למה כדאי לנו לערוך צוואות הדדיות אירית רייכמן 

צוואות הדדיות הן צוואות שעורכים שני בני הזוג במשותף ובאופן הדדי ביניהם. בצוואות מסוג זה, נקבעות הוראות זהות שיחולו על שניהם בנוגע לחלוקת רכוש לאחר פטירת כל אחד מהם. הוראות אלו נסמכות על התוכן הזהה של שתי הצוואות.

מובא ע"י עו"ד אירית רייכמן

הגדרתה של צוואה הדדית

היטיב להגדיר זאת כב? השופט בדימוס, הנשיא אהרון ברק, בעניין הפרשנות שנתן למשמעותה של צוואה משותפת והדדית :

"צוואה הנה משותפת כאשר היא תוצאה של החלטה משותפת בדבר תוכנה. צוואה משותפת היא הדדית כאשר ההסדרים שקבע אחד המצווים מבוססים על ההסדרים שקבע המצווה השני ולא היו נערכים לולא הסדרים אלה".

לקריאת מאמרים נוספים-עו"ד אירית רייכמן

ע"פ רוב, צוואה הדדית קובעת כי לאחר פטירת אחד מבני הזוג, בן הזוג הנותר בחיים יורש אותו ומחזיק בכל/ רוב הרכוש והכספים של שני בני הזוג, כל זאת מתוך מטרה שרק לאחר פטירת בן הזוג השני, ירשו הילדים המשותפים את העיזבון.
בעריכת צוואה הדדית כל אחד מבני הזוג מסתמך על עקרון ההדדיות בכך שהוראות הצוואה יחייבו גם בן הזוג השני והצוואה לא תשונה, אף לאחר פטירתו של אחד מבני הזוג.

צוואה הדדית נועדה להבטיח לכל אחד מבני הזוג שקט נפשי

צוואה מהסוג הזה מעניקה לבן הזוג שנותר בחיים את הזכות להשתמש בנכסי העיזבון למשך כל ימי חייו, ובכך נמנע מאבק עתידי אפשרי אשר עשוי להיות ממשי וחריף כאשר מדובר בנישואים שניים, בין בן הזוג הנותר בחיים, לבין ילדי המנוח, אשר כיורשים חוקיים בהיעדר צוואה, הם עלולים לדרוש את חלקם בעיזבון, לעיתים תוך מימוש זכותם למכירת בית המגורים (והוצאת בן הזוג הנותר בחיים מן הבית).
העברת כל הרכוש לבן הזוג שנותר בחיים, תוך קביעת תנאי כי לאחר פטירתו יועבר הרכוש לילדים, מאפשרת לו להמשיך לנהל את חייו, לפחות מן הבחינה הכלכלית, ללא עימותים מיותרים עם יורשים אחרים.

מאז חקיקת חוק הירושה בשנת 1965, התדפקו על דלתות ביהמ"ש מקרים רבים של קשיים רבים בפרשנותן של צוואות הדדיות. חוק הירושה לא התייחס כלל לאפשרות זו של צוואה הדדית ולכן מעצם טיבן, מהותן ונסיבות כתיבתן, סתרו הצוואות ההדדיות לא מעט הוראות מפורשות בחוק הירושה כדוגמת איסור על "הסכם בדבר ירושתו של אדם" , איסור שינוי הצוואה - סותר את סעיף 27 לחוק, עצם נוכחותם ההדדית של בני הזוג בעת עריכת וחתימת צוואותיהם ההדדיות , סותרת את סעיף 35 לחוק הירושה שלפיו הוראת צוואה המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה - בטלה.

סתירות אלו הגיעו לפתחו של ביהמ"ש אשר אף הוא לא ידע איך להכריע, דבר אשר יצר פסיקות סותרות ועימן מצב של חוסר וודאות בנושא. השופטים שהעדיפו להכריע בכל מקרה לפי נסיבותיו ולא בשאלות העקרוניות, נחלקו בדעותיהם ופסקו באופן שונה במצבים דומים.

בעיה מרכזית נוצרה כאשר אחד מבני הזוג בחר לשנות או לבטל את צוואתו, בין בחיי בן זוגו (בידיעתו של זה או אף שלא בידיעתו), ובין לאחר פטירת בן זוגו. במצב זה, נוצרה, בד"כ, סתירה בין הוראות המצווה האחרון, לבין צוואתו ההדדית שערך לפני כן. במקרים אלו התלבט ביהמ"ש האם יש לתת משקל לאינטרס ההסתמכות של בן הזוג בעת עריכת הצוואות ההדדיות, או שמא חופש הציווי הוא העיקר - וככזה הרי הוא גובר על הכל. תיאוריות משפטיות רבות נבנו בנסיון לפתוח את המתח כדוגמת ראיית הצוואות כחוזה, כנאמנות, וכהפרת עיקרון תום הלב.

בשנת 2005 נפנה המחוקק לקושי זה והוסיף לחוק הירושה את סעיף 8א':

סעיף זה, הסדיר לא רק את סוגיית הצוואות ההדדיות במתן תוקף חוקי ככל סוג צוואה אחר, אלא אף הכיר במפורש, בעיקרון ההסתמכות של בני הזוג על הצוואות ההדדיות והגביל את אפשרות ביטול הצוואה באופן חד- צדדי. התיקון לחוק קובע כי לביטול צוואה הדדית לא יהיה תוקף אלא אם כן יתקיים אחד מאלה:

א. מתן הודעה בכתב על ביטול הצוואה לבן הזוג השני, וכתוצאה מכך - בטלות שתי הצוואות ההדדיות של בני הזוג.

ב. אם בן זוגו נפטר - בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו כאמור, נדרש להסתלק מכל זכות בעיזבון שהוא אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית של המצווה שמת; אם חולק כבר העיזבון - עליו להחזיר כל מה שקיבל.

המחוקק נתן עדיפות לעיקרון ההסתמכות על פני רצון המצווה אך המורישים רשאים לקבוע הוראה אחרת בצוואותיהם ובלבד שאינה שוללת את הזכות של כל אחד מהם לבטל את הצוואה עוד בחייהם.

האם ההסדר החוקי פתר את צרור הבעיות המשפטיות ?

פרצה זו בחוק הירושה טרם נסתמה לחלוטין היות והתיקון האמור לא חל על צוואות שנעשו לפניו.
על כן, סביר כי סכסוכי ירושה על רקע זה ימשיכו להתדפק על דלתות ביהמ"ש.

משרד עורכי דין ונוטריון - אירית רייכמן, הוקם בשנת 1987.

המשרד מתמחה בדיני משפחה ומעמד אישי הכולל: עריכת הסכמי גירושין, הסכמי ממון, הסכם לשלום בית, טיפול בתביעות ירושה, צוואות ועזבונות. תביעות לבית המשפט למשפחה ולבית הדין הרבני בנושאי מזונות, משמורת ילדים ותביעות רכוש הליכי גישור וליווי תהליכי משא ומתן.