כנס אשנב - הורים אונליין, מה עושים הילדים באינטרנט 

הורים אונליין- מה עושים הילדים באינטרנט



בכנס אשנב שנערך ב- 7.6.07, במושבים שאחרי מושב הפתיחה למדנו על פעילות הילדים והנוער ברחבי הסייבר ספייס ולא העזנו לשאול, תורת הנסתר מההורים, ההייפ החדש של עולם הסקונד לייף, שההורים התקשו להבינו, איך משווקים לילדים ברשת, איך מניעים אותם לקניות ברשת. המושב האחרון עסק בסיוע וההצלה ברשת.


הילד לא בבית - הוא בחדר

זה השם שבחר הפסיכולוג ד"ר טוביה זקהיים להדגיש את החשיפה שלנו לפן של האינטרנט שלא ידענו עד עכשיו. פן של שקיפות לטוב ולרע. תהפוכות שקורות עם הכנסת האינטרנט הביתה. שינוי הדפוסים מהותי, מושגי. מבנים חשיבתיים משתנים בתוך המשפחה, משום שהיא מתנהלת בשקיפות גוברת והולכת. תקות ההורים שהילדים לא יגלשו לאתרים ארוטיים ופורנוגרפיים היא תקוות שווא. "כל המנעולים שבעולם לא יעזרו. זה מחייב אותנו למהפך חשיבתי איך להתמודד עם הבעיות הללו" אמר ד"ר זקהיים.

ד"ר זקהיים הסביר את ההבדל בין פורנוגרפיה לארוטיקה. "פורנוגרפיה היא הצגה מינית חסרת רגשות שהופכת את בן המין השני למנוצל ולכלי. ארוטיקה היא היא הצגה עם קשר רגשי לבן הזוג האחר שאין בה ניצול". כדי להתמודד עם הפורנוגרפיה יש לחשוף את הילדים לארוטיקה, להראות להם שחיי המין קשורים לרגש. היום הילדים נחשפים למשחקים מיניים באינטרנט - שני המשחקים המיניים: תופסת ומחבואים. כך הילדים נעשים מודעים למשחקים של האבא והאמא. הגבולות החיצוניים מתחילים להתערער.

"אם הילד בחדר - זה בסדר חשבנו, אבל הוא לא בבית, גם כשהוא בחדר" אמר ד"ר זקהיים. הגבולות נפרצים לטוב ולרע כשהילד מתחיל לגלוש - זה הגבול החיצוני. הגבולות שבין אבא לאמא נפרצים גם הם. צריך לחשוב מה אנו עושים עם הגבולות של השקיפות שלנו ולהבין שלאינטרנט יש השפעה של המרה של יסודות משפחתיים מאוד משמעותיים בחיינו. לד"ר זקהים אין תשובה מה עושים, אבל פטור בלא כלום אי אפשר. הילדים נחשפים ללא נוכחותנו והתשובה היא שצריך הורות מושכלת יותר: לדבר, לשוחח, להסביר.

שיח בנים ובנות באינטרנט

ד"ר גילה זילכה, מרצה וחוקרת באוניברסיטת בר אילן הביאה ממחקרה מה עושים ילדים באינטרנט, בתוכנות מסרים מידיים שעונים על צרכים של הילדים. הם מצוטטים בעיקר עם ילדים שמכירים מבית הספר, מהתנועה. יש שיח מקרי עם לא מזוהים, בדרך כלל שיחות קצרות. הסוג השני הוא שיח אוריאני - שמשקיעים בו מחשבה, עם טיעונים, עם אנשים שמכירים. מדברים בעיקר אינטליגנציה רגשית, על כעסים, בעיות. השיח עם אנשים מוכרים בלי מצלמות ומיקרופונים בשימוש עשיר, מגוון, מאפשר אינטראקטיביות ומשוב אונליין. שיח שיש בו יצירה, הפריה, תקשורת ושיתוף פעולה.

מה עושים הילדים באינטרנט


מר שי בלוך, מנהל "טיפו" - אתר אינטרנט לילדים, הציג בפני משתתפי הכנס את עולם הילדים ברשת, כדי שיראו מה הילדים עושים באינטרנט. לדברי בלוך, הילדים לא גולשים באינטרנט, הם חיים בה - מבלים, משחקים, שומעים, נחשפים, קונים, מוכרים, נפרדים, מחפשים, מפנטזים, רואים, יוצאים. האנונימיות באינטרנט נעלמה, ואת ההתחזויות החליפו מעין תעודות זהות, שאיתן הילדים מדלגים בין האתרים. בתעודת הזהות מופיעה התמונה של הגולש ומצוינים שמו והתחביבים שלו. בארצות הברית ליותר מ-50% מהילדים יש כרטיס מעודכן, שבו מצוין בית הספר שבו הם לומדים וכתובת המסנג'ר שלהם.

בלוך הוסיף וסיפר כי התקשורת היום-יומית של הילדים באינטרנט נעשית באמצעות תוכנות מסרים וצ'אטים. גם המפרסמים משתמשים במצלמות האינטרנט לפרסומות סמויות, שבהן הם מראים ילדים המספרים לחבריהם מה הם קנו וממליצים להם על כך, שכן ילדים סומכים על מה שילדים אחרים אומרים להם. את התגובות הללו מפעילים סוכנים סמויים בתוכנות מסרים. כיום אפשר להיות מחובר עם 500 חברים במסנג'ר. מדי יום מועברות בו 2.5 מיליארד הודעות. יותר ממחצית מהן מצחיקות ומעניינות את הילדים, ולחלקן הגדול תכנים פרסומיים.

לילדים שפה משלהם באינטרנט. הם מדברים בסימנים ובגרפיקה שהמבוגרים אינם בהכרח מבינים. לדברי בלוך, הפופ-אפ מת - יחי הקריצון. הקריצון הוא שמעביר היום את המסר הפרסומי. הילדים מחפשים זהות, ומגלים זאת במיתוג. כשהם בוחרים את הדמות שאיתה הם מזדהים, הם בעצם בוחרים מותג שאותו הם יבקשו לרכוש, ללבוש ולספר עליו לחבריהם. באינטרנט טי. וי מכניסים תוכן פרסומי בתוך "נולד לרקוד": נינט מופיעה עם משקפיים, ובהקלקה על הדמות ניתן לראות את פרטי הפרסומת.

כמו כן, סיפר בלוך, הילדים היום יוצרים סרטי וידיאו רבים ומצלמים את עצמם. הם יוצרים תוכניות טלוויזיה בלחיצת כפתור. ההערכה היא שעד שנת 2009 לכל ילד יהיה ייצוג באינטרנט: בלוג אישי, תמונות בפליקר, או קבצי שיתוף חברים.

המפרסמים משתמשים במידע זה, הסביר בלוך, ומכניסים סרטונים משלהם בעלי פרסומת סמוייה. לדוגמה, אם בתוכן הסרטון נראית משאית נוסעת, הרי שעל הארגז שלה תמיד יהיה שם של חברה או מותג. המפרסמים כבר לא מוכרים לילדים פנטזיה, אלא מוכרים מציאות, אלא שהילדים אינם יודעים שהיא רק מציאות מדומה. בלוך הסביר את ההבדל בין שכבות הגיל בקרב הילדים: עד גיל שנתיים ההורים מעורבים יותר וההחלטות נעשות דרך האמוציות, ומעל לגיל שנתיים הילדים דומיננטיים יותר.

אתיקה במגרש המשחקים הווירטואלי

זו הכותרת לדבריו של ד"ר אבשלום אדם מביה"ס למנהל עסקים במכללה למנהל שאמר: "משחק הוא אחד מכללי הסוציאליזציה דרכו לומדים ילדים את העולם". לכן זה דבר לא תמים לשלב פרסומת במשחק, והשאלה היא איך זה משפיע וישפיע על עולמו של הילד. הוא נעזר בילדה בת שלוש עשרה למצגת הזו. באתר שהיא גולשת בו יש עולם של פיתויים לילד שמתוארים בצורת סוכריות. יש אתר שנקרא מיניקליפ עם פרסומות רבות ויש בו מועדונים - סוציאליזציה של משחקים. באתר myspace הפיתויים עולים כסף וצריך לשלם. הילדה מכירה ילדים ממקומות שונים בעולם, לא רק מבית הספר. הילדה אמרה שישסיכונים רבים, התנהגות לא יפה, פוגעים. יש שמנצלים איזו ילדה וגורמים לה לקנות דברים שהיא לא צריכה. הילדה סימנה סימן של גולגולת שמציין את הסיכונים.

מגיל צעיר הילדים מקבלים מסרים לקנות, ובעצם מה לקנות בחנויות. הילדה אמרה: "הם גורמים לנו להוציא כסף, משנים את הדיסק שלנו". אנשי שיווק מעצבים מחדש את בני הנוער על ידי שימוש באלמנטים שחלקם לגיטימיים, מעצבי תפישה שיווקית לפי הפרספקטיבה שלהם.

שאלות שהעלה ד"ר אדם: מה הוא המוסר המקובל, הערכים המקובלים בעולם המשתנה הזה. מה האתיקה, כללי ההתנהגות לפיהם ראוי לפעול בעולם הזה. מה יהיו אמות המידה שלנו לקבוע מה ראוי ומה לא ראוי. מה טיבה של המוסריות המוטלת על הורים,פרסומאים, מפרסמים, סוחרים, ילדים. מה הם הערכים המנחים בשאלת האחריות: קידום האינטרס של הילדים, של הסוחרים, של הפרסומאים.

יד מושטת לעזרה ברשת

את המושב הזה פתח יצחק גילת, פסיכולוג ומנהל תחום האינטרנט בער"ן, והציג תוצאות מחקר המראה כי 15 אחוז מכלל הפונים לפורום הסיוע של ער"ן ברשת היו בעלי נטיות אובדניות, לעומת אחוז אחד מהפונים למוקד הסיוע הטלפוני. גם דרך הצאט באתר פנו אחוז אחד בלבד של של אנשים בעלי נטיות אובדניות. גילת הסביר זאת בכך ש"האנונימיות המוחלטת באינטרנט, השימוש בשפה הכתובה, והתמיכה הקבוצתית הניתנת בפורום, יוצרים תנאים המעודדים אנשים בעלי נטיות אובדניות". בהתחלה ער"ן היתה עזרה נפשית דרך הטלפון ולא האמינו באפשרות העזרה באמצעות האינטרנט, שנראה להם קר ולא מאפשר קשר רגשי. ההתנגדות הזו התרופפה ונמוגה והיום יש עזרה דרך האינטרנט בפורום וגם באיסיקיו.

הטלפון והאינטרנט חוללו מהפכה בתהליך של העזרה הנפשית: הן אפשרו לשחרר את הקשר בין המטפל למטופל מהמפגש הבלתי אמצעי ויצרו סביבה תקשורתיתבעלת תכונות מיוחדות, אנונימיות ופתיחות, אבל גם חסרונות ייחודיים.

גולן ג'ורנו, עובד סוציאלי ומנהל YELEM, דיבר על היבטים פסיכולוגיים של התבגרות בקורי הרשת. האתר של עמותת עלם הוא חלק מהפעילות שלה ובו פרויקטים של עלם.

התכונות של הרשת:
1. האנונימיות שהרשת מאפשרת היא טכנולוגיה של זהות. אריקסון דיבר על התבגרות - שמשימת המתבגר היא משימה שקשורה לזהות. ברשת אתה יכול לבדוק זהויות ותפקידים חדשים. מוכרת הקריקטורה ברשת שבאינטרנט לא יודעים שאתה כלב.

2. העזה - יש אפקט של ירידה בעכבות באינטרנט. אומרים באינטרנט דברים שלא אומרים במציאות. יותר מעזים באינטרנט בגלל האנונימיות ולא רואים אותך אם אתה לא רוצה.

3. אני לבד כאן - בפורומים התקשורת א- סינכרונית, נייטרליות, ללא הדדיות.

4.התלקחות - יש בדיון באינטרנט התלקחות, טרולים, קללות, בריונות, הטרדה מינית, עיסוק במין, תוקפנות , אבל גם נדיבות ואלטרואיסטיות, עזרה בשעורי בית וכו'.


עוד בכנס:

הוענק ע"י מר ברוך הינוך, יו"ר עמותת אשנב - פרס אשנב למורה היזם, המיועד למורים שיזמו פעולות בתחום הגלישה הבטוחה באינטרנט, ותעודת הוקרה לבית הספר הארצי לתקשוב של צהל(בה"ד 7) על חלקם בפרויקט הדרכה שנערך בבתי ספר ברחבי הארץ, ביוזמת עמותת אשנב.

פרסי אשנב למורים שיזמו פעולות יוצאות דופן בתחום הגלישה הבטוחה באינטרנט

מקום ראשון:

ניתן לסנדרה קציר ואמיר בנג'יו מבי"ס רעות - מועצה אזורית מנשה על פרויקט "זום לרשת" שכלל הפקת קליפים בנושא גלישה בטוחה, הפעלת תלמידים בעקבות הקרנת הקליפים וחשיפה בפני ההורים. הפרס ניתן על יצירתיות בתחום הגלישה הבטוחה והפעלת גורמים רבים מקרב אוכלוסיית בית הספר.

מקום שני:

ניתן לסאטי חלאילה על פרויקט " טיול וירטואלי". בפרויקט השתתפו 7 בתי ספר מהמגזר היהודי והערבי בצפון הארץ. הפרס ניתן על תרגום לערבית של מדריכים לתלמידים, להורים ולמורים בנושא "גלישה נבונה", ועל פעילות בהיקף רחב בפרויקט שיצר תשתית להפצת הנושא במיגזר הערבי.

מקום שלישי:

ניתן לשולה בשי מבי"ס אהל שם בר"ג על פרויקט "שגרירשת". בפרויקט זה תלמידים מתנדבים מכיתות ט' ו - י' לומדים על תרבות הרשת ממומחים שונים ומעבירים הרצאות מלוות במצגות שהם יצרו לתלמידים בבית הספר תוך התייחסות ל"אמנת אהל שם לגלישה נבונה". הפרס ניתן על התמדה בקידום השימוש הנבון ברשת בבית הספר ובניית תוכנית ייחודית והפעלתה באופן מתמשך.

ציון לשבח במגזר הערבי:

ניתן לרינה חנא ודיאנה גנטוס מבי"ס אלגאדיר סכנין על פרויקט "חכמים ברשת/הוי בן אדם". הפרויקט כלל כתיבה והלחנה של שיר בעברית ובערבית, בנושא גלישה בטוחה, בניית אתר ועריכת פעילויות בבית הספר. הציון לשבח ניתן על ביטוי יצירתי ומקורי של הנושא.

ציון לשבח בתחום החינוך המיוחד:

ניתן לרינה כהן על פרויקט "חינוך והגינות". בפרויקט הוקם אתר ובו מיגוון של פעילויות, קישורים ועדכונים. באתר עשו שימוש כ-1200 תלמידי החינוך המיוחד בכל רחבי הארץ. הציון לשבח ניתן על התאמה לאוכלוסייה עם צרכים מיוחדים תוך שימוש חכם ברשת להפצת התכנים ועל יצירת תשתית של ניהול ידע בתחום זה המאפשרת המשכיות והתעדכנות.

ציון לשבח במגזר החרדי:

ניתן לרבקה שחור מבי"ס דתי-תורני "פסגות" בישוב פסגות, על פרויקט "זהירות בגלישה ברשת בעקבות פסוקי משלי". בפרויקט נלמדת הגלישה הבטוחה באינטרנט באמצעות פסוקים מספר משלי. הציון לשבח, ניתן על התאמת הנושא לאוכלוסיה החרדית, על מקוריות, רלבנטיות ושיתוף הורים.