אין להרחיב חריג מעבר לפשט 

לעלי חוסיין יש משאית שעליה פרנסתו.

כדי להבטיח כי מחייתו לא תחסר, אם תתרגש עליו תאונה, רכש חוסיין פוליסת ביטוח מקיף למשאית בחברת הביטוח הכשרת היישוב.

אלא שחוסיין לא ידע, כי בפוליסה, עבורה שילם במיטב כספו, שתולים מוקשים בדמות חריגים, אשר לפי פרשנות חברת הביטוח, מרוקנים אותה מתוכן.

היום, כפי שנראה מיד, חוסיין יודע כי הפוליסה היא רק כרטיס כניסה לבית המשפט. שם, צריך גם מזל, ליפול על שופט חכם, שידע לפרק את המוקשים.

באחד הימים, יצאה המשאית של חוסיין מנמל חיפה, עמוסה בסחורה. יעדה היה מפעל מכלי כרמל בקיסריה.

באחד הצמתים שבדרך ארעה תאונת דרכים. תוך כדי פנייה, התהפכה המשאית, יחד עם הנגרר, שהיה רתום מאחור.

חוסיין פנה להכשרת היישוב וביקש לקבל את תגמולי הביטוח עבור נזקי המשאית. הכשרת היישוב שכרה את שירותיהם של שמאי ומהנדס רכב. אלה קבעו נחרצות כי תאונת הדרכים נגרמה עקב עומס יתר.

הפוליסה שלנו מחריגה כל נזק שנגרם עקב עומס יתר, הודיעו נציגי הכשרת היישוב לחוסיין ושילחו אותו לדרכו.

חוסיין לא ויתר ופנה לבית משפט השלום בצפת. המחלוקת הונחה על שולחנו של השופט ערפאת טאהא.

החריג עליו מבססת הכשרת הישוב את הגנתה, מבחין השופט מייד, אכן קובע כי חברת הביטוח "לא תשלם עבור כל נזק שנגרם עקב העמסת יתר של הרכב".

אפשר לפרש חריג זה כפשוטו, ממשיך השופט, כמוציא מכלל כיסוי רק נזק שנגרם ישירות מעומס יתר. לדוגמא, כאשר עומס יתר גורם הוא לבדו נזק לשלדת המשאית.

אפשר גם להרחיב את החריג אל מעבר לפשט. לפרש אותו כמו חברת הביטוח כך, שכל נזק שנגרם למשאית, בין אם ישירות מעומס יתר ובין אם בעקיפין, אינו מכוסה.

לפי פרשנות זו, גם נזק שנגרם בתאונת דרכים אינו מכוסה, אם הגורם לתאונה הוא עומס יתר.

לטעמי, קובע השופט טאהא, הפרשנות היחידה הסבירה היא הפרשנות הראשונה. מטרתה של פוליסת ביטוח המקיף היא לכסות את המבוטח מפני תאונות דרכים, תהא סיבתן אשר תהא. זו הציפייה הסבירה של כל מבוטח, הרוכש פוליסת ביטוח מקיף, לקבל הגנה מפני תאונות דרכים. אם נרחיב את החריג ונפרש אותו כמוציא מכלל כיסוי גם תאונות דרכים, רק משום שנגרמו עקב עומס יתר, נחטיא את מטרתה של הפוליסה.

אפשר ללמוד זאת גם מחריג אחר הקיים בפוליסה, מבהיר השופט. חריג זה קובע כי הפוליסה אינה מכסה "נזק העלול להיגרם לגשר עקב משקל הרכב". גם כאן, אם הגשר קורס עקב משקל המשאית, ברור שאין כיסוי. אבל אם עקב משקל עודף, הנהג מאבד שליטה על רכבו ומתנגש בגשר, הרי זו תאונה. האם יעלה על הדעת לקבוע שתאונה כזו אינה מכוסה? לטעמי, עונה השופט, תאונה כזו מכוסה, שכן תכלית החריג אינה להחריג נזק מתאונות דרכים, גם אם באופן עקיף הן נגרמות עקב עומס יתר.

אילו היה בכוונת הכשרת היישוב לא לכסות תאונות דרכים הנגרמות כתוצאה מעומס יתר, הייתה חייבת לרשום בפוליסה במפורש כי היא אינה מכסה נזק שנגרם, באופן ישיר או עקיף, עקב העמסת יתר של הרכב, לרבות נזק שנגרם כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה עקב עומס יתר. ניסוח מעין זה יכול היה להעמיד את המבוטח על הכיסוי המדויק שהוא רכש, ולא להציבו בפני חוסר וודאות בכל הנוגע להיקף הביטוח שרכש.

העמסת המשאית מעל המותר היא בבחינת עבירת תעבורה, טענו נציגי הכשרת היישוב. הפרשנות שלך הופכת אותנו לשותפים לדבר עבירה, למי שמוכר פוליסות בלתי חוקיות, הוסיפו שומרי החוק בחרדה.

אין לכם ממה לחשוש, השיב השופט. כשנהג נכנס לצומת באור אדום וגורם לתאונת דרכים, אין כל מחלוקת שהוא מכוסה. גם אז הוא עובר עבירת תעבורה. איש לא יטען שהכיסוי הוא בלתי חוקי. זה לא הופך אתכם שותפים לעבירה. הרי אתם לא דורשים מהמבוטח לבצע עבירה, אלא רק מכסים אותו מפני נזק העלול להיגרם לו

סוף דבר, קבע השופט, החריג בדבר עומס יתר אינו מחריג את הנזק שנגרם למשאית של חוסיין כתוצאה מתאונת הדרכים שאירעה ואשר במהלכה התהפכה המשאית. הכשרת היישוב, פסק השופט טאהא, חייבת לפצות את המבוטח שלה בגין נזקיו מתאונה זו.

מסמך 850 יום חמישי 23.12.2010