כרע רבץ כארי 

פרשת "ויחי"

                   מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"

"יהודה אתה יודוך אחיך...ישתחוו לך בני אביך. גור אריה יהודה...כרע רבץ כאריה וכלביא...לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו..." (בראשית מ"ט/ה'-י').

יעקב אבינו מברך את בניו, כל אחד כברכתו, כל בן מקבל ברכה מיוחדת לו ולזרעו אחריו, ברכה המבהירה את עתידו של כל שבט. כל שבט וייחודו, אך הכל מתוך אחדות של עם. כולם הקשיבו לברכת אביהם, קלטו כי בכל משפחה לכל ילד יש אופי משלו ועתידו בהתאם. הברכה מבהירה לנו כי יהודה ושבטו יהיו המנהיגים הרוחניים וממנו תצא המלוכה של עם ישראל בעתו.

בברכת יעקב לבניו הוא סוקר אותם כדי למצוא את "המוכשר" להנהגה. מבהיר הרש"ר הירש שנחה עינו על יהודה, ויעקב אבינו קורא לו ואומר: אתה האיש הנבחר, אתה מאחד בקרבך את הסגולות הדרושות להיות מנהיג. "גור אריה יהודה" - אתה יהודה מאחד בקרבך את אומץ הלב של הצעירים, את היצירתיות והיוזמה של הנוער, על כן אתה "גור". אך בהמשך מוזכרת המלה "אריה" - המאפיין את הניסיון וישוב הדעת של הזיקנה. תכונות המנהיג הם של החיה הנעלה - האריה. כמנהיג יהיו בך ובצאצאיך תכונות של צעיר דינמי ונמרץ, יוזם ויצירתי וגם של המבוגר בעל הניסיון. בברכת יעקב הוא מבהיר את עתידו של המנהיג מיהודה שיהיו בו שתי התכונות המשמעותיות להצלחה, תכונותיו של הצעיר - "גור" ושל המבוגר הוותיק - "האריה". בהמשך אנו מוצאים המושג "כרע רבץ כאריה"- היינו, ממשיך הרש"ר הירש, כוחו של יהודה אינו רק בשאון מלחמה וקרב, המטיל את מוראו בשעת סכנה. גם בשעה שיהודה נח, הרי הוא נשאר אריה, המטיל את מוראו. גם בעת מנוחתו, האויבים או המתנגדים שמסביבו לא מעיזים להילחם בו.

מברכתו של יעקב אבינו למנהיגות יהודה אנו לומדים על חשיבות השילוב בין התכונות המאפיינות את הצעירים ותכונות המבוגרים. שילוב זה של "גור" ו"אריה", של רוח צעירה ואיתנה, מלאת התלהבות, עם האיפיונים המיוחדים של המבוגרים בעלי הוותק, הניסיון והחכמה שרכשו, הוא שילוב מנצח המוכיח את עצמו במנהיגות מוצלחת ואיתנה, המסוגלת להוביל מעלה מעלה. 

בהמשך מתברך יהודה: "לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו...". מנהיגותו מכשירה אותו להיות מגן הכח והרוח - "שבט" ו"מחוקק". מיהודה תצא הסמכות שתעניק מרות לתורה ותרבה ידיעתה בעם.

בפרושו "הרחב דבר" מציין הנצ"יב, שאפילו אומות העולם יבואו וישאלו בעמדתה של מנהיגות יהודה מחמת עומק חריצותה. משמע, חוכמת ישראל ושלטון התורה ינבעו תמיד מבני שבט יהודה.

טוב יעשה כל בעל תפקיד מנהיגותי השואף להשפיע על מונהגיו, אם יסגל לעצמו מתכונותיו המנהיגותיות של יהודה: כריזמתיות, מעורבות וקירבה למונהגיו, הקרנת סמכותיות וביטחון, נחישות ואומץ לב, הבנה והזדהות עם בעיות הזולת, כנות ויושר, והחשוב מכולם - לקיחת אחריות. או אז יוכל לסלול את הדרך להצלחה בכל דרכיו החינוכיות, הערכיות והחברתיות תוך טיפוח עוצמה מנהיגותית ארוכת טווח.

                                                                                                        ד"ר יחיאל שרמן