אנו חיים דרך השקרים 

אנו חיים דרך השקרים

השאר מאחור את המיינד שחושב בפרוזה

השב לחיים סוג אחר של מיינד, שחושב בשירה.

הנח הצידה את מומחיותך בהיקשים לוגיים,

ועשה את השירים לדרך חייך.

עבור מאינטלקט לאינטואיציה,

מן הראש אל הלב,

כי הלב קרוב יותר למיסתורין.

אושו

אנשי המדע טוענים שאנחנו רואים רק 2% מן המציאות. שני אחוזים בלבד!

98% הולכים לאיבוד, מוחמצים.

כשאנחנו שומעים, אנחנו שומעים רק 2%, השאר אובד, מוצא מהקשרו, נמחק.

דמו כי קיבלנו ספר שבו 100 עמודים ואנו קוראים רק את הדף הראשון והאחרון שבו,

שני אחוזים מכל הספר. את השאר אנו נדרשים לשחזר, לדמיין. השחזור, יהיה המצאה שלנו

פרי דימיון מוחלט.

כשיש בידינו מידע חלקי, יש כורח פנימי שינסה לחבר בין פיסות המידע. מן תחושה לא פתורה. עד שלא נחבר ונמצא היגיון ורצף, לא ננוח. באותה הנקודה, אנו יוצרים עולם שלא קיים.

אנחנו יוצרים, חיי שקר, שמבוססים על תובנות העבר שלנו, שמושפעות רק מהעבר שלנו ומההישגים שלנו שם. העולם שאנו יוצרים בדימיון, משקף את הפחדים שלנו, את ההוויה שלנו.

בעצם, אנו יוצרים שקר שיגן עלינו מפני אמיתות החיים. שקר, שיגן עלינו מהחלומות שלנו.

האדם חי דרך שקרים. אם ייקחו את זה מאיתנו, נעמוד עירומים אל מול האמת.

איזה אושר אפשרי עבורנו דרך השקרים? כנראה, אושר חלקי בלבד. אבל, אנו בוחרים להגן על השקר, לעשות הכל באומץ רב, ביצירתיות אין קץ- רק לא לוותר על השקר.

השקר- משאיר אותנו מוגנים כנגד האמת, כנגד הפחדים, כנגד הציפיות מאיתנו.

השקר נוצר מתוך מחשבה, נעזר בטיעונים שאינם פוסקים כדי להוכיח את צדקתו. השקר חברים, הוא תהליך בחיים. מתחיל במחשבה כדי להגיע לתוצאה. המחשבה מקבעת. היא הרסנית.

נסו, להחליף את השקר באינטואיציה. כן כן, אני רואה גבות מורמות. מה שכחתם מהי אינטואיציה?

ככל הנראה, חלקנו שכח את הכלי המדהים הזה.

אינטואיציה היא קוונטית, קופצת לתוצאה, למסקנה- ללא תהליך.

לא אחת, אנו פוגשים בהבזקים האלה שקיימים בנו ללא הסבר. יש בעיה פתאום יש פתרון.

משהו לא מוסבר, משהו שקורה כהרף עין. האינטואיציה יכולה להכנס לפעולה לאחר שהחשיבה הרגילה מוצתה ונכשלה. כיום, אנו קוראים לאינטואיציה תחושת בטן. שוב, משהו לא מוסבר, לא הגיוני שאנו חשים לפתע פתאום בחיינו.

אתם בוודאי מכירים את התחושה שאתם עומדים לצאת לטיול ופתאום מישהו צועק, "אני חושב שלא צריך לנסוע דרך הכביש הזה", בהמשך היום מסתבר שבאותו כביש בדיוק היתה תאונה קטלנית.

זוהי אינטואיציה, תחושת בטן. כמה פעמים עמדנו מולה?

כמה פעמים אמרנו בקול רם את שהרגשנו עמוק בבטן?

אנחנו שיבשנו את האינטואיציה כשיצרנו לנו עולם של 98% בדייה.

אנחנו חיים 2% ממה שיועד לנו. אנחנו מנצלים רק 2% מהאני הפנימי שלנו.

כל יום שעובר ואנו לא משתמשים ב 98% כראוי, אנחנו מאבדים את החיבור האוטנטי עם עצמנו.

כמה מפחיד. בגילוי של היום, צריכה להיות לכם, מסקנה מידית- אינטואיציה- איך לצעוד קדימה בחיים, ולמלא אותם באמיתות והגשמה ולא בבדייה.

אני כאן ללוות אתכם בעוצמה,

בברכת שפע,

מירב לוי- ליבוביץ

"מירב האפשרויות"