הורות נכונה בשיטת המפרט האנושי 

הקדמה לחינוך ילדים בשיטת המפרט האנושי

להיות הורה זה מאתגר, כולנו רוצים את הכי טוב לילדים שלנו. יש לכולנו נטייה להחליט "מה שטוב לילד" בהתאם למה שחווינו ולפי ניסיון החיים שלנו. האם זה טוב לילד? זה הגיוני, איך נוכל לעשות אחרת? עד להופעת המפרט האנושי, זה כל מה שיכלנו לעשות.

הנחנו שהילדים הם כמונו והם יתנסו באותם התנסויות שהיו לנו, כך שהניסיון שלנו יכול לעזור להם, אבל המציאות רחוקה מזה. הילדים שלנו שונים מאיתנו.  לדעת את מפת המפרט של הילדים שלנו היא הזדמנות מאד ייחודית ונדירה לכל הורה.

זה מאפשר לנו להיות אתם בקשר שיאפשר להעצים אותם בכישרונותיהם ולחזק אותם מול חולשותיהם.

המפרט האנושי מאפשר להבין התנהגויות שלא מוכרות לנו. צריך לזכור, שכל מה שאנו עושים, מאד משפיע על הילדים שלנו והם סופגים את זה. זה מזל גדול לדעת איך לדבר ולעשות אתם דברים כך שהם יהיו הם עצמם.

אסטרטגיה גנטית

לדעת את הגנטיקה האנרגטית של הילד מאפשר לנו להשתמש בכלים ייחודיים עבורו, למשל, אם הילד מתוכנן להיות רגיש ופתוח לקולות, נוכל לתת לו ידע בצורת דיבור (שיחות, הקלטות וכד..) ופחות על ידי תמונות (ציורים סרטים וכד..). אם למשל לילד יש סמכות רגשית, נוכל ללמד אותו סבלנות, שזמן הוא הידיד שלו. נוכל לעזור לו להימנע מהחלטות חפוזות והוא יקבל את זה.

מהי אהבה אמתית

אהבה אמיתית היא קבלה מוחלטת ללא תנאי . לדעת שהילד שלנו, למשל, מתוכנן להיות אינדיבידואלי (ולא קולקטיבי או שבטי), תאפשר לנו כהורים, לקבל אותו כילד שעושה דברים רק בדרך הייחודית שלו. אפשר כמובן, גם להסביר לו, על ילדים אחרים שהם קולקטיביים (חושבים על הכלל) או שבטיים (חושבים על טובת המשפחה) וכך ולהרחיב לילד הזה את היכולת החברתית שהיא קצת חלשה אצלו. האהבה הכי גדולה שאנו יכולים לתת לילדים שלנו היא ההבנה שלנו מי הם באמת. כאשר אנו באמת מכירים אותם, אנו יכולים להעצים אותם ולאפשר להם להיות הם עצמם.

 המפרט האנושי טוב במיוחד לטיפול בילדי אינדיגו כי ניתן לראות את הייחוד שלהם במפה שלהם.

 מי מחנך את הילדים?

אחרי המהפכה התעשייתית, כאשר האבות עזבו את הבית והלכו לעבוד במפעלים ובמשרדים, הילדים כבר לא יכלו ללמוד מקצוע מההורים כמו שהיה לפני המהפכה התעשייתית, ואז לאמהות התחיל להיות מאד קשה לחנך את ילדיהם (במיוחד את הבנים). תהליך זה הוביל להחלטה להעביר את חינוך הילדים למדינה דרך המורים ובית הספר. אבל מערכת החינוך יכולה ללמד רק "מערכות" ולא בודדים. מערכת החינוך, מעצם הגדרתה, היא קולקטיבית. לא מתייחסים מספיק לילד כישות שצריכה לבטא כשרון (החוצה) אלא כישות שחייבים להכניס לה מידע (פנימה). תהליך זה מתאים למעט מאד ילדים, במקרה הטוב זה לא ישפיע עליהם והם לא יגלו עניין רב בחומר הנלמד, ובמקרה הפחות טוב, זה יהפוך אותם לאנשים בוגרים שבלוניים שהולכים בתלם הקולקטיבי. מערכת החינוך היא שקרית במהותה, כיוון שאין תלמיד דומה למשנהו, אין שיטת לימוד מתאימה לכולם מבחינה אנרגטית. כל ילד, בשלב מאד מוקדם של חייו, יכול לקבל עידוד למצוא, לכבד ולהעריך את הייחודיות שלו. במצב כזה לא יתכן שהילד יהיה אלים, כי ילד שמכיר את עצמו גם מכבד את עצמו, ועל כן יכבד את האחר.

מה הילד רוצה?

כל ילד רוצה בכל הרצינות להתחבר לעולם, להתחבר ככל שהוא יכול לחברה ולתרום לכל דבר מסביבו. הוא שואף שההורים והידידים שלו יתגאו בו. אבל מה שמלמדים אותם בבית הספר פוגע באמון שלו בעצמו.זה ומביא אותו לחוסר אונים ביכולת שלו לתרום ולהרגיש שהוא מועצם לערכו האמתי. כל אחד מאתנו בא לעולם כדי להיות הוא עצמו. אנו בני אנוש, לא בני מעש. (רוצים להיות, במקום לעשות - BEING INSTEAD OF DOING). העולם רוצה לתכנת אותנו להיות ילדים טובים, תלמידים טובים, אזרחים טובים, שחקנים טובים, מהנדסים טובים, אנשי מכירות טובים חיילים טובים וכדומה, טובים!!

אם ההורים והמורים יקדישו זמן ואנרגיה רק למצוא דברים פשוטים לגבי הילדים שהם אחראיים לגביהם, ורק ידעו איך הם מתוכננים לחיות, אז יתרחש מהפך מדהים בו לא רק הילדים יקבלו חינוך טוב, אלא גם המורים שלהם. עם הידע של המפרט האנושי, זה יכול לקרות בפשטות ובמהירות, כי ילדים הם פיקחים ומוכנים להיות הם עצמם באופן טבעי.

 צעד ראשון

כשהילד נולד, הוא מגיח ממערכת נוזלית בבטן אמו לאוויר העולם. לידה היא שינוי דרמטי. כאשר לידה לא מנוהלת נכון, היא יכולה ליצור פוסט-טראומה לכל מי שהיה מעורב בה. הדבר הראשון שהתינוק לומד זה לנשום בעצמו, וכמה מוזר, במערב, זה הדבר שהכי מוזנח.בזמן הלידה, חבל הטבור ממשיך לספק חמצן עד שהילד לומד לנשום לבד. אבל מה שמקובל במערב, זה מיד לנתק את חבל הטבור והתינוק לומד מיד שהחיים הם מאבק. רק הימנעות מהפעולה אחת אגרסיבית כזו (חיתוך מוקדם של חבל הטבור), מספיקה כדי לתת לתינוק הזה כלים לחוזק רגשי והימנעות מבעיות אכילה ובעיות ריכוז.

הדבר הבא שהילד מודע לו, זה שהוא שוכן בגוף פיזי. ישנם דתות, שמתייחסים לזה שהנשמה שוכנת בגוף, כאל חטא. אבל הגוף משמש לנו רק לתקופת מעבר עבור הנשמה ובתקופת המעבר הזאת (החיים), מאד חשוב להרגיש נוח בגוף שקבלנו. הגוף שלנו הוא ה"רכב" שמוביל את הנשמה לכל צרכיה. רב התרבויות לא מקבלים את הגוף. היוגה למשל מאפשרת לילד להרגיש טוב בגופו. תוך כדי שהוא גדל, לוקח לילד זמן להתרגל לעולם. בגלל שהקשר לעולם מתרופף, הוא מרגיש שהקשר שלו ל"רוח" מתנוון. אם מציגים לילד בשלב מוקדם את המדיטציה, אותו חיבור בין עיירות לשינה, הוא יכול לשמור על הקשר לעולמות הגבוהים. אז הוא יכול להבין וליהנות מהמסע של הנשמה שלו בעולם.

חינוך לפי המפרט האנושי

בכל מפה של המפרט האנושי, יש לאדם 9 מרכזי אנרגיה שקשורים כל אחד לאיבר פיזי ואנרגטי בגוף. בהתבוננות במפה ניתן לראות איזה אנרגיות מופעלות אצלנו והם קבועות (מסומנות בצבע) ואילו אנרגיות מופעלות על ידי אחרים (נשארות ללא צבע). קריאה של המפה מאפשרת לנו להתאים את עצמנו לשני החלקים האלה שבנו, החלק העקבי אותו אנו משדרים לעולם והחלק הלא עקבי שממנו אנו מקבלים מהעולם (ולומדים שם). איפה שאנחנו מוגדרים במפה, אלה המקומות בהם יש לנו יציבות בחיים. במקומות הפתוחים במפה, אנו באים לשחק וללמוד בחיים עם האנרגיות המשתנות שחולפים דרך גופינו. מקום פתוח במפה יכול להיות מקור לחכמה גדולה או מקום לקושי גדול. הקושי נוצר, במידה ואנו מנסים "לייצב" מקומות שלעולם לא יכולים להיות יציבים אצלנו.

חלק מאיתנו מתוכננים להיות מנטליים (מבוססי חשיבה) , אחרים להיות רגשיים (מבוססי רגש) ואחרים להיות גופניים (מבוססי גוף). ישנם אנשים שמתוכננים להסתדר בצוות, אחרים להנהיג ואחרים להתבודד. יש אנשים שקולטים מידע דרך חוש הראיה, אחרים משמיעה ויש כאלה דרך מגע. יש אנשים הגיוניים (מבוססי לוגיקה) , אחרים חיישתיים (מבוססי התנסויות) ויש גם אינסטינקטיביים (חייתיים) . יש כאלה שיש להם מוטיבציה מבפנים ואחרים זקוקים לגירוי חיצוני כדי לפעול..תארו לכם מה היה קורה אם ההורים ומורים היו יודעים את התכנון של הילדים. רק אז אפשר להצליח ללמד ולחנך כל ילד. במפרט האנושי רואים שבמרחק של שני זרועות (כ2 מטר) מכל אחד מאיתנו יכול אדם לחדור להילה שלנו. זה אומר שילד שיושב בכיתה סמוך לילד אחר משפיע ומושפע ממנו. ניתן ללמד מורים לסדר את הישיבה של התלמידים בצורה הכי מועילה לכולם. למשל, אם ילד עם אנרגיית מוטיבציה, יושב עם ילד עם אנרגיה מנטלית, האנרגיה המשולבת שלהם מתוכננת להשתלב על ידי חשיבה ותוצאות מעשיות. אם משלבים אנרגיה של ילד מנהיג עם אנרגיה של ילד מונהג (חסר מוטיבציה), זה יכול להוביל את המנהיג ללמוד איך להנהיג אנשים (שאין להם מוטיבציה) וההפך, הילד בלי המוטיבציה ילמד איך לנהל את עצמו דרך לקיחת דוגמה מהילד המנהיג.

אתם מוזמנים לעשות קריאה אישית מעמיקה לילדיכם ולכם כך שתוכלו לדעת איך לאהוב ולחנך אותו. לאהוב, כיוון שניתן לאהוב ילד רק כשמכירים אותו באמת. ולחנך, כדי פחות להפריע לו להיות הוא עצמו ולתת לו כלים שיוכל להחליט מתוך עצמו.