745הפרוייקט-מחול-האופרה ,סוזן דלל745
צילומים-אלי ליאון
"הפרויקט" הנו יוזמה משותפת חדשה של האופרה הישראלית ומרכז סוזן דלל.
מטרתו להביא כוריאוגרפים בינלאומיים מחו'ל שיעלו כאן מיצירותיהם בביצוע רקדנים ישראליים.
הכוונה היא שרקדנים ישראליים יוכלו להחשף לכוריאוגרפיות של אמנים בינלאומיים ידועים.בכוונת היוזמים להתמיד במפעל זה ולהפכו למפעל שנתי קבוע.
השנה הועלו במסגרת זו שלוש יצירות מהרפרטואר העכשוי של מרקו גקה מגרמניה שהנו כוריאוגרף הבית של בלט שטוטגרט וסקפינו בלט רוטרדם,עמנואל גת ישראלי היוצר משנת 2007 בצרפת ו ויאקופו גודאני איטלקי שהקים להקת מחול משלו בבריסל.
הערב התחל עם"דרך אמצע"מאת גת למוסיקה מאת סקוורפושר.
המוסיקה היתה מוסיקה מודרנית בחלקה אלקטרונית לא קליטה.
זה היה מחול שנרקד על משטח לבן בתלבושות של יום יום.הריקוד ברובו קבוצתי ללא סולנים לפחות בחלקו הראשון בוצע טוב כאשר נראה שכל אחד רוקד לעצמו ומראה כאילו את ריקודו לשני.
שתי קבוצות אחת הרוקדת והשניה מסתכלת מן הצד.איפיין את הריקוד תנועות הידיים המרובות.
הריקוד נרקד באור חלש ביותר, דבר שהפריע לראות פרטים מסויימים .
רוב התנועות חזרו על עצמן עם וריאציות קטנטנות כמעט לא מורגשות.ריקוד אבסטרקטי ביותר.הרבה ריצות מסודרות ומסוגננות על הבמה כאשר מדי פעם מישהו מהקבוצה מציג את ריקודו בפני כולם.
בהמשך ראינו את "שנות אור"בכורה עולמית מאת גודאני מוסיקה 48נורד-אולריך מולר,זיגפריד רוסרט.המחול בוצע לצלילי מוסיקה,לדעתי,צורמת בכינור ותופים.
הכוריאוגרף עיצב גם את התלבושות שהחמיאו לגוף הרקדנים והיו צמודות וכמעט שקופות.השתתפו בביצוע הטוב רקדנים שיצרו תוך כדי הריקוד תמונות נהדרות.
התאורה שעוצבה גם כן על ידי הכוריאוגרף היתה גרועה ולא איפשרה לראות את התלבושות היפות והתנועות המקסימות של המבצעים.
המצאה יפה היתה כאשר תאורת הנאונים הרבים התחילה לרדת מהתקרה לרצפה תוך כדי הריקוד אך אז היא לא האירה מספיק ובצורה נכונה את הרוקדים וסינורה את יושבי השורות הראשונות.
ברגעים אלו התאורה הפכה להיות העיקר ולא הריקוד.
היה זה מחול מענין ,שונה שבוצע טוב מאוד אך התאורה פגע בו קשות.
למרות הערותי אלו הוא היה המחול הטוב של הערב כולו.
ערב ה"פרוייקט" הסתיים עם "סופרנובה"
המחול התחיל כאשר ללא מוסיקה כלל, הרקדנים התקרבו לקידמת הבמה והתחילו לפזר חול.בהמשך התחילה מוסיקה שקטה מאת פייר לואי גרסיה-לצ'ה,אנטוני והג'ונסונס,פביאן סמית.
מעצב התלבושות היה הכוריאוגרף כאשר התאורה עוצבה ע"י אודו הברלנד שבחלקה עוצבה כך שנראה רק חזה הרקדן כאשר שאר חלקי הגוף בחושך מוחלט.
היה זה ערב מענין שבוצע בחלקו טוב מאוד.רצוי ביותר להמשיך בפרויקט זה גם בשנים הבאות.
מה היה הפעם המשותף בין שלושת המחולות שנרקדו:
התאורה -הכמעט חושך על הבמה בפרקי זמן רבים.צריך היה לאמץ את העיניים כדי לראות מספר דמויות מתנועעות בחושך.
איזה אמנות יש בכך שאתה לא רואה את פרטים,את הגוף,את השריר, את הבגד.
מדוע משקיעים כספים לתלבושות ולחזרות כאשר אתה ממילא אינך מסוגל לראות את הכל בשלמות אלא כצלליות ,כדמויות בלתי מזוהות המתנועעות .
ישבתי בשורות הראשונות למטה.מה יגידו יושבי השורות האחרונות ביציע.
המנהל האמנותי של הפרוייקט שבהכנתו התחילו לפני כשנה הנו מאטה מוראי לשעבר סולן בלהקת הבלט הישראלי .לביצוע הפרויקט נבחרו 13 רקדנים מבין 260 שעברו אודישנים.
נוכחתי לדעת שבבחירת המחולות טעמו של המנהל האמנותי שונה מטעמי.
לראות או לא לראות:טוב לראות כוריאוגרפיות של יוצרים מחו"ל מבוצעות על ידי ישראלים.יש להמשיך בפרויקט בשנים הבאות.
נכתב על ידי elybikoret -אלי ליאון, 02/12/2010 09:51
את כל התמונות אפשר לראות באתריELYBIKORET.022.CO.IL
אני מזמין אתכם להכנס לאתרי החדש בו ריכזתי ביקורות שכתבתי בזמן האחרון והתפרסמו באתרי אינטרנט שונים בכל שטחי האמנות ,חיבורים שכתב פרופ' יוסי גמזו וחומר אחר
הכתובת ELYBIKORET.022.CO.il
