"ידועים בציבור" – המושג בקליפת אגוז.
זוגות אשר בחרו לשזור את גורלם זה בזה ולקיים מסגרת של חיים משותפים, מבלי להינשא, מצויים למעשהבמערכת יחסים, המוכרת לכולנו בשם "ידועים בציבור".
בישראל, יכנסו לגדר"ידועים בציבור", מי שבחרו לנהל מערכת יחסים זוגית בדרך זו, כפי שנוהגים לעשות זוגות בעולם המערבי. בנוסף, זוהי מסגרת, שתיבחר בלית ברירה על ידימי שמנועים להינשא, כדת משה וישראל. כגון: זוגות של כהן וגרושה ופסולי חיתון.
מאת:עו"ד לדיני משפחה איתן קוהלי
המחוקק הישראלי לא הגדיר את המונח "ידועים בציבור" בחקיקה ובדומה אין חוק המסדיר את זכויותיהם וחובותיהם של ידועים בציבור.
ככל שהדבר נוגע לזכויות של ידועים בציבור כלפי צדדים שלישיים, הרי, שנמצא התייחסות של המחוקק לידועים בציבור, בסדרה של חוקים הנוגעים לבני זוגנשואים, בכלל זה, חוקי הביטוח הלאומי, הגנת הדייר, קצבאות לניצולי שואה ועוד.
גישת המחוקק בתחום הזכויות כלפי צדדים שלישיים, היא להצטמצם למתן זכויות בעלות אופי כלכלי – סוציאלי. זכויות בעלות אופי הצהרתי, נמנע המחוקק מלהעניק לידועים בציבור. כך למשל, בפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א1971, זכותו של בן זוג שלא להעיד כנגד רעהו, שמורה רק לבני זוג נשואים.
ככלש הדבר נוגע לזכויות של ידועים בציבור שהם תוצאה מהקשר הזוגי, נמצאה תייחסות למוסד הידועים בציבור, בחוק הירושה, קרי, הסדרים הקובעים אתזכויותיו של בן הזוג, שנותר בחיים מעיזבונו של בן הזוג שהלך לעולמו.
במקרה של פירוד בני הזוג, לא נמצא, כאמור, הסדר חקיקתי, אלא פתרון יציר הפסיקה.
חלוקתהרכוש הופכת ברגעים מסוג זה לאחת מהסוגיות החשובות ביותר על סדר יומם שלבני הזוג, מה בפרט, ש"תנאי הכניסה" לקטגורית ידועים בציבור, הם תנאיםכניסהקלים יחסית, בהיעדר מינימום של זמן לאורכו של הקשר הזוגי ובהיעדרתנאי סף,לטיבו.
עוד לקריאה בנושא:עו"ד לידוענים בציבור
מהו העיקרון המשפטי לפיו יחולק הרכוש בין ידועים בציבור בעת פרידה?
כאמור, בהיעדר הסדר חקיקתי, מחיל בית המשפט הסדר יציר הפסיקה, הלכת השיתוף.
מכוחהשל הלכה זו, המוחלת גם על זוגות נשואים, שנישאו לפני 1974 , מועד תחולתושל חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג 1973, נבחן קיומם בפועל, של שניתנאים מצטברים:
* בני הזוג ניהלו אורח חיים תקין
* בני הזוג השקיעו "מאמץ משותף" לשמירה על תקינותו ופעילותו של משק הבית המשותף שלהם, תוך תרומה כספית לניהולו של משק הבית וטיפוחו
קיוםבפועל של התנאים המצטברים לעיל, עשוי להעיד על קיומה של חזקה, לפיה,התכוונו הצדדים לשיתוף בנכסים המשמשים אותם בחיי היום יום, או בנכסים אשרנרכשו על ידיהם במשותף, במהלך החיים המשותפים.
בכל הנוגע לשיתוף בנכסיםאחרים של מי מהם, לרבות כאלה שנצברו על ידי כל אחד בנפרד, גם במהלך החייםהמשותפים, תידרש ראיה נוספת שתעיד, על כוונת שיתוף בנכס מסוים או בכללנכסיו האחרים של בן הזוג.
במילים אחרות, העיקרון המנחה, בדיון בשאלתחלוקת הרכוש של בני זוג, ידועים בציבור, לפיו פועל בית המשפט במדינת ישראלבבואו לפסוק בתביעות רכוש, של ידועים בציבור, הנו, כי בני זוג, אשר בחרובמודע שלא להינשא, לא היו בהכרח חפצים בחלוקת כל רכושם, גם אם חיו תחת קורתגג אחת במשך תקופה מסויימת וניהלו אורח חיים תקין.
אי לכך – במקרהשל מחלוקת בין הצדדים, יוטל נטל ההוכחה על קיומה של חזקה לשיתוףבנכסיםשבמחלוקת, על הצד שמבקש לקבל זכויות בעין או בשווי באיזה מנכסיו שלבןהזוג. היינו, הצד הטוען לשיתוף, צריך להוכיח, בדיעבד, כי לבני הזוגהיתהכוונה בהסכמה לשיתוף בנכס או בנכסים נשוא המחלוקת.
חשוב לציין, כינטלההוכחה הרובץ לפתחו של בן/בת זוג ידועים בציבור בשאלה של מחלוקתרכושית,כבד יותר, מנטל ההוכחה הדרוש עת מדובר בזוג נשוי.
כיצד מומלץ לנהוג?
משרדעו"ד קוהלי לדיני משפחה, תומך בעיגון הכוונות וההסכמות של בני הזוג בהסכםמסודר. ראוי, לשיטתו, שהצדדים יבררו בינם לבין עצמם את גדרי התקשרותם,רצונותיהם וכוונותיהם לעתיד ויסדירו זאת בהסכם, למניעת כל מחלוקת או איהבנה בעתיד, בייחוד נוכח היעדרה של חקיקה המסדירה את הזכויות והחובות שלידועים בציבור.
יצוין, כי משרד עו"ד לדיני משפחה קוהלי סייע לא אחת גם לזוגות,אשר בהיעדר הסכם, כאמור, נאלצו לקיים הליכים משפטיים בגין המחלוקות שנתגלעוביניהם.
עם זאת, ככל שיש בידי הצדדים לערוך הסכם למיצוי זכויותיהם וחובותיהם ההדדיות, הרי זה מבורך.
