סיפור המקרה:
בין היבואנית לרשות המכס התגלעה מחלוקת סיווג, ורשות המכס הוציאה ליבואנית גרעונות בסך של כ - 170,000 ?. משסורבה פנייתה של היבואנית לרשות המכס להמשיך ולעכב את הליכי הגביה שבמסגרת פקודת המסים [גביה], אלא בכפוף להעמדת ערבות בנקאית במלוא גובה החוב, פנתה היבואנית לבית המשפט בתביעה להצהיר אודות הסיווג הנכון ועל בטלות הגרעונות, וכן בבקשה למתן צו זמני המורה לרשות המכס להמנע מלנקוט בהליכי אכיפה, גביה ועיכוב מטענים, וזאת עד להחלטה בתובענה.
היבואנית טענה, בין היתר, כי אין באפשרותה להעמיד ערבות בנקאית במלוא גובה החוב, וכי המשך הליכי האכיפה והגביה יוביל להפסקת פעילותה העיסקית ופגיעה חמורה בשמה וביחסיה עם ספקיה. מנגד, טענה רשות המכס, בין היתר, כי עיכוב הליכי האכיפה והגביה ימנע את גבית חוב המכס, וכן כי סעיף 154 לפקודת המכס קובע הסדר ייחודי לפיו לא ניתן להגיש תביעה לבית המשפט אלא בכפוף לתשלום סכום החוב הנדרש על ידי הרשות.
החלטת בית המשפט:
בית המשפט הצטרף לדיעה הקיימת בפסקי דין נוספים, לפיה, יש להבחין בין מצב שטרם שחרור הטובין למצב שהטובין כבר שוחררו. במצב של גרעון שנוצר בתהליך השחרור, רשאי היבואן לשלם את מסי היבוא ולשחרר את הטובין ולהגיש תביעה, בהתאם ובכפוף להוראות סעיף 154 לפקודת המכס, או לא לשחרר את הטובין ולהגיש תביעה לבית המשפט לביטול הגרעון. לעומת זאת, אם הטובין שוחררו ורק אז הוצאה הודעת החיוב, פתוחה הדרך בפני היבואן לפעול במתווה של סעיף 154 לפקודת המכס, וכמו כן פתוחה בפניו הדרך לפעול על ידי הגשת תביעה לסעד הצהרתי לבית המשפט המוסמך, כפי שנקטה היבואנית במקרה זה.
להבחנה כזו יש מקום, לדברי השופט, שכן לרוב במקרה ששוחררו הטובין, תחשיב העלויות כבר נעשה, ועל כן יש בתשלום המס כדי להטיל על היבואן מעמסה כספית שיתכן ולא יוכל לעמוד בה.
לעניין צו המניעה, קבע השופט כי היות והיבואנית הציבה תשתית משפטית ועובדתית המבססים את עילת תביעתה ולאור מאזן הנוחות, כתנאי לצו המבוקש לביטול הליכי אכיפה וגביה, תפקיד היבואנית ערבות בנקאית ע"ס של 20,000 - וכן תעמיד נכס בשווי של 100,000 - לעיקול ברישום. בש"א 1197/06, לנגר סוכנויות בע"מ נ' מדינת ישראל, החלטה מיום 6.11.06.
הערות:
הכותבים ייצגו את היבואנית בפני בית המשפט.
חשוב לזכור כי חיקוקים אחרים, כדוגמת חוק מע"מ ופקודת מס הכנסה, קובעים כי הגשת ערעור על שומה מעכבת הליכי גביה. לטעמנו, החלטת בית המשפט משקפת איזון ראוי תוך מתן אפשרות ליבואנית להמשיך לפעול, בד בבד עם העמדת בטוחה לטובת רשות המכס.
נציין, כי בהחלטה של בית משפט השלום בתל אביב, שניתנה ימים ספורים לאחר מתן ההחלטה הנ"ל, נקבע, בעניינו של מחסן רשוי, כי לא יעוכבו הליכי גביה אלא אם כן ישולם מלוא סכום המס השנוי במחלוקת (בש"א 167243/06, החלטה מיום 8.11.06).
בין היבואנית לרשות המכס התגלעה מחלוקת סיווג, ורשות המכס הוציאה ליבואנית גרעונות בסך של כ - 170,000 ?. משסורבה פנייתה של היבואנית לרשות המכס להמשיך ולעכב את הליכי הגביה שבמסגרת פקודת המסים [גביה], אלא בכפוף להעמדת ערבות בנקאית במלוא גובה החוב, פנתה היבואנית לבית המשפט בתביעה להצהיר אודות הסיווג הנכון ועל בטלות הגרעונות, וכן בבקשה למתן צו זמני המורה לרשות המכס להמנע מלנקוט בהליכי אכיפה, גביה ועיכוב מטענים, וזאת עד להחלטה בתובענה.
היבואנית טענה, בין היתר, כי אין באפשרותה להעמיד ערבות בנקאית במלוא גובה החוב, וכי המשך הליכי האכיפה והגביה יוביל להפסקת פעילותה העיסקית ופגיעה חמורה בשמה וביחסיה עם ספקיה. מנגד, טענה רשות המכס, בין היתר, כי עיכוב הליכי האכיפה והגביה ימנע את גבית חוב המכס, וכן כי סעיף 154 לפקודת המכס קובע הסדר ייחודי לפיו לא ניתן להגיש תביעה לבית המשפט אלא בכפוף לתשלום סכום החוב הנדרש על ידי הרשות.
החלטת בית המשפט:
בית המשפט הצטרף לדיעה הקיימת בפסקי דין נוספים, לפיה, יש להבחין בין מצב שטרם שחרור הטובין למצב שהטובין כבר שוחררו. במצב של גרעון שנוצר בתהליך השחרור, רשאי היבואן לשלם את מסי היבוא ולשחרר את הטובין ולהגיש תביעה, בהתאם ובכפוף להוראות סעיף 154 לפקודת המכס, או לא לשחרר את הטובין ולהגיש תביעה לבית המשפט לביטול הגרעון. לעומת זאת, אם הטובין שוחררו ורק אז הוצאה הודעת החיוב, פתוחה הדרך בפני היבואן לפעול במתווה של סעיף 154 לפקודת המכס, וכמו כן פתוחה בפניו הדרך לפעול על ידי הגשת תביעה לסעד הצהרתי לבית המשפט המוסמך, כפי שנקטה היבואנית במקרה זה.
להבחנה כזו יש מקום, לדברי השופט, שכן לרוב במקרה ששוחררו הטובין, תחשיב העלויות כבר נעשה, ועל כן יש בתשלום המס כדי להטיל על היבואן מעמסה כספית שיתכן ולא יוכל לעמוד בה.
לעניין צו המניעה, קבע השופט כי היות והיבואנית הציבה תשתית משפטית ועובדתית המבססים את עילת תביעתה ולאור מאזן הנוחות, כתנאי לצו המבוקש לביטול הליכי אכיפה וגביה, תפקיד היבואנית ערבות בנקאית ע"ס של 20,000 - וכן תעמיד נכס בשווי של 100,000 - לעיקול ברישום. בש"א 1197/06, לנגר סוכנויות בע"מ נ' מדינת ישראל, החלטה מיום 6.11.06.
הערות:
הכותבים ייצגו את היבואנית בפני בית המשפט.
חשוב לזכור כי חיקוקים אחרים, כדוגמת חוק מע"מ ופקודת מס הכנסה, קובעים כי הגשת ערעור על שומה מעכבת הליכי גביה. לטעמנו, החלטת בית המשפט משקפת איזון ראוי תוך מתן אפשרות ליבואנית להמשיך לפעול, בד בבד עם העמדת בטוחה לטובת רשות המכס.
נציין, כי בהחלטה של בית משפט השלום בתל אביב, שניתנה ימים ספורים לאחר מתן ההחלטה הנ"ל, נקבע, בעניינו של מחסן רשוי, כי לא יעוכבו הליכי גביה אלא אם כן ישולם מלוא סכום המס השנוי במחלוקת (בש"א 167243/06, החלטה מיום 8.11.06).
עו"ד גיל נדל עוסק בתחום דיני יבוא ויצוא, מסי יבוא ומסים עקיפים, חוזים בינלאומיים, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני. עו"ד נדל מרצה בפורומים מקצועיים רבים כגון מכון היצוא, לשכת עורכי הדין, ארגוני סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, איגוד שלכות המסחר ועוד. לעו"ד נדל מדור קבוע בעיתון "תעשיות", במגזין PORT 2 PORT, ובפרסומים נוספים. חומר נוסף מאת עו"ד נדל ניתן להוריד באתר האינטרנט, בכתובת http://www.nadel-law.co.il