העובדות:
התובעת, יבואנית טונה, הצהירה כי ארץ המקור של הטונה הינה ארצות הברית, ונפטרה בהתאם לכך מתשלום מכס בעת יבוא הטונה לישראל.
על פי התנאים בהסכם אזור הסחר החופשי בין ארצות הברית לישראל, טובין פטורים מתשלום מכס, אם סך העלויות/שווי החומרים שהופקו במדינה המייצאת בתוספת העלויות הישירות של העיבוד במדינה המייצאת, אינו פחות מ- 35% משווים המוערך של הטובין, ואם הטובין עברו שינוי מהותי במדינה המייצאת. יחד עם זאת, אם המוצרים עברו שינוי מהותי מאוחר יותר במדינה שלישית, אין המוצרים זכאים להקלת המכס.
במקרה שלפנינו, הטונה עברה שינוי כלשהו באיי סמואה האמריקאית.
רשות המכס הוציאה ליבואנית הודעת חיוב (גרעון) הדורשת ממנה תשלום מסי יבוא. רשות המכס טענה כי הטובין אינם זכאים להקלת מכס על פי ההסכם עם ארה"ב, שכן, לטענת רשות המכס, השינוי שנעשה באיי סמואה היה מהותי ובכל מקרה סמואה איננה חלק מארצות הברית. היבואנית טענה, מנגד, כי השינוי שנעשה באיי סמואה אינו שינוי מהותי, ובכל מקרה, איי סמואה שייכים לארצות הברית. היבואנית גם טענה שהגירעון הוצא על ידי רשות המכס בשנת 2003, וזאת על אף שבשנת 2001, לאחר דין ודברים עם היבואנית, קיבלה רשות המכס את עמדת היבואנית, וכך היבואנית פעלה מאז ועד 2003, תוך שתימחרה את הטונה בהתאם.
פסק הדין:
בהתייחס לעובדה כי המדינה שינתה את מדיניותה והודיעה בשנת 2003 כי הטונה אינה זכאית לפטור ממכס, הסתמך על הנחייה פנימית שהוציאה הנהלת המכס בינואר 2002 לפיה איי סמואה אינם חלק מארצות הברית, קבע בית המשפט כי רשות המכס רשאית לעשות שינוי מדיניות שכזה, במיוחד אם מסתבר כי טעתה או כי המצב מצדיק גבייה.
בית המשפט קבע כי לא הוכחה הסכמה בין רשות המכס לבין היבואנית או הסתמכות של היבואנית בעניין, אשר יוצרת מניעות מצד רשות המכס לשנות את המדיניות בשלב כלשהו.
יחד עם זאת, במקרה הנדון בית המשפט דחה את עמדת רשות המכס. בית המשפט קבע כי לא הוכח שבוצעו בדיקות המצדיקות הוצאת ההנחייה בעניין מעמד איי סמואה ב- 2002 ו/או בדיקות באשר לתהליך המתבצע באיי סמואה, אשר הצדיקו הוצאת הגירעון לטובין ב- 2003 בנימוק שהטובין עוברים באיי סמואה שינוי מהותי.
למעלה מן הצורך בחן בית המשפט את השאלה מהו שינוי מהותי והאם השינוי שעברה הטונה באיי סמואה הוא שינוי מהותי. בית המשפט קבע כי מאחר ורשות המכס היתה זאת שטענה כי נשעה שינוי מהותי במוצר, היה עליה לספק בסיס סביר לטענה זאת. משלא עשתה כן, אין לקבל את עמדתה.
בית המשפט העיר, כי במקרה זה לא היה ראוי להוציא גירעונות לעבר. הסתמכותה של היבואנית על כך שבשנת 2001 נבדקו הטובין והוחלט להעניק להם את הפטור ממכס, תוך שרשות המכס ציינה שתבדוק את הנושא, ותוך שלאחר מכן המשיכו הטובין להשתחרר ללא דרישת מכס מצד רשות המכס, הייתה במקומה, ופגיעה בהסתמכות שכזו אינה ראויה.
בהתאם לכך, ביטל בית המשפט את הודעות החיוב שנשלחו ליבואנית.
פרשנות:
בית המשפט השאיר בצריך עיון את מעמדה של סמואה לפי הסכם הסחר עם ארה"ב.
לדעתנו, חשיבותו של פסק הדין נמצאת בהתייחסותו של בית המשפט לאופן קבלת ההחלטות על ידי הרשות המנהלית. פסק הדין הדגיש את החשיבות קיומה של תשתית עובדתית שתעמוד בבסיסה של החלטת הרשות המינהלית. בהעדר תשתית עובדתית, תתבטל החלטת הרשות.
חשיבות רבה קיימת גם לקביעתו של בית המשפט אודות הסתמכותו של היבואן על עמדת רשות המכס לאורך השנים. עיון בפסק הדין מלמד כי בית המשפט שקל את ענין ההסתמכות של היבואנית והאיזון בין הפרט לבין המדינה, והכיר בלגיטימיות של הסתמכות זאת, גם ללא העזרות בהוראותיו של סעיף 3 לחוק מסים עקיפים.
ת"א 29066/03 חברת סוניקו בע"מ נ' מדינת ישראל, בית משפט השלום בתל-אביב
