אל תחנת בית שאן של רכבת העמק.
עוד תנוע על מסילה חדשה במהרה ועוד בזמננו
תחנת הרכבת של בית שאן ניצבת בקילומטר ה-59 מחיפה. מסלול רכבת העמק היה מחיפה לדמשק דרך העמקים: קישון ויזרעאל, בואכה עפולה, ונסיעה מזרחה לעמק חרוד ולעמק בית שאן. ואח"כ צפונה לצמח , לדרעא שבדרום סוריה, כשהיא נוסעת על גשר הירמוך וסוף דרכה עד לדמשק.
את מסלול הטיול ניתן להתחיל בחניון, שעל נחל חרוד, ביציאה הצפון מערבית, ליד הגשר הרומי, מבית שאן לכיוון עפולה.
חניון זה, גשר העץ שלידו ומתקני המשחקים שמעבר לנחל הוקמו כחלק מתוכנית כוללת לשיקום נחל חרוד. ניטעו כאן עצים האופייניים לעמק בית שאן כמו תמר, גפן ותאנה. כמו כן נבנו פינות ישיבה למשפחות.
חוצים את הגשר לכיוון צפון ומתחילים לטפס על הגבעה שממול לגשר. אחרי כמאה מטר אנו עומדים במרכזו של תל סהרון, תל שנתגלו בו ממצאים ארכיאולוגיים המעידים על התיישבות מהתקופה הרומית והביזנטית.
אם נפנה מבטנו לכיוון מערב, כאשר אנו עומדים במרכז התל, נוכל להבחין בשרידים של חומה או קיר לאורך דרך ארוכה. מצד ימין של שרידי האבנים ניתן לראות תוואי של דרך לכיוון מערב עד עומק החורשה. למעשה מתחת לשכבת הקרקע של תוואי זה, בעומק של סנטימטרים אחדים, מסתתרת לה דרך רומית עתיקה מרוצפת באבני בזלת במבנה של אדרת הדג, שהובילה ממגידו אל בית שאן. נמשיך ללכת בשביל לכיוון צפון נעבור את גבעה ונלך בדרך האספלט, מה שהיה פעם כביש הכניסה לעיר בית שאן. לאחר צעידה של דקות אחדות נוכל לראות את שרידי המבנים ששימשו את רכבת העמק. נצעד בדרך אל התחנה. נלך אל המבנה המרכזי.
ראשיתה של רכבת העמק דווקא ברצונו של הסולטן הטורקי עבדול חמיד השני, לבנות מסילת רכבת, מדמשק שבצפון ועד לחיג'אז שבערב הסעודית בדרום כדי, להסיע מוסלמים לקיים את מצוות החאג'. מהנדס גרמני בשם מייסנר תכנן ובנה את מסילת הרכבת החיגא'זית. בשנת 1902 נחנך הקטע הראשון מדמשק לדרעא שעל גבול ירדן סוריה. שנתיים אח"כ בינואר 1904 נחנך קטע המסילה באורך של 59 ק"מ בין חיפה לבית שאן. ובחודש אוקטובר 1905 הושלמה המסילה לדמשק ונערך טקס נסיעת הרכבת הראשונה לדמשק. רכבת העמק הייתה רק הסתעפות ואפילו הסתעפות משנית של הרכבת החיג'אזית. רעיונות להקמת רכבת שתסיע סחורות וחיטה מארץ הגלעד, דרך העמקים המזרחיים, עמק בית שאן, עמק חרוד, עמק יזרעאל עמק קישון ועמק זבולון ועד לנמל עכו, היו עוד קודם להקמת רכבת העמק אך, רעיונות אלה לא הגיעו לכלל מימוש.
מבני תחנת הרכבת:
הבניין הגדול היה הבניין המרכזי של התחנה. בתוכו היו משרדי ההנהלה, הקופות ואולם הנוסעים. בקומה העליונה של הבניין התגורר מנהל התחנה.
במקום עוד מבנה עגול ועליו מיכל מים גדול. למעשה לאורך המסילה נבנו כ- 24 תחנות. חלקן היו תחנות גדולות, כמו בבית שאן, חלקן היו תחנות קטנות, שכללו משרד ומבנה שעליו היה מיכל מים, והיו גם תחנות להעלאה ולהורדה של נוסעים. ריבוי תחנות לאורך המסילה נבע מן הצורך למלא את מכלי הרכבת במים. כזכור רכבת העמק בראשיתה פעלה במנוע קיטור כדי להפיק את הקיטור ככוח מניע לרכבת היה צורך במים, בחימום ובהפקת אדי קיטור, ולכן היה צורך למלא את מכלי המים שברכבת, שאם לא כן הרכבת תעמוד. בנוסף למים היה צורך גם בפחמים ובשרפתם לחימום המים. פחמים הובאו בתחילה מטורקיה, ולאחר מלחמת העולם הראשונה היבוא פסק ואז החלו לטעת עצים לכריתה עבור הפעלת מנוע הקיטור. עוד בתחנה מבנים למגורי צוות העובדים, שירותים לנוסעים. כיום ניתן לראות גם שרידם של המסילה.
במרץ 1948 פסקה פעולתה של רכבת העמק לאחר פיצוץ גשרי הירדן, ליד קיבוץ גשר. המסילה הוזנחה ורוב התחנות נהרסו.
בימים אלה הסתיימו עבודות שיקום מבני תחנת כפר יהושע, היא תחנת תל
שמאם בק"מ ה- 22 מחיפה, ביוזמת המועצה לשימור אתרים ורכבת ישראל. בפרויקט הושקעו כמיליון שקל שגייסו המועצה לשימור וקק"ל.
בתכנון לשקם תחנה נוספת של רכבת העמק, תחנת בית שאן שמבניה כמעט הרוסים לחלוטין.
הסולטן הטורקי עבדול חמיד השני
הסולטן עבדול חמיד השני עולה לשלטון בתורכיה בשנת 1879 והא מתחיל ברפורמות שונות. בית יתר חידושיו הוא מחליט להפוך את אזור בית שאן כעוגן שלטוני משמעותי. הוא קורא לחקלאים הערבים שנטשו את האדמות בגלל נוגשתם של שליחי השלטון ובגלל מסים גבוהים שנדרשו לשלם לשלטונות. כעת הוא מפרסם קריאה לחזרה לעמק בית שאן ולעבד את האדמה תוך שהוא מבטיח פטור ממיסים לתקופה ארוכה לאלה החוזרים. כמו כן הוא משקם את מבנה הסארייה בבית שאן והופכו לבניין שלטוני מרכזי ואף מטביע את חותמו בשער הכניסה. הוא גם משקם את הגשר הרומי בכניסה המערבית של בית שאן למעשה הוא בונה גשר חדש ליד הגשר הרומי העתיק. וכן הוא בונה את תחנת הרכבת בכניסה הצפון מערבית של בית שאן. הוא קיווה כי תתחיל התעוררות כלכלית בעקבות מפעלותיו בעמק בית שאן. ואכן, לאחר שנים שהעיר הייתה כמעט נטושה מאוכלוסייה החלה התיישבות של כפריים בעיר ובעמק.
כיום יש תכנון לחידוש מסילת רכבת העמק שתנוע מחיפה לבית שאן דרך עפולה. רבים סבורים כי בניית מסילת רכבת חדשה ומודרנית תיטיב מבחינה כלכלית וחברתית עם העיר בית שאן וישובי עמק בית שאן המרוחקים מן המרכז.
מי ייתן.
עוד תנוע על מסילה חדשה במהרה ועוד בזמננו
תחנת הרכבת של בית שאן ניצבת בקילומטר ה-59 מחיפה. מסלול רכבת העמק היה מחיפה לדמשק דרך העמקים: קישון ויזרעאל, בואכה עפולה, ונסיעה מזרחה לעמק חרוד ולעמק בית שאן. ואח"כ צפונה לצמח , לדרעא שבדרום סוריה, כשהיא נוסעת על גשר הירמוך וסוף דרכה עד לדמשק.
את מסלול הטיול ניתן להתחיל בחניון, שעל נחל חרוד, ביציאה הצפון מערבית, ליד הגשר הרומי, מבית שאן לכיוון עפולה.
חניון זה, גשר העץ שלידו ומתקני המשחקים שמעבר לנחל הוקמו כחלק מתוכנית כוללת לשיקום נחל חרוד. ניטעו כאן עצים האופייניים לעמק בית שאן כמו תמר, גפן ותאנה. כמו כן נבנו פינות ישיבה למשפחות.
חוצים את הגשר לכיוון צפון ומתחילים לטפס על הגבעה שממול לגשר. אחרי כמאה מטר אנו עומדים במרכזו של תל סהרון, תל שנתגלו בו ממצאים ארכיאולוגיים המעידים על התיישבות מהתקופה הרומית והביזנטית.
אם נפנה מבטנו לכיוון מערב, כאשר אנו עומדים במרכז התל, נוכל להבחין בשרידים של חומה או קיר לאורך דרך ארוכה. מצד ימין של שרידי האבנים ניתן לראות תוואי של דרך לכיוון מערב עד עומק החורשה. למעשה מתחת לשכבת הקרקע של תוואי זה, בעומק של סנטימטרים אחדים, מסתתרת לה דרך רומית עתיקה מרוצפת באבני בזלת במבנה של אדרת הדג, שהובילה ממגידו אל בית שאן. נמשיך ללכת בשביל לכיוון צפון נעבור את גבעה ונלך בדרך האספלט, מה שהיה פעם כביש הכניסה לעיר בית שאן. לאחר צעידה של דקות אחדות נוכל לראות את שרידי המבנים ששימשו את רכבת העמק. נצעד בדרך אל התחנה. נלך אל המבנה המרכזי.
ראשיתה של רכבת העמק דווקא ברצונו של הסולטן הטורקי עבדול חמיד השני, לבנות מסילת רכבת, מדמשק שבצפון ועד לחיג'אז שבערב הסעודית בדרום כדי, להסיע מוסלמים לקיים את מצוות החאג'. מהנדס גרמני בשם מייסנר תכנן ובנה את מסילת הרכבת החיגא'זית. בשנת 1902 נחנך הקטע הראשון מדמשק לדרעא שעל גבול ירדן סוריה. שנתיים אח"כ בינואר 1904 נחנך קטע המסילה באורך של 59 ק"מ בין חיפה לבית שאן. ובחודש אוקטובר 1905 הושלמה המסילה לדמשק ונערך טקס נסיעת הרכבת הראשונה לדמשק. רכבת העמק הייתה רק הסתעפות ואפילו הסתעפות משנית של הרכבת החיג'אזית. רעיונות להקמת רכבת שתסיע סחורות וחיטה מארץ הגלעד, דרך העמקים המזרחיים, עמק בית שאן, עמק חרוד, עמק יזרעאל עמק קישון ועמק זבולון ועד לנמל עכו, היו עוד קודם להקמת רכבת העמק אך, רעיונות אלה לא הגיעו לכלל מימוש.
מבני תחנת הרכבת:
הבניין הגדול היה הבניין המרכזי של התחנה. בתוכו היו משרדי ההנהלה, הקופות ואולם הנוסעים. בקומה העליונה של הבניין התגורר מנהל התחנה.
במקום עוד מבנה עגול ועליו מיכל מים גדול. למעשה לאורך המסילה נבנו כ- 24 תחנות. חלקן היו תחנות גדולות, כמו בבית שאן, חלקן היו תחנות קטנות, שכללו משרד ומבנה שעליו היה מיכל מים, והיו גם תחנות להעלאה ולהורדה של נוסעים. ריבוי תחנות לאורך המסילה נבע מן הצורך למלא את מכלי הרכבת במים. כזכור רכבת העמק בראשיתה פעלה במנוע קיטור כדי להפיק את הקיטור ככוח מניע לרכבת היה צורך במים, בחימום ובהפקת אדי קיטור, ולכן היה צורך למלא את מכלי המים שברכבת, שאם לא כן הרכבת תעמוד. בנוסף למים היה צורך גם בפחמים ובשרפתם לחימום המים. פחמים הובאו בתחילה מטורקיה, ולאחר מלחמת העולם הראשונה היבוא פסק ואז החלו לטעת עצים לכריתה עבור הפעלת מנוע הקיטור. עוד בתחנה מבנים למגורי צוות העובדים, שירותים לנוסעים. כיום ניתן לראות גם שרידם של המסילה.
במרץ 1948 פסקה פעולתה של רכבת העמק לאחר פיצוץ גשרי הירדן, ליד קיבוץ גשר. המסילה הוזנחה ורוב התחנות נהרסו.
בימים אלה הסתיימו עבודות שיקום מבני תחנת כפר יהושע, היא תחנת תל
שמאם בק"מ ה- 22 מחיפה, ביוזמת המועצה לשימור אתרים ורכבת ישראל. בפרויקט הושקעו כמיליון שקל שגייסו המועצה לשימור וקק"ל.
בתכנון לשקם תחנה נוספת של רכבת העמק, תחנת בית שאן שמבניה כמעט הרוסים לחלוטין.
הסולטן הטורקי עבדול חמיד השני
הסולטן עבדול חמיד השני עולה לשלטון בתורכיה בשנת 1879 והא מתחיל ברפורמות שונות. בית יתר חידושיו הוא מחליט להפוך את אזור בית שאן כעוגן שלטוני משמעותי. הוא קורא לחקלאים הערבים שנטשו את האדמות בגלל נוגשתם של שליחי השלטון ובגלל מסים גבוהים שנדרשו לשלם לשלטונות. כעת הוא מפרסם קריאה לחזרה לעמק בית שאן ולעבד את האדמה תוך שהוא מבטיח פטור ממיסים לתקופה ארוכה לאלה החוזרים. כמו כן הוא משקם את מבנה הסארייה בבית שאן והופכו לבניין שלטוני מרכזי ואף מטביע את חותמו בשער הכניסה. הוא גם משקם את הגשר הרומי בכניסה המערבית של בית שאן למעשה הוא בונה גשר חדש ליד הגשר הרומי העתיק. וכן הוא בונה את תחנת הרכבת בכניסה הצפון מערבית של בית שאן. הוא קיווה כי תתחיל התעוררות כלכלית בעקבות מפעלותיו בעמק בית שאן. ואכן, לאחר שנים שהעיר הייתה כמעט נטושה מאוכלוסייה החלה התיישבות של כפריים בעיר ובעמק.
כיום יש תכנון לחידוש מסילת רכבת העמק שתנוע מחיפה לבית שאן דרך עפולה. רבים סבורים כי בניית מסילת רכבת חדשה ומודרנית תיטיב מבחינה כלכלית וחברתית עם העיר בית שאן וישובי עמק בית שאן המרוחקים מן המרכז.
מי ייתן.
