שוברים את המיתוס של השוקולד 

שוברים את המיתוס של השוקולד
מאת שוקולטייה עליזה סיקירסקי

יש אינספור מיתוסים על השוקולד. כולנו מכירים אותם ומטפחים אותם.
למה?
אולי בגלל רגשות אשם.
השוקולד כל כך טעים, שאנחנו חושבים, "דבר כל כך טעים חייב להיות רע בשבילי".

אבל לנו יש חדשות משמחות עבור כל חובבי השוקולד:
השוקולד לא מזיק. הוא אפילו טוב בשבילנו. הכיצד? אתם שואלים, ואיך לא גילו לנו את זה עד היום? אז הנה הפרטים:

השוקולד הוא מזון מאד מורכב, המכיל כ-400 כימיקלים שונים.
לכל אחד מן הכימיקלים האלה אפקט מסוים, אבל האפקט המצטבר, הנובע מן השילוב ביניהם, הוא שהופך את השוקולד למאכל שהוא לא רק טעים, אלא גם מועיל.

מיתוסים שנשברו
בעבר היה נהוג לחשוב ששמן מזיק לנו, כמו גם צריכה של אלכוהול.
בשנים האחרונות חוקרים גילו את הסגולות של שמן הזית וחשיבותו לבריאות שלנו, כמו גם את יתרונות צריכת יין אדום לא רק על מצב הרוח, אלא גם על מצב הבריאות שלנו.

עכשיו הגיע הזמן לשפוך אור על הסגולות של השוקולד.

השוקולד, כמו שכולנו ודאי יודעים, מופק מקקאו. הקקאו צומח על עצים. עצי ה-Theobroma Cacao, ליתר דיוק.. זהו פרי ככל הפירות ומתהדר בכל היתרונות של פירות.
קקאו מכיל נוגדי חמצון (antioxidants) כמו בפירות, ביין אדום ובתה ירוק.
נוגדי חמצון שאנו מכירים הם ויטמין סי, ויטמין אי ופוליפנול.
נוגדי החמצון הם אלה שגורמים לגזר להיות כתום ולעגבניה אדומה.
אלה הם רכיבים המצויים בפירות וירקות ומונעים מגוון רחב של מחלות.

בתפוז ניתן למצוא 750 יחידות נוגדי-חמצון, באוכמניות 2,400 יחידות ואילו בשוקולד מריר 13,000 יחידות נוגדי-חמצון.
הסיבה לכך היא, כאמור, שהקקאו ממנו נוצר השוקולד הוא פרי, על כל המשתמע מכך.

הפרדוקס הצרפתי
העולם עמד משתאה אל מול הרגלי התזונה של הצרפתים. אוכלים מזון שעשיר יותר בשומן רווי מאשר האמריקאים, אבל סובלים פחות ממחלות לב או מהצרת או סתימת עורקים.
חוקרים גילו, כי הפוליפנול ביין האדום עוזר לעורקים ומגן עליהם מפני האפקט המזיק של השומנים. הם כינו את התופעה "הפרדוקס הצרפתי".

פרדוקס פנמה
חוקרים שחקרו את שבט הקונה, החי באיים לאורך חופי פנמה, גילו כי הם צורכים מזון עשיר מאד במלח, אבל לא סובלים מלחץ דם גבוהה כפי שניתן היה לצפות, אלא מלחץ דם נמוך מאד.
הסיבה שנתגלתה הייתה משום שהם נוהגים לשתות 5 כוסות שוקולד ביום.
ברגע שתושבי האיים עזבו את ביתם ועברו לתזונה רגילה, עלה לחץ הדם שלהם פלאים.
לתופעה הזו קראו פרדוקס פנמה.

נורמן הולנברג, פרופ' לרפואה בהרווארד, נתן למתנדבים בבוסטון שוקו תעשייתי או שוקולד מריר. אצל אלה שאכלו שוקולד מריר ברמות זהות לאלה של בני שבט הקונה נמצאה רמה גבוהה של nitric acid בדם, והוא זה שאחראי להרחבת כלי דם, להורדת לחץ דם ומאפשר זרימה טובה יותר של דם בעורקים.

מה שוקולד יכול למנוע?

Atherosclerosis - הסתיידות עורקים
כאשר כולסטרול ושומנים סותמים את העורקים וחוסמים את זרימת הדם, קיימת סכנה של התקף לב או שבץ.
מחלות לב הן הגורם מספר אחד לתמותה בארה"ב ואחראיות לכ-40% ממקרי המוות.
לעומתן, סרטן גורם ל-23%.
מחלות לב נובעות מכך שהרדיקלים החופשיים פוגעים בקיר הפנימי של העורקים.
הרדיקלים החופשיים הן מולקולות שאבדו את אחד האלקטרונים שלהם או קבלו אלקטרון עודף, כך שהן טעונות. הרדיקלים מסתובבים בגוף בחיפוש אחר אלקטרון נוסף או אחר מקום לפרוק אלקטרון. הם גונבים אלקטרונים זה מזה ויוצרים תגובת שרשרת.

שוקולד מונע מכדוריות הדם לייצר קרישים, שהם אלה שאחראים להתקפתי לב או שבץ.
מנהל המחלקה לתזונה באוניברסיטת קליפורניה דיויס גילה שלשתייה של 25 ג' שוקולד מריר יש אפקט זהה לצריכה של 81 מ"ג אספרין, שהיא התרופה הנפוצה להסתיידות עורקים.

במחקר מפנסילבניה סטייט יוניברסיטי ניתנו לנחקרים 22 ג' אבקת קקאו ו-16 ג' שוקולד מריר במסגרת התפריט שלהם, התוצאה היתה שיחס הכולסטרול בגוף שלהם השתפר, ונמצא אצלם יותר כולסטרול טוב HDL ופחות כולסטרול רע LDL.

מחקר דומה משנת 1996 הראה ששעתיים אחרי אכילת 35 ג' אבקת קקאו, ה- LDL של הנבדקים עמיד בפני חמצון.

2 חוקרים מביה"ס לבריאות הציבור של אוניברסיטת הרווארד בדקו 7,800 מבוגרי ביה"ס וגילו שאלה שאכלו שוקולד מריר ושאר ממתקים פעם עד 3 פעמים בחודש, חיו בממוצע שנה יותר מאלה שלא צרכו ממתקים.
לפני שאנחנו רצים לארון הממתקים, כדאי להוסיף, שאלה שאכלו יותר מ-3 פעמים לא האריכו ימים.
חשוב לציין שמומלץ להגדיל את צריכת השוקולד מבלי להגדיל את צריכת הסוכר.

מחקר מבית חולים בריגהם לנשים בדק 1,800 אחיות עם בעיות לב וגילה שלנשים שאכלו מזון עשיר בנוגדי חמצון יש 33% פחות סיכוי ללקות בהתקף לב ו-71% פחות סיכוי ללקות בשבץ.
ידוע שרדיקלים חופשיים קשורים למחלות נוספות כמו אלצהיימר, סרטן, ראומטיזם וקטרקט.

סרטן
מחקר של המכון לחקר הסרטן באוניברסיטת הוואי הראה כי למי שצורך יותר flavonoids יש עד 40% פחות סיכוי ללקות בסרטן הריאות.
מחקר שנערך באיטליה בקרב מדגם של 6,000 נשאלים הראה, שמי שאוכל לפחות 10 סוגי ירק בשבוע יש 30% פחות סיכוי ללקות בסרטן המעי.

מחקר מפינלנד בדק 10,000 איש והעלה כי מי שצרך יותרflavonoids היה 20% פחות סיכוי לסרטן.
בשוקולד, כמובן, יש את אותם flavonoids.

אלצהיימר
אלצהיימר נגרם מרדיקלים חופשיים שחודרים למוח.
מחקרים הראו קשר בין צריכת מזון עשיר בנוגדי חמצון לבין מניעת האלצהיימר.
בJournal of American Medical Association- צוטט מחקר שבו ל- 815 בני 65 ומעלה, שצרכו יותר ויטמין אי, היה 70% פחות סיכוי ללקות באלצהיימר.
מחקר מהולנד בקרב 5,400 נבדקים הראה, כי מי שצורך יותר ויטמין סי יש 18% פחות סיכוי לפתח אלצהיימר.
כבר אמרנו שבשוקולד יש ויטמין סי ואי, אבל למה לא להזכיר את זה שוב?

ראומטיזם
מחקר הראה כי צריכה של תה ירוק יכולה להפחית סיכוי לראומטיזם.
גם בשוקולד יש נוגד חמצון הקרוי פרואנטוסציאנידין, המונע היווצרות אנזימים שיוצרים דלקות ויכול להגן מפני ראומטיזם.

אסטמה ואלרגיות
פרואנטוציאנידין יכול להפחית גם סימפטומים של אסטמה ואלרגיות, הנובעות מכך שהמערכת החיסונית תוקפת פולשים עם היסטמינים. הרכיב הזה פועל כאנטי-היסטמין ומונע שחרור היסטמינים בגוף.

אבל מספיק עם כל המחלות.

מה יש בשוקולד שגורם לנו להרגיש טוב?
בארצות הברית קוראים לזה feel good food, אצלנו אפשר להכתיר אותו - האוכל שעושה לנו אחלה.

מקרב 400 הכימיקלים שיש בשוקולד, יש מספר רכיבים המשפיעים עלינו ברמה פסיכולוגית.
קפאין
גורם לעירנות ויעילות. הוא חוסם את הקולטנים במוח שמרגיעים אותנו. הנוירונים במוח הופכים פעילים יותר ומשתחרר חומר (דופמינה) שנותן תחושת היי.
המוח משחרר הורמונים, לחץ הדם עולה, הדופק גובר, רמת הסוכר בדם עולה והמוח הופך סופר-ערני.
אבל, חשוב להדגיש, שאין בשוקולד הרבה מאד קפאין. בקפה יש 200 יח' בקולה 50 יח' בשוקולד מריר 27 יח' ובשוקולד לבן רק 11.

פנילטילמין (PEA)
אמפטמין חזק כמו ספיד והרואין. הוא משחרר כימיקל במוח ויוצר תחושת אקסטזה, כמו בשעת התאהבות או בזמן אורגזמה. בזכות זו הוא כונה סם האהבה.

תאוברומין
רכיב המרגיע את השרירים ומרפה.

אנאנדאמין
כימיקל תענוג שמיוצר במוח וכמעט זהה לרכיב הקיים במריחואנה. במוח יש קולטנים לחומר זה, וכשמולקולה שלו נוגעת בקולטן מרגישים תענוג. בשוקולד יש עוד 2 רכיבים הגורמים לחומר זה להישאר במוח לאורך זמן ומושכים את תחושת העונג.

סרוטונין
מווסת את מצב הרוח במוח. כשיש רמות גבוהות של חומר זה, יש תחושת רוגע ועייפות. כשיש רמות נמוכות, חשים חוסר שינה ודכדוך. שוקולד מכיל סרוטונין ברמות נמוכות.

אף אחד מהרכיבים אלה לבד לא משפיע עלינו. אז מה הסיבה?
התשובה היא - השילוב של כל הרכיבים הללו ואחרים, שיוצר תחושת שמחה והתעלות, ונתן לשוקולד את הכינוי החטא המתוק.

ועכשיו, בואו נשבור כמה מיתוסים:
שוקולד גורם לפצעי בגרות מחקרים לא הוכיחו קשר בין השניים
שוקולד גורם למיגרנות כל קשר לא הוכח
שוקולד גורם לאלרגיות יתכן שהאלרגיות הן לחלב או אגוזים אבל לא לשוקולד שוקולד גורם ל-ADHD לא נמצא קשר בין השניים
שוקולד משמין מנה אחת של שוקולד לא משמינה יותר ממזון מהיר. שוקולד מהווה רק אחוז אחד מצריכת הקלוריות בארה"ב. הוא לא האשם בהשמנת היתר של האמריקאים. גם לא שלנו...
שוקולד גורם לחורים בשיניים ההפך הוא הנכון. שוקולד יכול למנוע חורים.

חורים בשיניים נגרמים מסוכר. הבקטריות בשיניים (זוכרים את קריוס ובקטוס?) זקוקות לפחמימות וכשהן באות במגע עם חומרים נוספים נוצרת אבנית. כשהבקטריה והאבנית יחד הן מייצרות חומצה שקודחת בשן.
קרקרים, פירות יבשים, עוגיות וצ'יפס נשארים בפה זמן רב.
השוקולד נמס בטמפרטורת הפה ונעלם. הוא מכיל חומר הקרוי טאנין (כמו בתה וביין אדום), שמונע את היווצרות הבקטריה.
במחקר אחד נבדקו 3,000 ילדים ולא נמצא אצלם כל קשר בין שוקולד לחורים בשיניים.
מחקר שבדי הראה שלאוכלי שוקולד יש אותו מספר חורים כמו מי שאינו אוכל שוקולד.

אז זה הזמן להתרווח בכורסא, לקחת שוקולד איכותי (של - Chocolat, למשל),
לעצום עיניים, אפשר גם למלמל לעצמנו משהו כמו "או, שוקולה..."
ולהתענג על המחשבה, שאנחנו עושים משהו טוב לגוף שלנו, לשם שינוי,
וגם נהנים מכל רגע...