרת המונח "ליקוי גופני" על פי פרק ט' לחוק הביטוח הלאומי הדן בביטוח נכות ומאפשר לאותם מבוטחים להגיש תביעה לקבלת קצבת נכות כללית. אולם, במאמר זה נעסוק בליקוי שמיעתי הנגרם בשל חשיפה ממושכת לרעש מזיק במקום העבודה, אשר מקנה לאותם העובדים הזכות לקבלת גמלת נכות בשל פגיעה בעבודה.

מהם תנאי הזכאות

בחלק ב' לתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954 קבע המחוקק רשימת מחלות שהוכרו כמחלות מקצוע. מדובר ברשימה סגורה של מחלות. כל מחלה אחרת, שאינה מנויה בתוספת לתקנות לא תיחשב כמחלת מקצוע גם אם נגרמה באופן ישיר מעבודתו של הנפגע. בהתאם לסעיף 7 לתקנות הנ"ל על מנת שנזק שמיעה יוכר כמחלת מקצוע יש להוכיח קיומם של שניים: האחד, עבודה ממושכת בתנאי רעש ממוצע ומשוקלל של לא פחות מ- 85 דציבל.והשני, בעקבות החשיפה הממושכת לרעש נגרמה לעובד ירידה בשמיעה בתדירויות הדיבור.

ככלל ,על העובד מוטל הנטל להוכיח שהמחלה ממנה הוא סובל נגרמה תוך כדי העבודה ועקב העבודה. לעניין זה כבר נקבע כי דרושה הוכחה פוזיטיבית לקיום התנאים שנקבעו בתקנות על מנת שהמחלה תוכר כמחלת מקצוע. אולם, לכלל זה קיים סייג המצוי בתקנה 46 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954,לפיה נקבע כי מחלה המנויה בתוספת לתקנות בה חלה מבוטח שלגביו נקבעה אותה מחלה כמחלת מקצוע, בהיותו מועבד בעבודה או בתהליכי הייצור המפורטים בתוספת לצד המחלה, או בתוך שנה לאחר שחדל לעבוד תיחשב בחזקת מחלה בה חלה המבוטח עקב עבודתו, כל עוד לא הוכח להיפך.

סעיף 84 א' לחוק הביטוח הלאומי , אשר תוקן לאחרונה, ועניינו ליקוי שמיעה המוסיף וקובע את תנאי הסף להכרה בליקוי שמיעה המזכה בנכות צמיתה. סעיף זה דן בשניים: חלקו הראשון, דן בליקוי שמיעה בתדרי הדיבור. וחלקו השני, דן בפגיעה בתדרים הגבוהים שבגינם סובל הניזוק מרעש תמידי באוזניים ( טנטון ). חשיבותו העיקרית של הסעיף הוא לעניין מיסודן של התנאים להכרה בטנטון שנגרם עקב חשיפה לרעש מזיק כפגיעה בעבודה בחקיקה מסודרת. בהתאם לסעיף זה, על מנת שטנטון עקב חשיפה לרעש מזיק ייחשב כפגיעה בעבודה , ראשית נדרש המבוטח לעמוד בתנאי הרישא של סעיף 84 א לחוק לעניין ליקוי שמיעה וכן בתנאים מצטברים נוספים והם : כושר השמיעה בתדרים הגבוהים פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אוזן, הטנטון תועד לראשונה ברשומה רפואית לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק והפגיעה חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי שתועדו ברשומה רפואית.

הכרה בליקוי שמיעה

משהוכר ליקוי השמיעה של הנפגע כמחלת מקצוע הוא יהא זכאי ליתר הזכויות המוענקות לנפגעי עבודה על פי החוק והתקנות שהותקנו על פיו. הזכות לדמי פגיעה ולגמלת נכות ראשית, זכותו של הנפגע לקבלת דמי פגיעה בעד פרק הזמן שאין הוא מסוגל לעבוד לא בעבודתו ולא בעבודה מתאימה אחרת. כלומר תשלום בגין אובדן הכנסתו עקב מחלת המקצוע. התשלום משולם עד לתקופה המירבית הקבוע בחוק. שנית , תעמוד לו הזכות להגשת תביעה לגמלת נכות מעבודה במסגרתה הוא יוזמן בפני ועדה רפואית אשר תקבע את דרגת נכותו. במידה ותיקבע נכותו יהא זכאי הנפגע לתשלום מענק חד פעמי אם תיקבע לו דרגת נכות בשיעור % 9 עד % 19 או לקבלת קיצבה חודשית במידה ותיקבע לו דרגת נכות בשיעור % 20 ומעלה.

כך גם זכאי הנפגע לזכויות נוספות , טיפול רפואי בגין מחלתו, ריפוי החלמה ושיקום מיקצועי.

חשוב ! על פי חוק, לנפגע בעבודה קיימת מגבלת זמן בהגשת תביעותיו. לכן, אי הגשת התביעות במועד הקבוע בחוק עלולה לפגוע בזכויותיו של הנפגע.

זכויות תביעה נוספות

ייתכן כי לנפגע עבודה גם קיימת הזכות להגיש תביעה נגד גורמים אחרים. כך למשל, תביעה נזיקית נגד המעביד, נגד צד ג' או נגד חברת ביטוח. לפיכך, יש לבחון תחילה את דרך הפעולה הראויה והנכונה בעניינכם ומומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום לקבלת ייעוץ וייצוג משפטי.

הנחיות כלליות

תביעה להכרה בפגיעה במערכת השמיעה כפגיעה בעבודה היא תביעה מורכבת הדורשת הכנה מוקדמת טרם הגשת התביעה, דרישה המצוייה אף בסעיף 84 א לחוק . בשל נטל ההוכחה המוטל על הטוען כי נפגע קיימת חשיבות רבה לעניין העובדתי ולעניין הרפואי. מומלץ לפנות לעורך דין העוסק בתחום לקבלת ייעוץ וייצוג משפטי טרם הגשת התביעה. קיימת חשיבות רבה מאוד לדווח על הפגיעה לגורמים המתאימים, לאסוף תיעוד רפואי הקשור לפגיעה ולהתמיד בקבלת טיפול ומעקב רפואי. להלן, מספר המלצות כיצד יש לנהוג טרם הגשת התביעה.

• יש ליידע את המעביד על תאונת העבודה- אם ארעה תאונת עבודה הקשורה לאוזניים.
• לבצע בדיקות שמיעה או בדיקות הערכת טינטון. באם יש כוונה לעזוב את מקום העבודה חשוב לבצע בדיקות טרם העזיבה.
• לדרוש מהמעביד כל הבדיקות והמסמכים הרפואיים המצויים אצלו - אם בוצעו בדיקות תקופתיות.
• לפנות לרופא ולהתמיד בפניות חוזרות ונשנות לקבלת טיפול בנושא השמיעה והטינטון. חשוב לציין כי הליקוי הוא עקב העבודה.
• לפנות לקבלת אישור רפואי לנפגע בעבודה - אם הליקוי נגרם בשל תאונה בעבודה ( למשל פיצוץ גלגל בעת החלפה).
• להקפיד לאסוף מלוא התיעוד הרפואי. לרשום שמות עדים שנכחו במקום האירוע - אם הליקוי נגרם בשל תאונה בעבודה.

האמור לעיל איננו בגדר חוות דעת או ייעוץ משפטי.