ווב 2.0 - כרוניקה של מוות ידוע מראש בכנס דפוס אינטרנט וקהילה 

דפוס איטרנט וקהילה



ווב 2.0 - כרוניקה של מוות ידוע מראש

זו הכותרת שנתן דב אלפון, עורך ראשי של הוצאת כנרת זמורה- ביתן דביר בכנס: "דפוס אינטרנט וקהילה" בתאריך 25.06.07, במלון דן ת"א. אלפון לא מרוצה מהתוכן של ווב 2.0 שאינו מוצא בו הרבה מהות . "ווב 2.0 מבוסס על הרבה מלים ריקות עטופות בצבעים זוהרים... הרשת לא תוכל לסבול את ההעתקות של ווב 2.0 בניצול האנונימיות", אמר. ווב 1.0 נראה לו יותר מענין, יותר תוסס, יותר טוב. הווב 2.0, הזנב הארוך של האינטרנט החינמי, 70 מיליון בלוגים, מי קורא אותם?, לדעת דב יגיע לקיצו תוך שנה. אלפון הוסיף שלדעת שוקן הקץ יגיע תוך שנה וחצי, כי אין בו כסף, אינו כלכלי וחברות הון סיכון יפסיקו לתמוך בסטרט- אפים האלה. העידן החדש של tangible wave בסגנון Itune, יבוא להערכתו עם התפוצצות הווב 2.0. הווב הזה יהיה יותר אמין, יותר מענין, יותר סמכותי, של שיתופי פעולה בתשלום, דהיינו יותר כלכלי.

העיתון האלקטרוני העתידי

ד"ר ברכה שפירא, המחלקה להנדסת מערכות מידע באוניברסיטת בן גוריון, הציגה את העיתון האלקטרוני של העתיד שמבוסס על טכנולוגיות שמאפשרות את העיתון העתידי: EE, DDP על גבי מסכים של 5-8 אינטש. מתקבלת הרגשה ממש של עיתון, רזולוציה מאוד טובה והרגשה ממש של נייר. יש אפשרות לתת עיתון מותאם אישית למי שרוצה, פרסונליזציה. ניתן להתאים את התכנים לגודל המכשיר וגם שרותים של שמירת תכנים אישיים.

מדיה במעבר - קהילה כמודל עיסקי

סטיפני צ'רני, ממודל קהילתי עסקי: www.burdastyle.com אמרה שלמדיה שהיתה רדיו עיתונות וטלביזיה, נוסף היום האינטרנט. גוגל הופכת למדיה, , netvibes אתרי נשים, תמונות, קומונות חברתיות ובתוכן נישות לנושאים השונים, אפליקציות ועוד. מה צופן העתיד: קהילות הן המלך. הטכנולוגיות מאפשרות לנו להיות מדיה. צריך לחפש ולמצוא דרכים חדשות, לעבוד יחד באינטגרציה עם קהל המשתתפים. לאמן אותם באודיו, וידיאו, בלוגים, חיפוש ואינטראקטיביות. לחפש אפשריות חדשות ולגלות דרכים חדשות. להמציא כארגון חדש, קטן, זריז ופתוח.

האם מדיום מגרש מדיום?

פרופ' שיזף רפאלי, יו"ר המרכז לחקר המידע של אוניברסית חיפה הכתיר את דבריו בכותרת: "מי נגד מי?". אמר שקודמיו בכנס כבר הספידו את הספר הכתוב ואת הווב 2.0 שחיים ובועטים עמנו. סופו של הספר במעבר לאלקטרוני באינטרנט. אנו אומרים המחשב האישי והוא איננו מחשב במובן של עושה חישובים ואינו אישי, אלא קבוצתי היום, בשימוש קהילתי. "ומה עם הספר?: הספר מכלה את היתרון שלו כי הוא אישי מדי. כנראה יוחלף במשהו אחר שמיצג את המעבר מאישי לקהלתי", אמר שיזף.

האם מדיום מגרש מדיום? הספריה, האם תוחלף במכשיר סוני? - אנחנו לא ממש בהלויה של הספר, אבל יקרה לו כנראה מה שקרה למגילה, שנדחקה למקום צדדי, כשהחליף אותה הספר. הוא ימצא לו מקום אולי בארון הקודש ויוחלף על ידי הרשת. כלומר, מדיום לא מגרש מדיום, אבל מגדיר אותו מחדש. יש נטיה להגזים בשינויים הצפויים לנו בטווח הקצר ובטווח הארוך. השינוי כבר מתרחש, הוא כבר כאן. באינטרנט אף אחד לא יודע שאתה... בלוג(במקור: DOG)

פרופ' רפאלי סיכם: בנושא ספרים והזנב הארוך באינטרנט. השאלה שמעלים היא מי הבעלים של המידע. מידע צריך להיות בבעלות של מישהו, לא חינם, הם טוענים. שיזף אומר שהוא רוצה להיות בחברה בה מידע צריך להיות חופשי, צריך להיות בחינם. העובדה שהאינטרנט צועד לזה היא מצוינת. בזנב הארוך יש הרבה זבל - הרבה רעש ברשת. ככל שהזנב יותר ארוך, יש יתר רעש. "זה אומר שיש לקהילה הזדמנות להיות יותר מעורבת. כך הקהילה יותר מעורבת בסינון, סילוק ועשית סדר ברשת".

האינטרנט כמראת מדורת השבט

המודל של הקהילות הוירטואליות נמצא ברשת, הרבה קהילות, בתקווה שישרוד, אף אם אינו כלכלי. השאלות שנשאלו אנשי המושב הזה: האם האינטרנט יכול להיות מראת מדורת השבט. המשמעות של קהילות סגורות ופתוחות, מזוהות ולא מזוהות. מהימנות התכנים במודל הזנב הארוך שמביא לנו הרבה רעש.

גל מור מ- ynet אמר שבקהילות מכוונות יש חיזוק קהילתיות של השבט ולא של הלאומיות. יש חברות בשבט לפי נושא, מקצוע וישראלים משתלבים בקהילות בינלאומיות ביוטיוב, מייספייס, סקנד לייף. טוען שאין בעיה של מהימנות. האינטרנט רק הרחיב את מעגלי המומחיות. הבחירה היא של הגולשים להחליט במי להאמין ובמי לא.

אדם שוב מדה מרקר קפה אמר שהישראלים אוהבים להצטופף סביב המדורה, אבל עתה חיפשו את הזהות האישית שלהם בתוך הים הגדול הזה של המסה בקהילות. יותר הולכים לדמויות מבודלות ובדה מרקר לכל אחד דף אישי משלו, שנראה אחר לחלוטין משל אחרים. לכל אחד יש כתובת אינטרנט ייחודית שלו. גם כשהוא הולך לקהילת ההון למשל, ניתן לעצב את דף הקהילה באופן שונה, צבע שונה, פונטים שונים. זה הגורם לייחודיות בתוך מדורת השבט. האנונימיות וההסתתרות ברשת היא שאלה חשובה. בדה מרקר אנשים נוטים לספק הרבה פרטים על עצמם לתועלתם, כי רוצים ליצור קשרים. אם מישהו יהיה אנונימי, אף אחד לא יעשה אתו עסקים. מאפשרים לכל אחד להחליט אם להיות חשוף לגוגל, אם רוצה בלוג סגור. אוירה תומכת הזדמנות מוחלטת ושל נוחות להיות מזוהים. לגבי מהימנות של תוכן בנושאים מקצועיים זה מאוד חשוב.

ניר אופיר, ממיסדי בלוג טיווי קומ, אמר שבתפוז עשרות אלפי בלוגים שמתעדכנים. המון מדורות קטנות, המון נושאים. כשעולה נושא לאומי המון מדברים באותו נושא. מצד שני האפשרות להיות מחובר אחד לשני באינטרנט בכל רגע נתון, מאפשר להיות ביחד כקבוצה. כך מתאפשרת איזו מדורה כללית שעוטפת את כולם. לגבי זהויות באינטרנט, יש כאלה בזהותם האמיתית, יש בזהות בדויה, ויש שמשלבים בין השתיים.

דוד שי מויקיפדיה אומר שמצד אחד יש ויקיפדיה עולמית, שכל אדם בעולם מרגיש צורך לתת את הידע שלו בה. מצד שני, בשפות שונות, ויקיפדיה הופכת לבית מדורת שבט לאומי. בחיפוש בגוגל, למשל כשמחפשים את אולמרט: ראשית נקבל את ויקיפדיה, אח"כ אתר הכנסת, ואחריו המשרד הממשלתי הרלבנטי. כך ויקיפדיה יצרה מדורת שבט לאומי. מטרתה לא היתה ליצור קהילה, אבל יוצרת קהילה של כותבים. בנושא המהימנות, לויקיפדיה זו שאלה קרדינלית. יש דעה שהיא לא יכולה להיות אמינה, אבל המציאות לדעתו יותר חזקה מהאמונות, הדעות שלנו. יש בקרה בויקיפדיה של שינויים שנעשים בה. כשנעשה שינוי שגוי, הוא מתוקן מהר מאוד. באנציקלופדיה אביב היה מקרה ש"הרגו" את כהן... ואי אפשר היה לתקן זאת עד למהדורה הבאה. באינטרנט אפשר לתקן כמעט מיד.