ניסוחם המורכב של דיני המס בישראל - את מי זה משרת 

כידוע, חוקי המס בישראל מנוסחים בצורה מסובכת ומורכבת, ועשויים "טלאים טלאים", כפי שניסח זאת אהרון ברק, נשיא בית המשפט העליון בדימוס, בע"א 165/82 קיבוץ חצור.
אמירה זו של השופט אהרון ברק, איננה אלא התבטאות מסוגננת היטב המנוסחת בלשון המעטה, אשר המקבילה שלה הינה הביטוי העממי "בלגן מבולגן".
לדעתי, לאור מורכבותם של דיני המס בישראל, ולאור מלאכת הנסח המרושלת, יש להתחיל ולבצע רפורמות, אשר תכליתן לאחד ולמזג את דיני המס בישראל, ולהופכם לקריאים ולמובנים, על מנת שיהיו בהירים ונהירים יותר, גם למי שאיננו מומחה בדיני מיסים.
נזכיר, כי מטרתם הראשונה של חוקים ותקנות היא לקבוע נורמה ניתנת לאכיפה, ואם החוקים והתקנות אינם מובנים, אזי מטרתם איננה מושגת. אכיפתם של חוקים מסובכים שאינם מובנים הופכת להיות אקראית ושרירותית, ומבחינת האזרח המסר הוא של אי צדק והעדר שיוויון בפני החוק.
כאשר מדובר בחוקי מס בהירותם משפרת את תחושת הצדק החברתי, שאחרת, הנישום אשר איננו מבין את חוקי המס, עלול להגיע למסקנה, כי רק בעלי הממון, אשר יכולים להיעזר במומחי מס, יוצאים נשכרים מניסוחם הרשלני והמורכב של חוקי המס, בעוד שהוא נושא בנטל המס המקסימלי על פי אותם חוקים ממש. הרגשת קיפוח זו של האזרח הפשוט מובילה בהכרח להגדלת שיעור מעלימי המס.
במילים פשוטות, על האזרח לדעת בצורה ברורה ושקופה כמה מס רוצים ממנו, מדוע, כיצד הוא מחושב ומתי, ומהן זכויותיו השונות, ההוצאות המותרות לו בניכוי, הפטורים להם הוא זכאי וכו'.
לדעתי, יהיה זה בלתי אפשרי למזג ולנסח בפשטות במהלך אחד את דיני המס השונים, אלא יש לעשות זאת בשלבים, מן הקל אל הכבד.
ניתן לדעתי, בקלות יחסית, להתחיל ברפורמה לשם האחדת סדרי הדין בכל חוקי המס. רפורמה שכזו תייעל את מערכת המס, את גבייתו, ואת מערכת המשפט.
על מנת לסבר את האוזן אסקור בקצרה את הליכי ההשגה והערעור בדיני המס השונים.
בחוק מיסוי מקרקעין, לאחר השגה בפני הרשות ניתן להגיש ערר בפני ועדת ערר, אשר חברים בה שלושה, יו"ר שהוא שופט בדימוס ושני חברי ציבור. ערעור על החלטת הוועדה ניתן להגיש בשאלות משפטיות בלבד לבית המשפט העליון. סדרי הדין בערר מצריכים הגשת כתב ערר, כשהמשיב איננו חייב להגיש כתב תשובה. לועדת הערר יש סמכויות רחבות כשל ועדת חקירה, אך חלים לגביה מרבית תקנות סדרי הדין האזרחי.
בפקודת מס הכנסה, לאחר השגה בפני הרשות ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בפני שופט יחיד. ערעור מוגש על פסק הדין לבית המשפט העליון. הודעת הערעור על ההשגה מוגשת ללא הנמקה. לאחר מכן פקיד השומה מגיש את נימוקי שומתו, ורק לאחר קבלת נימוקי השומה מגיש הנישום את נימוקי הערעור.
בחוק מס ערך מוסף, לאחר השגה בפני הרשות ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בפני שופט יחיד. ערעור מוגש על פסק הדין לבית המשפט העליון. בכתב הערעור לבית המשפט המחוזי על הנישום להגיש את כל נימוקי הערעור ולאחר מכן הוא נדרש להגיש תצהירים עם כל ראיותיו בטרם מגיש המשיב כתב תשובה כלשהו.
על החלטה בדבר פסילת ספרים ניתן להגיש ערר בפני ועדת ערר לניהול ספרים, אשר חברים בה שלושה חברי ציבור, אשר נבחרו על ידי שר המשפטים.
תביעות הישבון להחזר מס קניה ומכס מוגשות לבית המשפט השלום או המחוזי לפי סכום התביעה.
כתבי אישום בענייני מיסים מוגשים לבית המשפט השלום או לבית המשפט המחוזי, לפי טיב העבירה שבכתב האישום.
וכך הלאה. לכל חוק מס תקנות סדרי דין משלו, וערכאה משפטית משלו.
מהסקירה הקצרה הנ"ל נגלה על נקלה חוסר האחידות.
לדעתי, יש לבטל את כל הליכי ההשגה והערעור בכל חוקי המס, ויש להתקין תקנות סדרי דין אחידות עבור כל חוקי המס. יש לקבוע כללים זהים להגשת השגה, לדיון בהשגה, להגשת ערעור ולדיון בערעור. כמו כן יש לקבוע כללים זהים לערעור על פסק הדין של הערכאה הראשונה.
לדעתי, יש לבטל את כל הערכאות השונות, אשר נקבעו בחוקי המס, ויש לקבוע ערכאה אחת, אשר תדון בכל חוקי המס. אם יש צורך בכך, ניתן להקים בית דין למיסים.
כמו כן יש לדעתי לשאוף לכך שאותה ערכאה ראשונה תוסמך לדון בכל ערעורי המיסים בתחום האזרחי, ובכל כתבי האישום הפלילי בדיני מיסים, על מנת ליצור אחידות פרשנית של חוקי המס. לא עוד פיזור של כתבי האישום בענייני מס בין בית המשפט השלום לבין בית המשפט המחוזי. אבסורד בעיני המצב שבו בית המשפט המחוזי דן בערעורים אזרחיים על שומות של אלפי שקלים בודדים, בעוד שבבית המשפט השלום מתקיימים דיונים בעבירות מס בתחום הפלילי אשר העונש עליהם הוא מאסר של שנים.
לסיכום - ניסוחם המורכב והמסובך של דיני המס בישראל משרת אך ורק את בעלי הממון, אשר מומחי המס מטעמם, הבקיאים בסבך החוקים והתקנות, מחפשים ומוצאים להם פרצות ולאקונות חדשות לבקרים, המנוצלות בצורה חוקית לשם תכנון מס לגיטימי ולשם הפחתת המס למינימום. באותו זמן ממש חוקי המס המסובכים והקשים להבנה יוצרים מצב של תשלום מס מקסימלי על ידי האזרח הפשוט, אשר איננו מבין מהן זכויותיו הבסיסיות, ואיננו יכול לכלכל את עצמו בין חוקי המס המורכבים. הפשטת חוקי המס והאחדתם הינה משימה מורכבת ביותר, אשר יש לבצע אותה בשלבים, אחרת לעולם היא לא תתבצע. לדעתי, יש להתחיל בהאחדת פרק ההשגה והערעור בכל חוקי המיסים, תוך ביטול כל הערכאות השופטות השונות בדיני המס, ותוך יצירת ערכאה אחת אשר תתמחה בדיני מיסים. הדבר גם ייעל את מערכת המשפט וישפר את יעילות הגביה.