זה הזמן לנהל את הזמן 

זה הזמן לנהל את הזמן!

 
הזמן הוא  המשאב היחיד בעולם שהוא שוויוני! אין בו אפליות הוא לא קשור למוצא, מין ושאר הבדלות. לכולם יש אותו הדבר בדיוק! אז איך זה שיש אנשים שמספיקים כל מה שהם רוצים ויש כאלה שלא מספיקים כלום?התשובה היא פשוטה! שאלו את עצמכם מי הבוס? האם הזמן מנהל אותי, כלומר אני מתנהל על פי החוקים שלו, או שאני מנהל אותו?"הרגל הופך לטבע,וטבע קשה לשנות,אבל בדרך קבע,יש לנסות!..." (חווה אלברשטיין)
לנהל את הזמן שלי זה אומר לנהל את עצמי, זה דורש מאיתנו לצאת מדפוסים טבעיים ונוחים ולרכוש הרגלים מלאכותיים וזרים, זהו שינוי שכרוך בקבלת החלטות באופן תמידי ובעריכת סדרי עדיפויות. זה לא קל, לפחות בצעדים הראשונים, אח"כ זה כבר הופך לטבע...

העומס של להיות אדם, בעל עסק עצמאי, בת/בת זוג, הורה, חבר/ה, שותף במטלות הבית, הוא כל כך גדול, למי נשאר בכלל זמן להסתכל ביומן?ויש עוד המון סיבות- הזמן מתפוגג, נמס בין הידיים, לא לימדו אותי בב"ס להיות ממוקדים, יש פער בין המצוי (הזמן הפיזי שיש לנו) ובין הרצוי (כל מה שאנחנו רוצים לעשות).והרי יש גם בלתמ"ים- הילד חולה, הבעל בחו"ל, הלקוחות לא קבועים, וגם עלולה לפרוץ בכל רגע מלחמה....ופתאום מהבנק מתקשרים ש....ואז איך עושים את זה?האגדה מספרת על כפר קטן שבשנת בצורת, קשה במיוחד, אזלו כל מקורות המים, נשארו מעט בארות שעדיין לא יבשו...כינסו אנשי הכפר את כל בעלי המקצוע וביקשו עיצה. הגשש של הכפר סיפר שבמרחק לא רב קיים נחל. אפשר יהיה להביא מים מהנחל. נשמו כולם לרווחה. אך אז נשאלה השאלה ואיך יגיעו המים?הוקמו שני צוותים שהחלו לפעול בנושא.צוות אחד אסף את כל החמורים שבכפר והתחילו ללכת ולהביא כל יום בשיירות מים מין הנחל. אך מכיוון שהיו עסוקים בהבאת המים הפסיקו החמורים לשמש לרכיבה ליציאה מהכפר וכך איבדו האנשים את האפשרות להשתמש בחמורים למטרתם- עזרה בסחיבת משאות כבדים....ובנתיים, רואים אנשי הכפר את  הצוות השני מסתובבים ליד הנהר, צועדים ליד הבתים וכל הזמן רושמים ורושמים. בכפר, כמו בכל כפר קטן, החלו להסתובב שמועות ורכילויות על חוסר היעילות שלהם. אך הצוות המסור לא שהה והמשיך לעבוד...כעבור מספר חודשים, בהם המשיכו החמורים כל יום להביא מהנחל מים לכפר, ולנטרל את החיים הסדירים בכפר,  הגיעה הבשורה. הצוות השני היה עסוק בלבנות צינורות! אומנם הושקעה עבודת הכנה ותכנון מרובה, אך התוצאות היו פריצת דרך- המים הגיעו לכל בית ובית!זה הזמן להפסיק להיות חמורים ולהתחיל בבניית הצינורות!בניית תוכנית שבועית, חודשית ושנתית. כן, כן זו השקעת זמן מרובה אך היא יוצרת סדר ומאפשרת לנהל את הזמן במקום שהזמן ינהל אותנו.

צעד ראשון- מגדירים סדר עדיפויות.

זמן ילדים, זמן זוגיות, זמן עבודה, זמן חברות, זמן לעצמי. אנשים רבים עושים ג'גלינג בין תחום או שניים בד"כ זה עבודה ומשפחה. ומה עם עצמם? מה עם הזוגיות? מה עם התחביבים, חברים, הם נדחים למחר-כך...ומתי הוא מגיע? בד"כ הוא מגיע בצורת ?WAKE UP CALLL?בצורת מחלה, או מגיעה מריבה גדולה שמזכירה לי מה חשוב לי....להגיד חשוב לי לישון בצהריים/ לקרוא ספר/ להשקיע בעצמי- זו בחירה, הרווח ברור- יש לי אנרגיות להמשיך לדהור...המחיר הוא מתוחכם- אם אדאג לזמן לעצמי, איך ארחם על עצמי שאין לי זמן? על מה אתלונן??? להגדיר זמן קבוע לחברות (למשל פעם בשבועיים ימי ראשון), זמן לזוגיות (פעם בשבועיים ימי ראשון הפנויים) זמן לפגישות משפחתיות קבועות, פסח פעם בשנתיים במשפחה שלי, פעם בשנתיים עם המשפחה של בן זוגי, אני יודעת זה נראה מאולץ! אבל מניסיון זה עובד! ככל שיותר דברים יהיו מאורגנים, כך יהיה לנו יותר אנרגיות להשקיע במטרות שלנו ולא לבזבז על ייסורי מצפון של מה שלא הספקנו!צעד שני: פותחים יומן.

מרצה זקן שהוזמן להרצאה בנושא "ניהול זמן", פתח את דבריו ב "אנו עומדים לערוך ניסוי". ומיד הוציא מתחת לשולחן שהפריד בינו לבין מאזיניו מיכל זכוכית גדול והניחו בעדינות לפניו. לאחר מכן הוציא מתחת לשולחן כתריסר אבנים, כל אחת בגודל של תפו"א, והניחן בעדינות, אחת אחת, בתוך המיכל.כאשר התמלא המיכל לגמרי ולא ניתן היה להוסיף עוד אבן אחת, הרים המרצה את מבטו באיטיות ושאל: "האם המיכל מלא?" כולם השיבו "אכן".המרצה המתין מספר שניות ושאל :"האמנם?" ואז שוב התכופף והוציא מתחת לשולחן כלי מלא אבני חצץ.בקפדנות שפך את החצץ מעל האבנים וניער מעט את המיכל. אבני החצץ הסתננו בין האבנים הגדולות עד שירדו לתחתית המיכל. שוב הרים המרצה הזקן את מבטו ושאל את הקהל: "ועכשיו,האם המיכל מלא?" מאזיניו, החלו כבר להבין את כוונתו. אחד מהם השיב "כנראה שלא.""נכון" השיב המרצה הזקן. חזר והתכופף, והפעם הוציא מתחת לשולחן סיר מלא בחול. בתשומת לב שפך את החול אל תוך המיכל. החול מילא את החלל בין האבנים הגדולות ובין החצץ. פעם נוספת שאל המרצה את תלמידיו: "האם המיכל מלא?"הפעם ללא היסוס ובמקהלה השיבו המאזינים: "לא!" "נכון" השיב להם המרצה הזקן. וכפי שציפו תלמידיו, הוא נטל את כד המים שעמד על השולחן ומילא בהם את המיכל עד לשפתו. המרצה הזקן הרים את מבטו אל הקהל ושאל: "איזו אמת גדולה יכולים אנו ללמוד מניסוי זה?" בחושבו על נושא ההרצאה, השיב אחד הנועזים והזריזים שבין מאזיניו:"אנו למדים שככל שנראה לנו שהיומן שלנו גדוש ומלא התחייבויות, אם באמת מתאמצים תמיד ניתן להוסיף עוד משימות ומטלות". אך המרצה אמר:"אם לא מכניסים למיכל קודם כל את האבנים הגדולות, לעולם לא נוכל להכניס אותן אחר כך." חשוב ביותר להכניס קודם כל את האבנים הגדולות בחיינו, כי אם לא נעשה זאת, אנו עלולים לפספס את החיים. אם ניתן עדיפות לדברים הקטנים (החצץ, החול) יתמלאו החיים בדברים הקטנים, ולא יישאר די מהזמן היקר שלנו כדי להשיג את הדברים החשובים באמת בחיים. משום כך, אל תשכחו לשאול את עצמכם את השאלה: מהן האבנים הגדולות בחיי? וכאשר תזהו אותן, הכניסו אותן ראשונות למיכל החיים שלכם."השבוע, למדתי מאפרת מישוריס, אישה בעלת עסק מצליח, הסתכלות חדשה ומעניינת לסיפור: האבנים הגדולות הם דברים קבועים מראש, שאינם תלויים בנו- חוגים של הילדים, חגים וחופשות, ימי הולדת, מילואים, חתונות, ישיבות מורים וכו'...החצץ הוא פעילויות שיכולות להיות בטווח של שעות מסוימות. ברגע שקבעתי אותן - אי אפשר להזיז, הן הופכות לאבנים גדולות. קורס שבחרתי ללמוד, סדנאות שאני מעבירה, פגישות..החול הוא פעילויות שזמנן גמיש ויכול להשתנות, אך הם תלויות באנשים אחרים וניתן לעשותן רק בטווח שעות מסוים- טלפונים ללקוחות למשל, ללכת לדואר/בנק.המים הם פעילות שניתן לעשות בכל שעה ואין מגבלות של זמן ותלות באחרים., לענות למיילים, קניות, כתיבת מאמרים, לבשל, לנקות, כביסות, קריאת ספר, לישון, צפיה בטלויזיה וכו'...חשוב לזכור שעל מנת להיות יעילים יש לזכור לתכנן גם את שעות השינה, החופשות והמנוחות, אחרת, לעולם לא מגיעים אליהם!יש לסדר את היומן כך שקודם נרשום בו את ה"אבנים הגדולות", אח"כ את מה שהגדרנו כ"חצץ" אח"כ את ה"חול" ולבסוף את ה"מים" בחורים שנשארו. הגדרת זמן קצוב לדברים נזילים היא מאתגרת ביותר, אך גם יעילה ביותר!להגדיר זמן קצוב לפתיחת מיילים, מונע שהייה מיותרת באינטרנט אשר אח"כ גורמת לנו להתבאס ש"כל היום הייתי במחשב". כנ"ל לגבי תוכניות טלווזיה אהובות, שעלולות לגרור ערב שלם מול הטלווזיה.

צעד שלישי- הגדרת מטרות וייעדים

מטרה, מגדירה את כיוון הנסיעה. למשל מאילת לחיפה ביום אחדלאחר שהגדרנו זמן, ניתן להגדיר את הדרך אל המטרה.הדרך באה לידי ביטוי ביעדים.  יעדים באים לידי ביטוי בפעולות, וזמן להשגה. כדי שכשנגיע לזמן, לתאריך שנקבע נוכל לעשות הערכה האם עמדנו או לא עמדנו. ובשני המקרים ללמוד משהו חדש על עצמינו!יש המון דרכים להגיע אל המטרה, פשוט כדאי לבחור אחת! טיסה או נסיעה ברכב.לאחר שבחרנו יעדים, יש לפרוט אותם למשימות קטנות. גם למשימות יש לקבוע זמני התחלה וסיום, ובאחריות מי.נסיעה בכביש הערבה כ-3 ש', אני נוהג. בת"א עולה לרכבת (לחסוך פקקים) וכו' וכו'בהתאם למטרות שקבענו, רושמים את היעדים, בהתאם ליעדים פורטים למשימות. ככל שהמשימות תהיינה יותר מפורטות הן יהיו פחות מאיימות!לדוגמא עליכם לארגן מסיבה ל-35 אנשים. מאיפה מתחילים?או להבדיל- עליכם לקבוע תאריך, לקבוע מקום , למצוא מפעיל,  להכין הזמנות, לשלוח הזמנות, להכין תפריט, וכך הלאה.מה נראה יותר קל?

צעד רביעי-מתחייבים ומתמידים.

יוצרים זמן קבוע לניהול הזמן. הופכים את החצץ לאבן גדולה! זמן קבוע לניהול מערך הבית עם בן הזוג פגישה קבועה של סינכרון יומנים? מי מוציא את הילדים, מי לוקח מי דואג ל....כדאי להפגש לפגישת צוות זוגית לפחות פעם בשבוע, ולנתח את השבוע שחלף ולעשות שינויים בתכנית של השבוע הבא עפ"י מה שלא עבד, ועל פי השינויים שיבואו בשבוע הבא, הבעל במילואים, האישה בחו"ל הילדים בקייטנה וכו...אותו דבר בדיוק, לגבי ספקים, לקוחות.... ועכשיו, כשכבר יש סדר עדיפויות, מטרות, יעדים וגם יומן מסומן לעוד שנה, נשארו כל הדברים הקטנים האלו שלא מצאנו להם זמן- ללכת לקנות מתנה, להתקשר ל....רשמו לעצמכם בכל שבוע עמודה ביומן של דברים שאתם רוצים לעשות ולא מצאתם להם זמן, כאשר משהו משתנה, פגישה שהתבטלה, האוטו נתקע... אפשר מיד לרוץ למשימות ולעשות משהו במקום. ואז יוצאים בהרגשת ניצחון.- פעם אחת כי בחרתי לא להתבאס אלא לראות את היתרון (הכל לטובה ?!) ופעם שניה כי הרווחנו הספק של עוד משהו....ואת מה שיתפספס? נמצא לו מקום חדש ביומן, איפה? תשאל/י את המנהל/ת האישית שלך! השם הוא זהה לשלך, וגם תאריך הלידה ותעודת הזהות ומקום המגורים, גם המחשבות והרגשות זהים- המנהל/ת החדש/ה ,

נעים להכיר זו את! זה אתה! 

למי מתאים אימון לניהול זמן? מכיוון שניהול זמן הוא ניהול עצמי, גם הפתרונות חייבים להיות מותאמים לכל אדם ולהחלפת האמונות, הדפוסים וההרגלים שבהם הוא נמצא.אימון לניהול זמן, הוא אימון אפקטיבי לכל מנהל. הורים כמנהלים של המשפחה, מורים כמנהלים של הכיתה, מפקדים מנהלים, ראשי צוות ומזכירות. ובעצם, כל אדם אשר בוחר לנהל את חייו באיזון שלווה ואהבה  

                                                                                                                        באהבה טל מזור