את התחום הקשור בדיני משפחה,מזונות או בבתי הדין דהיינו בית משפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני מאפיין פיצול הסמכות בין שני ערכאות. ענייני המעמד האישי הם עניינים שיכולים להיות נדונים ומוכרעים על ידי בית הדין הרבני וההכרעה בהם תעשה על פי הדין האישי.
לדוגמא תביעות בענייני מעמד אישי הן תביעות שהוגדרו בחוק והן כוללות תביעות הנוגעות לתוקף נישואין או לביטולן. הצהרה על כשירות של אדם להינשא. תביעה לשלום בית או תביעה להכרזה על אישה מורדת.
בית הדין הרבני עוד עוסק בתביעות בענייני גירושין כלומר הליך גירושין עצמו,תביעות הנוגעות להפרת הסכם גירושין או תביעות בעניין מזונות אישה כל עוד יש קשר נישואין בין הבעל לאישה.על פי סעיף 1 לחוק השיפוט של בית הדין הרבני קובע כי לבית הדין הרבני שיפוט ייחודי בענייני נישואין וגירושין של יהודים כאשר נתקיימו התנאים האמורים בסעיף.
סמכותו הייחודית של בית-הדין מותנית בתנאים הבאים:הנושא העומד להכרעה הוא עניין של נישואין או גירושין;הוא נוגע ליהודים; בני-הזוג נמצאים בישראל;בני-הזוג הם אזרחי המדינה או תושביה.לצורך הקמת סמכות ייחודית על התנאים האמורים להתקיים בשני בני-הזוג.די שאחד מבני-הזוג אינו מקיים תנאי אחד מהתנאים האמורים,כדי לשלול את סמכותו הייחודית של בית-הדין.
סמכות שיפוט מקבילה, היא סמכות שיפוט בעניין מסוים כגון: גירושין , הסכם גירושין,משמורת ילדים,מזונות וכד' המסורה על פי חוק לשיפוטן של שתי ערכאות שיפוט שונות.במקרה של סמכות מקבילה,רשאים בעלי הדין לפנות בתביעה לכל אחת מהערכאות המקבילות המוסכמות לדון בו,לפי בחירתם. ככלל,מרגע שבחרו בעלי הדין את אחת הערכאות המקבילות ופנו אליה,שוב לא יוכלו הצדדים או אחד מהם לפנות לערכאה המקבילה.
באותם נושאים שבתי-המשפט ובתי-הדין מחזיקים בסמכויות מקבילות, פיתחה ההלכה את העיקרון הסמכות הנמשכת,שלפיו,במקום שבו מכריעה אחת משתי הערכאות בעניינים מסוימים תוך שימוש בסמכות מקורית, תמשיך אותה ערכאה ותחזיק בסמכות להכרעה בהתדיינויות נוספות שתהיינה בין בעלי הדין באותם עניינים.מעיקרו,נועד עיקרון הסמכות הנמשכת להקנות סמכות לביטולה או לשינויה של החלטה קודמת, עקב שינוי שחל בנסיבות שההחלטה הראשונה יסדה עצמה עליהן.
הדוגמאות המובהקות לעניינים שאופיים מתמשך והם משתנים ודינמיים מעצם טבעם,הן החלטות בנושאים של מזונות ומשמורת ילדים.השאלה שלא פעם נשאלת היא על פי איזה דין פוסק בית הדין הרבני,כאשר בית הדין הרבני דן בעניין שבתחום סמכותו,הוא מכריע בו על פי המשפט העברי. ההלכה הפסוקה היא כי סוגיות אזרחיות יוכרעו בבית דין רבני על פי המשפט האזרחי,כפי שנחקק וכפי שפורש על ידי בית המשפט העליון.
אלי גולדמן
