רגע אחרי שההורים בודקים שכל האצבעות במקום, ומחליטים למי התינוק דומה, הם למעשה ?יוצאים לדרך? ומתחילים במסע המופלא ורצוף ההתמודדויות הכרוך בלגדל תינוק. פתאום הם מגלים את העולם הסוער של התקפי הגזים של התינוק. אם בזה לא די אז גם אחות טיפת חלב אומרת להם שהתינוק לא מרים יפה את הראש ושצריך להשכיב יותר על הבטן, אבל הוא מצדו צורח על הבטן ולא מוכן לשתף פעולה. כל זה עוד לפני השאלות הרגילות של למה הוא אוכל את הידיים שלו והאם זה אומר שהוא רעב או משהו אחר וגם למה הבן של אחותם, שנולד באותו היום, התהפך שבועיים לפניו? בפועל תוך זמן קצר מהלידה הקונפליקט בין מה שרוצים לעשות לבין מה שקורה במציאות הולך וגדל ועמו גם החששות וכל זה עוד לפני שנכנסתם לביצת הלמה הוא עוד לא מדבר?
אז כן, השאלה האם הילד שלי מתפתח בהתאם לגילו? עומדת להיות חלק נכבד מהחיים שלכם והיא תלווה אתכם מעתה ועד, עד שתחליטו לעשות במקום לתהות. אני שעובדת בשיטת צעד ראשון יכולה לעודד אתכם ולהסביר כי אין ילדים עם בעיה. מה גם שהמושג תינוק עצלן לא קיימת אצלי בלקסיקון. חשוב להבין כי לכל ילד יש את ארגז הכלים שלו שאיתם הוא עובד. ארגז הכלים הזה מורכב מהגנטיקה אשר ירש מהוריו ומהחוויות אשר רכש עוד בהיותו עובר ברחם ומרגע לידתו כמובן. כאשר ילד מגיע לשלב ההתפתחותי הבא, הוא משתמש בכלים שיש לו. אם במשהו הילד לא מסתדר, אז כל שיש לנו לעשות הוא ללמד אותו את מה שהוא צריך כדי לצלוח את המשימה הזו ולהמשיך הלאה. הרבה פעמים אנחנו נתלים על שני המשפטים של "לכל תינוק יש את הקצב שלו" והמשפט השני הוא "צריך לתת לתינוק להתפתח באופן טבעי". אולם המציאות מראה כי החיים בחברה המודרנית עם כל הכלים כמו: סלקל, עגלה, נדנדה וטרמפולינה, שהם חלק טבעי מחיי היום יום של התינוק שלכם, לא מאפשרים לתינוק את אותה התפתחות כפי שהיתה פעם. מכאן שהחוויות שהם חווים, מניבות את ההבדלים בהתפתחות השונה אצל התינוקות שלנו. משחקים ותרגילים פשוטים שיאתגרו אותם ויתנו להם את הרמזים כיצד להפעיל את גופם נכון, הם שמפרידים בינם לבין התפתחות מאורגנת ולאותה דרך המלך המיוחלת שבסופה הם יממשו את הפוטנציאל התנועתי איתו הם נולדו.
ההורים של היום לרוב מתמקדים בהעשרה ובהקניה של תהליכים קוגנטיבים לתינוק ולפן התנועתי של התינוק מתייחסים כתהליך טבעי שיקרה מעליו. כאן בדיוק אפשר לראות את הקשר בין התפתחותו של החלק מוטורי לחלק השפתי של התינוק. באופן מאוד מעניין אותה החוקיות הפועלת במישור המוטורי קיימת גם כאן, ומסביבות גיל 10 חודשים, אותן השאלות עולות וצפות והדודה שמציינת שהבת שלה בגיל הזה כבר דקלמה משייקספיר וודאי לא עוזרת. חשוב להבין שעל מנת שהילד יוכל להתחיל לדבר ולרכוש כישורים קוגנטיבים אחרים, הוא ראשית חייב לחוות מספיק תהליכים וגירויים תנועתיים. הרבה פעמים אני שומעת הורים שאומרים במבחינה מוטורית הילד התפתח מהר אבל הוא בן שנה וחודשיים והוא עוד לא מדבר. אמנם "המטלה" של התינוק בשנתיים הראשונות הוא להגשים את הפוטנציאל המוטורי שלו לצד לרכוש את יכולת השפה. אבל לקשור בין שתי היכולות זה כמו להגיד המכונית שלי לא מתניעה אבל הצופר עובד מצוין. ישנם מקרים של עיכוב מוטורי שהתינוק מפתח קודם את יכולת השפה, אולם ברוב המקרים מדובר בהתפתחות של עקב לצד אגודל.
סדנאות יוצאים לדרך בשיטת צעד ראשון שאני מלמדת עוסקות בליווי התפתחותי לתינוק. מכאן שבאופן טבעי התפתחות השפה והתקשורת הם חלק טבעי מהחוויות שתינוקות חווים במפגשים בסטודיו שלי. את הסדנאות אני מעבירה במושב בית יצחק ובמהלכן אני משלבת טעימות מהשלב ההתפתחותי בו התינוק נמצא לצד חוויות של מוסיקה תנועה ומגע שהם הקשת של הכלים שעל התינוק לרכוש וכך להעשיר את שכבר יש לו. בעוד שאין ספק שהסדנה מאוד תורמת לאמהות לילד ראשון היא בהחלט לא מיועדת רק להן, כי ככל שיש יורת ילדים ככה אנחנו פחות מגיעות להשקיע בהם את הזמן שהשקענו באחיהם הגדולים. הסדנאות נחלקות לפי השלב ההתפתחותי ולפי הגיל המוטורי של התינוק ולא גילו הכרונולוגי. לכל גיל יש את היעדים המוטוריים שלו וניתן להתחיל בגיל חודש ועד שנתיים. כשתינוק הולך זה עוד לא סוף דבר וניתן להמשיך ולעבוד איתו במסגרת חוגי תנועה לגיל הרך בשיטת צעד ראשון שאני מעבירה.
