כל מי שלמד לשון יודע שבעברית פועלים שבעה בניינים והוא גם יודע לדקלם אותם יפה - פעל, נפעל, הפעיל, הפעל פעל, פעל והתפעל. אלא מאי? שלא תמיד היו כך פני הדברים. ללשון חז"ל הוכנסו לשימוש בניינים סדירים ולא סדירים (וכל סטודנט מתחיל לתואר ראשון בלשון קרא את מאמריו המאלפים של הפרופ' משה בר?אשר בעניין), וחלק מהם נמצאים בשימוש עד ימינו.
w
למשל, בניין נתפעל - שילוב של נפעל והתפעל, ובעברית ימינו: נשתמר, נתקדש, נתקבל (בימינו נזדהתה הצורה עם בניין התפעל וקיבלה צירה בעה"פ) וכן, בניין נפעל, ובעברית ימינו - נקשה, בניין התפעל, ובעברית ימינו: נתוסף (וגם התווסף/נתווסף) ובחז"ל: נתוקד ועוד.
הבניינים שנוצרו בלשון חז"ל אינם תקפים לימינו?אנו אף שנשארו שרידים מהם כפי שהדגמתי. בעברית ימינו, לעומת זאת, דומני שהוכנסו לשימוש שלושה בניינים חדשים - בניינים שמקורם חז"לי אלא שבעברית החדשה צברו תאוצה וזכו לעדנה מחודשת ולצירוף שורשים חדשים, ואלו הם הבניינים שפעל, שפעל והשתפעל - שלושה בניינים שנוספו לעברית, במיוחד לעברית החדשה: שכלל, שחזר, שעבד ועוד.
נהוג לראות בצורות שפעל, שפעל והשתפעל בניינים כבדים (פעל, פעל והתפעל) בגזרת המרובעים (גזרה שלתוכה נכנסים שורשים בני ארבעה עיצורים, דוגמת: מחשב, שלטט החדשים ועוד). אני מבקש לטעון, שבעברית ימינו צורות אלו קיבלו מעמד משל עצמן וראוי לכבדם בבניינים משלהן.
במה דברים אמורים?
צורות כגון שעבד ושחרר ידועות בלשון חז"ל יחד עם פלפל (כפועל!), תרגם ודומיהן. בלשון חז"ל מתייחסים אליהן כאל בניין כבד בגזרת המרובעים. אין ספק שצורות מעין אלו אכן נמצאות בגזרת המרובעים, אלא שנדמה לי שהצורות בשי"ן (שפעל, שפעל והשתפעל) קנו להן מעמד חדש בעברית ימינו, וראוי להתייחס אליהן כאל שלושה בניינים שונים ולא כאל שייכים לגזרת המרובעים (או "כבד מרובע").
וכל כך למה? מפני שצורת שפעל-שפעל-השתפעל הורחבה בלשון ימינו עד מאוד, ושורשים שונים נכנסו לתבנית זו (למשל שדרג מן השורש דר"ג, שכתב, מו השורש כת"ב, שחזר מן השורש חז"ר ועוד), ולא עוד אלא שרובן ככולן של צורות שפעל באות במשמעות דומה של "ביצע מחדש". למשל, שכתב = כתב מחדש, שחזר = החזיר מחדש, שדרג = העלה בדרגה (כלומר דירג מחדש)/דירג מחדש את הציון ועוד.
רוצה לומר, שדרג, שכלל, שכתב ודומיהם - צורות בבניין שפעל. שדרג - שורש דר"ג בניין שפעל (ולא כפי שנהוג עד עתה לומר - שורש שדר"ג, מרובעים, בניין פעל). ראוי לצרף לבניין זה אף את צורות שקם-שקם-השתקם שמשמען "להקים מחדש" ומקורן בגזרת ע"ו'/י (שיקם - שורש קו"ם, בניין שפעל, למשל).
אם כן, אמור מעתה: בעברית ימינו פועלים 10 בניינים סדירים ואלו הם:
פעל - נפעל
הפעיל - הפעל
פעל-פעל-התפעל
שפעל-שפעל-השתפעל (למשמעות "ביצע מחדש")
ובניין אחד לא סדיר:
נתפעל/נתפעל
הצורות נקשה, ניתוסף, ריכ?ל, איפ?ר (לשון מאפרה) מייצגות שרידים לבניינים לא סדירים בלשון חז"ל.
_______________________________
למאמריו המקוריים של הפרופ' בר?אשר על לשון חז"ל:
הטיפוסים השונים של לשון המשנה
מערכת הבניינים בלשון התנאים
יאיר בן-חור, עורך לשון
