החזקת ילדים 

החזקת ילדים חזקת "הגיל הרך", הנגזרת מחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב - 1962, קובעת כי ייטב לקטין להיות במשמורת אמו לפחות עד גיל 6. גיל זה נקבע לאור הנחות יסוד, כי הילד בגיל זה זקוק לאמו מבחינת השגחה, טיפול, "מקום טבעי" - צרכים פיזיים, הנחה לפיה לאם יש יותר פנאי לגידול. לפיכך, עד גיל 6, עד להוכחה אחרת, המשמורת תהיה בידי האם. חזקה זו חלה הן על בית הדין הרבני והן על בית המשפט לענייני משפחה. בנוגע לסוגיית "מירוץ סמכויות" והערכאה שתידון בנושא המשמורת - במידה ואחד הצדדים הקדים והגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני, הרי שנושא המשמורת כרוך מ"עצם טיבו וטבעו" בתביעת הגירושין, לפיכך, גם אם לא קיימת בפועל כריכת המשמורת, הנושא יידון בבית הדין הרבני. אולם, אם לא הוגשה תביעת גירושין, והוגשה בפועל תביעת משמורת לבית המשפט לענייני משפחה, זו תהיה הערכאה שתידון בנושא. בעבר, בתי המשפט ובתי הדין הרבניים נהגו לסטות מ"חזקת הגיל הרך" אך במקרים חריגים במיוחד. משמעות פסיקת הערכאות השונות היתה, כי אין לפתוח צוהר למשמורת בחזקתו של האב, בגילאים האמורים, אלא במקרים חריגים. מגמה זו החלה להשתנות בשנים האחרונות. פקידות סעד, פסיכולוגים ומומחים נוספים החלו להגיש לערכאות יותר חוות דעת לפיהן, ההורה המשמורן הראוי הוא האב. כיום, מתרבים האבות אשר מגדלים את ילדיהם בצורה מופתית ומהווים הן את דמות האב והן את דמות האם בבית. המציאות מלמדת שנשים רבות מפתחות קריירה מצליחה, ואילו האב עומד בהצלחה רבה בכובעיו השונים, ולפיכך נוצר (לעיתים) מאבק על משמורת ילדים. גישה ליברלית זו מקדמת את עיקרון השיוויון, ומתקדמת בקנה אחד עם ההתפתחות המודרנית. מלחמה על המשמורת נובעת ממניעים שונים. ישנם הורים שנלחמים על ה"חזקה" כדי להוכיח לילדים שהם לא וויתרו על מקומם בחייהם, אחרים ממניעים כלכליים, וישנם הורים הסבורים בכל תוקף שהם יעניקו לילדים את הבית "החם" לו הם זקוקים. סוגייה חשובה היא נושא הבגידה והשלכותיה על משמורת ילדים. התייחסות מחמירה של בתי הדין הרבניים לנושא הבגידה, עלולה להשפיע בהחלטה על משמורת הילדים. לפיכך, במידה והוכחה בגידה, גם אם לא באופן וודאי, רצוי להיוועץ במומחה בתחום בנוגע ל"מירוץ הסמכויות" והערכאה המועדפת. הליכי גירושים או משבר בחיי הנישואין, משפיעים על הילדים מבחינה רגשית, לימודית וחברתית. הנזקים שנגרמים לילדים נובעים כתוצאה ממצבם הנפשי של ההורים, ההסתות, המשברים הכלכליים הנלווים והידיעה שהתא המשפחתי עומד בפני פירוק. רצונם של ההורים לקבל חזקה על הילד עולה בקנה אחד עם פסיקת בית המשפט רק אם מדובר ב"טובת הילד". קיימים קריטריונים רבים לפיהם נקבעת טובתו של הילד. לרוב, לא יכריע בית המשפט בסוגייה זו, מבלי להיוועץ במומחים בתחום. על פי רוב, נוהג בית המשפט לאמץ את חוות דעת המומחים לגבי טובתו של הילד. תביעות המשמורת המוגשות לבתי המשפט או לבתי הדין מלווה בבקשה למינוי פקידת סעד. תפקידה של פקידת הסעד, נועד לסייע לערכאה השיפוטית לבחון את "טובת הילד". כחלק מההליך, נערכים להורים מבחני "מסוגלות הורית", שתפקידם לבחון את המסוגלות ההורית של הצדדים ולהמליץ על ההורה המשמורן המתאים יותר. תפקיד חשוב בהליך נתון לגילו של הקטין. ככל שגילו גדול יותר, כן ייתן בית המשפט, משקל רב יותר לרצונו של הקטין, לאחר שמיעת עמדתו בנדון. לאחר שהערכאה המוסמכת קיבלה את חוות דעת המומחים בתחום, שמעה והתרשמה מהקטין, לפי נסיבות העניין, וגיבשה עמדתה בנושא, היא קובעת מיהו ההורה המשמורן הראוי יותר. טרם ההחלטה לגבי משמורת ולאחריה, אתם נשארים ההורים של ילדיכם, לפיכך, אל תוותרו על הסדרי הראייה הראויים. הסדרי ראייה ראויים, הם שני ימים באמצע שבוע בשעות קבועות ובכל סוף שבוע שני. בנוגע לחגים וחופשות, נהוג לחלק את התקופות באופן מחזורי אשר מקנה שוויוניות. אל תוותרו על זכותכם לראות את הילדים בקביעות, ואל תשחקו עם השעות והימים, מחקרים מראים כי "ילדי גירושין" מחכים ומצפים להסדרי הראייה, על מנת שיוכלו לבלות במחיצת ההורה שאינו המשמורן. הליך הגירושין כבד מנשוא על "ילדי גירושין", לפיכך, לא כדאי לערב אותם בסכסוכי הורים או לגרור אותם כחלק מהליך הגירושין. הבאת הקטין בשעות לא מוסכמות או לקיחתו בזמנים לא צפויים, עלולים לגרום להסלמת היחסים בין הצדדים שיכולה להביא לידי הזמנת משטרה ויצירת אווירה עכורה. זיכרו, כל מהלך שנועד ליצור ייתרון דרך הילדים, יגרום להם נזקים שיהיה קשה מאוד (אם בכלל) לרפא. יחסים טובים בין ההורים יקלו בעתיד על ההתמודדות עם התנאים שנוצרו. כך לדוגמא: כאשר הורה יהיה מעוניין לקחת את הקטין לחופשה בחו"ל, ולקחת עימו את הקטין, הוא לא יצטרך להיתקל בצו עיכוב יציאה מהארץ לקטין, שימתין לו במשטרת הגבולות. פסק דין במשמורת לעולם אינו סופי. קביעת החזקה על הילד, ניתנת לשינוי בקרות נסיבות מסוימות. כך לדוגמא: שינוי מצבו הבריאותי של ההורה המשמורן, הזנחה, שינוי במצב כלכלי או שינוי נסיבות מהותי אחר. במקרים אחרים, בית המשפט שינה את החזקה בעקבות הסתה קיצונית כלפי ההורה שאינו משמורן. בית המשפט רואה לנגד עיניו את זכותו של הילד לשהות במחיצתו של ההורה שמכבד את הצד האחר, ויכול לדאוג לצרכיו הפיזיים והנפשיים של הקטין. חשוב לראות את טובת הילד לנגד עיניכם, אם הינכם מצויים בפני משבר גירושין או בעיצומו, חישבו על טובת הילדים במסגרת הליך הגירושין, יש הורים המבקשים את המשמורת מטעמים כלכליים, יש המבקשים את המשמורת מטעמים טקטיים כחלק מאסטרטגיית גירושין ויש הורים שחפצים בגידול הילדים וחינוכם. באיזון האינטרסים, חשוב להיוועץ עם עורך דין גירושין מומחה בתחום ולחשוב על הדרך המהירה ביותר, שיכולה להוביל לתוצאה הטובה ביותר ללא פגיעה בילדים