המעבר של חברת אפל לשימוש במעבדי אינטל הושלם לאחרונה עם ההכרזה על מחשבי Mac Pro. את המעבר הזה מנצלת החברה בעיקר כדי לשדרג את קווי המוצרים שלה, אבל היא לא מוותרת על הערך המוסף בדמות היכולת של מחשבי ה-Mac
לשמש גם כמחשבי PC.
פתרונות האלה מאפשרים להתקין מערכות הפעלה שונות על אותו מחשב - בינתיים Mac OS X ו-Windows XP - ולבחור במהלך הההפעלה איזו מערכת הפעלה אתם רוצים להריץ. כך ה-Mac שלכם יכול לשמש כ-PC לכל דבר - כמובן,
במחיר של ויתור על התכונות של Mac OS עד להפעלה הבאה של המחשב.
Parallels Desktop אינו מוצר של אפל אלא של חברת Parallels ,אך אפל מקדמת ודוחפת את המוצר הזה, המאפשר ל-Mac להיות PC גם בלי לוותר על המקיות שלו.
במה מדובר
Parallels Desktop היא חבילת אמולציה שמאפשרת להריץ יישומי Windows, לינוקס ומערכות הפעלה נוספות, על מחשבי Mac בטכנולוגיה
כמו חלון DOS. אתחול של Windows XP בחלון Parallels על Mac OS האינטלית. היא מנצלת לשם כך את טכנולוגיית הוירטואליזציה שאינטל יישמה במעבדי Core, שנועדה בדיוק לשימושים כאלה.
בשונה מפתרונות Dual Boot, השימוש ב-Parallels לא מחייב אתחול בכל מעבר ממערכת הפעלה אחת לאחרת. הפעלת אמולציות באמצעות Parallel דומה יותר להרצת חלון DOS בסביבת Windows.
התוכנה מגדירה לכל מערכת הפעלה מכונה וירטואלית (Virtual Machine או VM), שמדמה מחשב שלם עליו מערכת ההפעלה רצה בלי "לדעת" שלא מדובר במחשב אמיתי.
Parallels Desktops תומכת ב-DOS, כל סביבות Windows ממהדורה 3.1 ועד Windows 2003
לינוקס, FreeBSD, Solaris, OS/2. את כל מערכות ההפעלה האלה ניתן להריץ בחלון ו/או להציג על מסך שלם, כך שה-Mac הופך למראית עין למחשב אחר - למרות ש-OS X עדיין רצה ברקע, וניתן לעבור אליה בכל זמן.
בשביל מה זה טוב
היתרון המובהק של Parallels הוא באפשרות הפשוטה לדלג בין יישומי MacOS ו-Windows (או מערכות הפעלה אחרות) במהלך העבודה, בלחיצת כפתור, ללא אתחול. בניגוד ל-Boot Camp, שמרגיש קצת גולמני, Parallels עושה את זה בחן אמיתי - כולל האנימציה המאלפת שמלווה את המעבר מצפייה בחלון למסך שלם (Full Screen. נכון, לא בדיוק פיצ'ר חיוני, אבל היא נראית באמת נהדר).
באופן כזה ניתן לנצל בקלות את היתרונות של כל אחת ממערכות ההפעלה - ליהנות מממשק המשתמש של ה-Mac ולנצל את התוכנות המצויינות שמגיעות איתו, בלי לוותר על יישומי Windows אליהם התרגלתם. אם למשל, במהלך הגלישה בדפדפן Safari של ה-Mac אתם מגיעים לאתר שלא נראה בו טוב, תמיד תוכלו לפתוח חלון Explorer בעזרת Parallels.
מלבד האפשרות הנוחה להכיר וללמוד מערכות הפעלה שונות, למטרות מקצועיות או לימודיות, ומלבד האפשרות להיעזר ב-Parallels ככלי עזר להגירה מ-Windows ל-Mac OS, התוכנה גם מספקת גישור נוח בין מערכות ההפעלה הנתמכות. אם אתם נוהגים להשתמש בתוכנות חוקיות, תוכלו להריץ את רוב התוכנות שיש לכם בצורה טובה מאד על האמולציה. Paralles מספקת לכם, פשוטו כמשמעו, את האפשרות לנצל את היתרונות של ה-Mac בלי לאבד את יתרונות ה-PC.
היתרונות, החסרונות
Parallels Desktops היא תוכנה פשוטה להתקנה ובדרך-כלל לא מסובכת מדי לשימוש, שמגיעה בקובץ התקנה לא גדול. כדי ליצור אמולציה חדשה, עליכם להצטייד בתקליטור התקנה מקורי של מערכת ההפעלה הרצויה. Parallels תשתמש בו לביצוע התקנה עליה תתבסס המכונה הוירטואלית הרלוונטית.
התוכנה מציעה ברירות מחדל פונקציונליות מאד לאמולציות השונות, אבל אתם יכולים לשחק קצת בפרמטרים כדי לקבל תוצאה שמתאימה יותר לצרכים שלכם. למשל, להגדיר נפחי זיכרון ומעבד גדולים או קטנים יותר מברירות המחדל. אתם פטורים, לעומת זאת, מאיסוף והתקנה של דרייברים, מהגדרת התקשורת ושיתוף חיבור האינטרנט, ומשימות מעיקות אחרות.
היישום Parallels Shared Folder, הכלול בחבילת הכלים של Parallels,
יאפשר לכם לשתף קבצים ומסמכים בין מערכות ההפעלה השונות בקלות. אם תרצו, תוכלו להגדיר מספר מכונות וירטואליות לכל אחת ממערכות ההפעלה בהן אתם רוצים להשתמש, או אפילו לשנות את המאפיינים של המכונה הוירטואלית במהלך השימוש.
בסך-הכל, השימוש ביישומי Windows על Parallels הוא נוח מאד, ממש בצורה שגורמת לך לשכוח שלא מדובר ב-PC. יש כמובן הבדלים קטנים ומטרידים - כמו העובדה של-Mac אין כפתור עכבר ימני או מקש Del, אבל הכל פתיר.
בכל זאת, יש דברים שקשה לעשות באמולציה, בעיקר כאלה שקשורים ליישומים כבדים. הריצה של יישומי אופיס, דפדפנים ותוכנות קלות אחרות היא כמעט מושלמת, אבל אם אתם רוצים לערוך וידאו ומוזיקה או להריץ פילטר מסובך בפוטושופ, עדיף להשתמש ב-Boot Camp.
הביאו גם בחשבון שבשימוש בסיסי ישנם מעט דברים שעליכם לדעת, אבל כדי להשתמש בכלים המתקדמים יותר של Parallels ולשלוט בהגדרות השונות, תצטרכו להשקיע לא מעט זמן בלימוד של המוצר.
