טיפול התנהגותי קוגניטיבי ברגישות לדחייה 

רגישות לדחייה

הרצון  להשיג קבלה  חברתית ולהימנע  מדחייה חברתית, מהווה את אחת המוטיבציות האנושיות המרכזיות והבסיסיות ביותר. רגישות לדחייה (Rejection Sensitivity RS -) הוא תהליך קוגניטיבי המסביר רגשות של חרדה ותגובות חריפות לדחייה חברתית, שנוצרים סביב חוויות של דחייה בשלבי התפתחות מוקדמים ויוצרים תבנית של חוסר בטחון בקשר עם הסובבים. 

פרופסור דאווני (Downey) מאוניברסיטת קולומביה בארה"ב, פיתחה את מודל הרגישות לדחייה. מודל זה מניח שקיימת חרדת דחייה, הבאה לידי ביטוי בציפייה לדחייה במפגש הבין אישי. אדם עם רגישות גבוהה לדחייה מאופיין בחרדה גבוהה ודאגה מדחייה, בעוד שאדם עם רגישות נמוכה לדחייה מצפה לקבלה מהסובבים ולא מודאג וחרד מדחייה חברתית. אדם עם  רגישות גבוהה לדחייה, חווה באופן אוטומטי תחושת איום, המעוררת רגשות שליליים והתמקדות בחיפוש רמזים של דחייה בסביבתו. הדריכות לרמזים של דחייה, גורמת לו להיות חשדן ולתרגם התנהגות שלילית או לא ברורה של האחר כדחייה. אנשים המאופיינים ברגישות גבוהה לדחייה,  מצפים לדחייה ביחסים הבין - אישיים, ומגיבים בתוקפנות, חוסר יציבות  ועוינות המלווים בחרדה, דכאון ובדידות כתגובה לדחייה (Ayduk et al, 2000).

כאשר אנשים עם רגישות גבוהה לדחייה  נדחים, הם חווים תחושת איום ותחושה חזקה של לחץ, מתח ועוררות שלילית. במצב זה הם מגיבים התנהגותית באופן חריף ומשקיעים זמן רב בחשיבה והרהורים. לפי המודל, אנשים עם רגישות גבוהה לדחייה, מגיבים במצבים הנתפסים כדחייה באימפולסיביות שאינה מאפשרת תהליכים "קרים" של פתרון בעיות.

במחקר של Downey  ועמיתיה (2000), נמצא שגברים עם רגישות גבוהה לדחייה הם בסיכון גדול יותר להיות אלימים מאשר גברים עם רגישות נמוכה לדחייה. בהתאמה לממצאים אלה, מצאוDowney  ועמיתיה (1998), כי מתבגרים בחטיבת ביניים עם רגישות גבוהה לדחייה מגיבים בתוקפנות רבה יותר כלפי קבוצת השווים מאשר מתבגרים עם רגישות נמוכה לדחייה. עוד הם מצאו כי רגישים  לדחייה (בנות ובנים כאחד), מסיימים מוקדם יותר מערכות יחסים, סובלים מבדידות והופכים לא פעם ל"קורבנות" ביחסים הבין אישיים. למעשה, קיים מעגל קסמים בו אנשים עם רגישות גבוהה לדחייה מצפים בכל אירוע חברתי לדחייה, מחפשים אצל האחר רמזים לדחייה, וברגע שהם מוצאים את אותם רמזים שלרוב נובעים מתוך פרשנות לקויה של מצבים, הם חווים עליה חדה בתחושת הכעס, הלחץ והמחשבות השליליות. עוררות זו גורמת לאדם בעל רגישות גבוהה לדחייה להסתגרות או לתגובות שליליות ותוקפניות. למול תגובה זו, הסובבים נוטים להגיב בדחייה ובכך להעצים את החוויה ולתת לה משנה תוקף מציאותי. לאורך זמן יוצרת התנסות זו ערך עצמי נמוך ותחושת חוסר מסוגלות.

טיפול התנהגותי קוגניטיבי מאוד יעיל בהתמודדות עם רגישות גבוהה לדחייה. מהלך הטיפול כולל למידה של מעגל הקסמים של הדחייה (מרכיב פסיכו - חינוכי), העלאת יכולת הזיהוי של מצבים אלו, שינוי הפרשנות שניתנת לרמזים חברתיים (מרכיב קוגניטיבי), והתנסות בכניסה לסיטואציות חברתיות (מרכיב התנהגותי), תוך אימון במצבי דחייה חברתית. כמו כן, הטיפול עוזר בפיתוח היכולת להתמודד עם דחייה אמיתית שכן כל אדם חווה במהלך חייו דחייה מסוגים שונים ואופן ההתמודדות עמן הוא משמעותי לאיכות החיים, לדימוי העצמי, לתחושת המסוגלות העצמית ולנכונות להמשיך ולהתנסות במצבים דומים בעתיד.