נתניהו מציג: האיש שלא רצה להחליט 

נתניהו מציג: האיש שלא רצה להחליט יורי גנקין

סביר להניח שעם סיום חייו הפוליטיים של בנימין נתניהו ייכתבו לא מעט ספרים על תהליכי קבלת ההחלטות בתקופת כהונתו כראש הממשלה. המוטיב החוזר בכל אחד ואחד מהספרים הללו יהיה מאוד פשוט: רוקד על שתי החתונות ואו האדם שלא מסוגל ולא מעוניין לקבל החלטות.

על מנת להבין את ההתנהלות הפוליטית העכשווית של נתניהו ראוי לזכור את הסיבה לסיום כהונתו הקודמת – קריסת הקואליציה בראשותו לאחר שהצבעת אי האמון כנגד ממשלתו הביאה להקדמת הבחירות ולבחירתו של ברק ברוב גדול. ביבי, שגזר על עצמו כמה שנים של גלות פוליטית לאחר התבוסה, נשבע לעצמו כי אם וכאשר הוא יחזור להגה השלטון, הוא לא יחזור על אותה הטעות.

למן כניסתו המחודשת ללשכת ראש הממשלה עשה בנימין נתניהו כל שביכולתו על מנת להימנע מהכרעות קשות – בין אם מדובר במשא ומתן המדיני, בפרשת הקברים הסמוכים לבית החולים ברזילי או במשא ומתן על הקפאת ההתנחלויות. הציבור הישראלי זקוק למנהיג שיכריע – לכאן או לכאן – יתווה דרך ויוביל – זוהי מהות המנדט אותו הוא קיבל מנשיא המדינה כאשר נתבקש להרכיב ממשלה – זהו גם המנדט שאין ביכולתו, או ברצונו לממש.

אחת השאלות השכיחות ביותר בזירה הפוליטית הישראלית מאז מרץ 2009 היא היכן בנימין נתניהו? ראש הממשלה מעדיף לברוח מהכרעות ולהותירן לדיון פנימי ממשלתי ואו מפלגתי – במקום להיות עמוד האש שלפני המחנה, אם נשתמש במילותיה הזכורות של נועה בן-ארצי, נתניהו הוא המאסף שמהסס לנקוט עמדה. מבחינה פוליטית זהו הדבר הנכון – מבחינה נורמטיבית-מנהיגותית המצופה מראש הממשלה – רחוק מכך.

אין כל פסול בלנסות ולבנות קואליציות פנים ממשלתיות התומכות במשנתך – זהו אחד המבחנים הפוליטיים היומיומיים החשובים ביותר עמם נאלץ להתמודד כל נבחר ציבור אך תפקידו של ראש הממשלה, האחראי העליון למדיניותה הוא להוביל ולהציג את הפתרונות והחלופות הטובים ביותר לדעתו – גם במחיר של החלפת הרכבה של הקואליציה הקיימת.

אם נבחן את הדברים לעומק, הרי שגם פרישתן של ש"ס וישראל ביתנו מהקואליציה, הדברים מהם חושש נתניהו יותר מכל – רחוקים מלהפוך למציאות. למרות ההצהרות, ש"ס לא תפרוש כל כך מהר מהממשלה כי בסך הכל קשה להתרחק מהצלחת שמאכילה אותך. ישראל ביתנו מאידך, וליברמן בראשה – לא תפרוש גם היא כל כך מהר מהממשלה משום ששר החוץ יודע שזו יכולה להיות שירת הברבור שלו – אם וכאשר יחליטו היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות להעמידו לדין פלילי.

גם מורדי הליכוד עצמם מבינים כי נכון לעכשיו – אין להם מנהיג שיכול להובילם בבחירות הבאות. הכוח הפנים מפלגתי הוא חשוב אך ראש הממשלה נבחר על ידי הציבור ולא רק על ידי חברי מרכז הליכוד (לא תמיד) – מי שמסתמן כיורש האמיתי של בנימין נתניהו – גדעון סער, טרם החליט לחצות את הקווים.

אי לכך ברור כי אם היה רוצה בכך – יכול היה נתניהו להעביר בממשלה כמעט כל החלטה בה הוא חפץ – ככה זה כשהרצון לשרוד גובר על הרצון לצעוד קדימה. לכאן – או לכאן.

אתם מוזמנים להיכנס לבלוג שלי - ריאל פוליטיק - הבלוג של יורי גנקין