עסקאות בירושתו של אדם, בעודו בחיים, בטלות! 

עסקאות בירושתו של אדם בעודו בחיים - בטלות!

אסתר הינה קשישה אשר התאלמנה מבעלה לפני כשש שנים. אסתר גרה בדירת גג בשכונת יוקרה בירושלים הבירה ולה שתי בנות, מרים וליאת.
מאז פטירתו של בעלה, החל מצבה הנפשי של אסתר להידרדר היא נזקקה לטיפול אישי ומסור. כאשר שמעה ליאת, בתה של אסתר כי מצבה של אמה בכי רע, הושיטה ידה לעזרה והבטיחה לה כי תדאג לה לכל מחסורה.

בחלוף השנים, התהדק הקשר בין ליאת לאמה והאחרונה הבטיחה לליאת כי באם תמשיך לטפל בה עד אחרון ימיה, תקבל ליאת את דירת הגג השייכת לאסתר בשווי של מליון דולר. כמו כן, כתבה אסתר את הבטחתה זו בכתב וחתמה עליה, בצירוף תאריך.

עם השנים, נפטרה אסתר וליאת מעוניינת לממש את התחייבותה של אימה בנוגע לדירת הגג. מרים, בתה הבכורה של המנוחה, מתנגדת בכל תוקף וטוענת כי העסקה אשר נתבצעה בין הצדדים בטלה וכי על עיזבונה של אסתר להיות מחולק על פי דין.

מה הדין בעניין עיזבונה של המנוחה וכיצד הוא יחולק?

עסקאות בירושתו של אדם כשהוא בחיים בהסכם ולא בצוואה - בטלות. משמע, לפי סעיף 8 לחוק הירושה - התשכ"ה 1965, הסכם המתערב בסדרי הורשתו של אדם בעודו בחיים, הינו הסכם אסור. סעיף 8(א) לחוק הירושה אוסר על הסכם בדבר ירושתו של אדם שלא נעשית דרך צוואה, אלא נעשה בדרך של הסכם. הסכם העוסק בירושתו של אדם אינו צוואה, אפילו ברור כי זבו רצון הנפטר.
ההבדל: הסכם לא ניתן לשינוי בלי הסכמת שני הצדדים, כאשר צוואה ניתנת לשינוי על ידי המצווה והכוונה להגן על מי שעשה הסכם כזה ועתה רוצה לשנות את ההסכם אך הצד השני לא מסכים, מצד שני, צוואה ניתנת תמיד לשינוי וזה מה שמרתיע את הצד שהוכנס כיורש בצוואה.

סעיף 8 לחוק הירושה הוא סעיף פטרנליסטי במובן זה שהוא בא להגן על המצווה. ההנמקה של המחוקק בהצעת החוק לקיומו של סעיף 8 לחוק הירושה היא שהוא מונע: "ספקולציה בלתי רצויה בירושתו של אדם". כל זאת מתוך גישה שספקולציות בדיני ירושה אינן בריאות. בית המשפט העליון אומר שהרציונל מאד פשוט. אדם אינו יודע את אורך ימיו, ספקולציות לא בריאות ולא יכול להיות שאדם ברגע של חולשה יתנתק מהיכולת שלו להוריש בעתיד. אין אסתר יכולה לתת בטוחה לבתה ליאת, אשר טיפלה בה כיוון שאין היא יכולה להגביל את עצמה בירושה על פי סעיף 8 לחוק הירושה. המטפל לא יכול להיות בטוח שאני לא אשנה את הצוואה שלי יומיים לפני מותי.

האיסור שבסעיף 8 לחוק הירושה הוא עסקאות בירושה ולא בעיזבון. המבחן הוא האם מדובר במסמך שמשנה או מתערב בסדרי הורשה: לכן, טרם עשיית עסקה או הסכם כגון זה של אסתר, יש לבחון היטב מהי מהות ההסכם, האם הסכם זה מתערב בסדרי ההורשה ודינו, כאמור, בטלות, או שמא זוהי עסקה בעיזבון אשר אינה סותרת את סעיף 8 לחוק הירושה וקבילה היא. לטובת הבחנה בין עסקה מותרת לאסורה, נבחין בין שני המצבים:
התערבות בסדרי הורשה ?אם אדם, חותם על מסמך שבו הוא נותן את דירתו בעודו בחיים, כגון המקרה שלפנינו, זוהי התערבות בסדרי הורשה ודין מסמך זה - ביטול.
עסקה בעיזבון אם אומר לזוגתי: כל מה שאקבל מאבי, אתחלק עימך חצי בחצי. כאן אינני יודע מה יוריש לי אבי ולכן אין זו עסקה בסדרי הורשה. אבל אם אזכה, מה שהתחייבתי ייאכף בבית משפט כי זה לא סותר את סעיף 8 לחוק הירושה. אין בעיה לעקוף את סעיף 8 דרך חוק המתנה, ניתן להעביר כמתנה בחיים מיטלטלין/מקרקעין טרם ההורשה.
אסור לבלבל בין הסכם ירושה שפסול על פי סעיף 8 לבין הסכם חלוקה של נכסי עיזבון. רק הראשון שמתערב בסדרי הורשה פסול הוא. הסכם כזה הוא הסכם שבעצם קובע מי יהיו יורשיו של אדם ולא בדרך של צוואה, אלא בדרך של הסכם.

לעומת זאת, הסכם חלוקת נכסי עיזבון כדוגמת שני אחים אשר חותמים ביניהם שכל מה שאביהם יוריש לאחד מהם, הם יחלקו ביניהם שווה בשווה- זהו חוזה תקין כיוון שאין הם מתערבים בסדרי עדיפויות ההורשה של האב.
כאמור, יש לבצע הבחנה בין הסכם מותר כגון עסקה בעיזבון ובין הסכם אסור אשר מתערב בסדרי ההורשה.
מכאן למדים אנו כי אין ההסכם שחתמה אסתר עם בתה ליאת תקף וכי בהנחה ואין לאסתר צוואה שהוכנה טרם מותה, יחולק עיזבונה כדין, בהתאם להוראות חוק הירושה.

הכתבה הינה מסירת ידע כללי בלבד. אין בתוכן הכתבה משום מתן ייעוץ משפטי ואין היא באה להחליף ייעוץ שכזה. הסתמכות על הנאמר הינה באחריות המסתמך בלבד.

הכותב, עו"ד יצחק אופק , הינו עו"ד המתמחה בתחום דיני העבודה ומשפט אזרחי.