נישואין מאז ועד היום - כל הסודות הכמוסים 

מה תרמו לנו התרבויות הקדומות ל"מוסד הנישואין" ?

מוסד הנישואין הוא הביטוי לרצון הטבעי שלנו להשיג את מי שאנחנו אוהבים, מתוך החשש של רבים מאיתנו שמא, לא נינשא ואז נצטרך לאהוב את מי שהשגנו, יחד עם זאת היה גם מי שאמר כי "מוסד" הוא "מוסד" ומי בכלל רוצה לבלות את חייו במוסד?!, הגישות הללו מבטאות, בצורה הטובה ביותר, את החשיבות הבלתי מבוטלת של הצורך להסדיר את מערכות היחסים שלנו בדרך כלשהי. כך קרה שהמעשה הרשמי של הנישואין הוא ההחתנה, החתונה, כרוכה בדרך כלל בטכס או התחייבות חוזית המהווה הצהרה רשמית של החיבור בין בני הזוג.

לבד מן היהדות, שהנחילה לנו יסודות רבים במנהגי הנישואין המקובלים עד היום בישראל, ישנן תרבויות עתיקות נוספות, אשר אף הן השפיעו ותרמו את חלקן, להתנהלות הנישואין עד היום. מקובל לחשוב ואף לקבל כי, הנישואין הם המסגרת החברתית והחוקית להתקשרות בני זוג לשם חיי מין קבועים, הסדרת החובות והזכויות ההדדיות שלהם ומסגרת המעניקה מעמד מוגדר ומוכר לצאצאיהם.

מקורה של ההתקשרות הזוגית בדרך של נישואין וחתונה הוא עתיק יומין, שכן, מרבית החברות האנושיות נזקקו למערכת של נורמות וחוקים אשר יגנו על הזכויות ברכוש וזכויות ההמשכיות המינית. מצאתי לנכון להביא מספר דוגמאות עתיקות, המאירות אור על יחסה של החברה למוסד הנישואין.

מצרים העתיקה, תרמה לנו את תפיסת העולם השוויונית, זוהי התרבות הקדומה הראשונה בהיסטוריה, שאפשרה לכל אחד מהמינים לבחור את בן זוגו באופן שווה. הבסיס לזוגיות הייתה ההסכמה ההדדית, אלמלא הסכימו שני בני הזוג גם יחד, כי הם רוצים לבנות במשותף זוגיות ומשפחה, לא התאפשרו קיומם של נישואין.

ביוון העתיקה האמינו כי תפקידה של המדינה לעודד נישואין, עד כדי כך, שמי שנותר ברווקותו הוטל עליו קנס. לפי תפיסת עולמם של היוונים בתקופה העתיקה, למוסד הנישואין יש בין היתר יעדים מדיניים, כי כדי לצמצמם את הפערים בחברה אפשר לשדך בני זוג ממעמדות שונים ובלבד שלא ישארו בגפם. היוונים האמינו כי היסוד החברתי החשוב ביותר הוא יצירת זוגיות ותא המשפחתי.

רומי העתיקה – הרומאים הם אבות "תאוריית טבעת הנישואין" מסורת כמעט בינלאומית היא של טבעת האירוסין, מנהג קדום זה מיוחס לרומאים משום שהם האמינו כי הטבעת העגולה, מסמלת את הנצחיות, שאין לה התחלה ואין לה סוף. זוהי הסיבה שענידת הטבעת מסמלת לתפיסתם איחוד נצחי, הם אף האמינו כי משום שזרימת הדם של העורק הראשי עוברת דרך האצבע של היד השמאלית ומשם הישר ללב, יש לענוד את הטבעת על אצבע זו.

מרכז ומערב אירופה העלו את טכס הנישואין לדרגה פולחנית, כמעט קדושה משום שהאמינו כי הקשר בין בעל ואישה הוא בבואה של הקשר בין אדם לכנסיה, לכן לדעתם יש ראשית ליצור קשר זוגי ולטפח אותו, עד כדי כך שהם למעשה גם לא איפשרו לפרק אותו לעולם (הנצרות הקתולית).

צרפת - הצרפתים הם בעלי המונופול הבינלאומי של האהבה, החל מהמאה השתים עשרה, טיפחו הצרפתים את הנכס הזה, שנקרא אהבה ויצרו קשר אמיץ בין אהבה להסדר של נישואין וחיי בני זוג, סביב הנישואין והאהבה יצרו פולחן שלם והיו אלה בני האצולה הצרפתית, טרובדורים אריסטוקרטים שעיצבו את תרבות "עלילות האהבה".

הולנד - הולנד הייתה למדינה הראשונה בעולם שהנהיגה נישואין אזרחיים, היה זה בשנת 1580. ההולנדים ערכו טקס נישואין בעל מבנה וצורה קבועים, ואף הנהיגו זאת בחוק החילוני לפיו, ע"י פקיד ממלכתי או מקומי אשר היה ממונה על עריכת הטקס. החובה לערוך טקס נישואין חילוני אזרחי זו הוטלה לראשונה על המיעוטים הדתיים בהולנד בשנת 1580 ועם הזמן הפכה להיות נחלת הכלל.

המסורות השונות ועמן התרומה השונה למוסד הנישואין, הלכו והתרחבו עם השנים ואולם כיום מנהיגות מדינות העולם שלוש שיטות לפיקוח ורישום הנישואין, השיטה של רישום נישואין אזרחי בלבד, כמו בצרפת, בה אין מניעה לערוך נישואין דתיים אולם אין לה כל משמעות מבחינת המדינה. שיטת רישום הנישואין הדתיים בלבד, כמו בישראל, ואין הסדר של רישום נישואין אזרחיים של המדינה והשיטה "המעורבת", כמו באנגליה, ארה"ב גרמניה וכד' בה יכול אדם להירשם כנשוי, הן בדרך של קיום נישואין אזרחיים או בדרך של נישואין דתיים ובלבד שעורך הנישואין הנו בעל הרשאה לערוך רישום נישואין מטעם המדינה.

אולם נדמה היום כי תהא השיטה לרישום נישואין אשר תהא, כל עוד לא קיים חופש בחירה בנישואין, מאבדים העניין את חינו, ועובדה כי אותם מתבלים מן העבר, אשר קישטו את ההתקשרות הזוגית הזו, חסרים לנו, בעידן המודרני המחפש משמעות.

המאמר לקוח מתוך המדריך המלא לנישואין וחתונות . בימים אלו מפיץ ארגון משפחה חדשה את המדריך המלא לנישואין וחתונות,המדריך מופץ ללא תשלום לכל דורש ומתעניין. פרטים נוספים באתר הארגון ובטלפון 03-5660504