"אל תדחה למחר מה שאפשר לדחות למחרתיים" זאת הייתה סיסמא מצחיקה המתאימה אולי לתקופת הלימודים אולי לשירות הצבאי.
אבל מה קורה כשמשליכים בדיחה לא מוצלחת זאת על ניהול כלכלת המשפחה?
דוגמא:
הבן הגיע לגיל 13, כלומר בר מצווה.
איך נממן אירוע זה? (מסיבה, נסיעה לחו"ל...)
נניח שעלות האירוע 30,000 ש"ח.
מה עושה משפחה "נורמטיבית" לוקחת הלוואה מהבנק (או משתמשת בזכותה למשיכת יתר) ומחזירה את ההלוואה במשך 5 השנים הבאות.
כמה היא תשלם?
תיאורטית 30,000 לחלק ל5 שנים כלומר 500 ש"ח בחודש, ממש לא נורא.
אבל זאת תשובה שגויה, בפועל היא תשלם גם ריבית, נניח רק 5% לשנה.
אם כך מה יהיה התשלום החודשי? 577 ש"ח לחודש. כלומר עלות האירוע 34,646 ש"ח .
אבל אם המשפחה חושבת נכון, היא תתארגן לאירוע כבר כשהילד בן 8.
כלומר המשפחה תחסוך 5 שנים לפני האירוע.
נניח שהריבית על החיסכון היא 1.5% לשנה. על מנת שכעבור 5 שנים תעמוד לרשות המשפחה תוכנית חסכון של 30,000 ש"ח, על המשפחה לחסוך רק 482 ש"ח לחודש. כלומר עלות האירוע במקרה זה, רק 28,920 ש"ח.
בשני המקרים המשפחה משלמת במשך 5 שנים את עלות האירוע אבל ע"י התארגנות נכונה המשפחה חוסכת למעלה מ 5,700 ש"ח (שווה ערך לכמעט 20% הנחה).
נכון הריביות כיום מוזרות, אבל גם כשהריבית תחזור להיות "נורמאלית" התוצאות יהיו דומות.
משלמים הלוואה או חוסכים במשך 5 שנים ההבדל הוא רק בתזמון.
וזו רק דוגמא אחת קטנה, כלל זה נכון לכל הוצאה צפויה.
החלפת מכונית, החלפת מקרר....
* בכל התחשיבים אני מתעלם משינויי המדד בהנחה שגם ההלוואה וגם תוכנית החיסכון צמודות למדד.
