מי הם הידועים בציבור?
מושג ה- "ידועים בציבור" בהתאם לפסיקה המשפטית כולל שני יסודות:
חיי משפחה - כוללים חיי אישות כבעל ואישה, המושתתים על אותו יחס של חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות, המראה שהם קשרו את גורלם זה בזה.
ניהול משק בית משותף - פועל יוצא (טבעי) של חיי המשפחה המשותפים, כנהוג וכמקובל בין בעל ואישה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים.
הדגש הוא על תפישתם הסובייקטיבית של בני הזוג את מערכת היחסים ביניהם, כאשר המונח "ידועים בציבור" הינו מעין תדמית משתנית של יחסים בין בני זוג שמרכיביה משתנים מזוג לזוג. נטל ההוכחה לצורך ההכרה בבני זוג כ"ידועים בציבור" מוטל על הטוען לכך.
מאת:עו"ד אירית רייכמן
בית משפט פסק:"ידועים בציבור גם בהיעדר לינה משותפת"
סיפור המקרה: בתע (כ"ס) 3600/07 ד.ר נ' א.ל , דן כבוד השופט יעקב כהן מבית המשפט למשפחה בכפר סבא במקרה של בני זוג אשר ניהלו מערכת יחסים זוגית בת 8 שנים, קודם לפטירתו של המנוח בגיל 68 שנים. בני הזוג ניהלו מערכת יחסים מבלי להינשא זה לזו, תוך הפרדה רכושית ולינה בדירות מגורים נפרדות, אך סמוכות. הקשר הכלכלי בין בני הזוג הסתכם בתמיכה חודשית צנועה שהעניק המנוח לזוגתו וכן במימון בילויים (לרבות בחו"ל), ההוצאות השוטפות לרכישת מזון, והחזקת רכב ששימש לצרכי שני הצדדים.
טענות התובעת: לטענת זוגתו של המנוח היא התובעת, מערכת היחסים ששררה בינה לבין המנוח מקימה לה זכאות לרשת את המנוח, כאילו הייתה נשואה לו בעת פטירתו.
טענות הנתבעים: לטענת הנתבעים הם ילדי המנוח, הקשר בין אביהם לתובעת התמצה בסיפוק צורכי בילוי וחברה בלבד, משכך ועל רקע המגורים הנפרדים, והיעדר כוונת ההורשה, אין התובעת זכאית לדבר מעיזבון המנוח.
עוד באותו עניין-אירית רייכמן
פסיקת בית המשפט: כל שנדרש מזוגתו של המנוח היה עמידה בשלושת היסודות הנמנים בסעיף 55 לחוק הירושה: 1) חיי משפחה 2) קיום משק בית משותף 3) סטאטוס של פנויים. בהתאם לפסיקת בית המשפט העליונה, לא נדרשת כל כוונת הורשה או תנאי נוסף של בן הזוג המנוח, אפילו במקרים בהם הוכח כי המנוח לא חפץ להוריש לבן הזוג, אך לא ניתן ביטוי לחפצו זה בצוואה, כך השווה המחוקק בין מצבם של הידועים בציבור לזה של הנשואים. זאת ועוד קבע בית המשפט, כי ניתן לקבוע קיומם של "חיי משפחה" ו"משק בית משותף" על אף לינה דרך כלל או באופן קבוע בדירות נפרדות, זאת בנסיבות הולמות, מיוחדות וחריגות בהם יוכח כי הצדדים בילו יחדיו כמעט את כל שעות היממה, אף כי פרשו מדי לילה בשעת לילה מאוחרת ללון איש בביתו. זאת כמובן בכפוף להוכחת יתר המרכיבים "המקופלים" במושג "חיי משפחה". כל מקרה פרטי יש לבחון על רקע גילם, בריאותם, הרגלי חייהם ותפיסת עולמם של הצדדים ותוך בחינת קיומן של סיבות אובייקטיביות, אשר השפיעו על הלינה הנפרדת. במקרה דנן פסק בית המשפט כי התובעת והמנוח היו ידועים בציבור לאור היסודות הנמנים בסעיף 55 לחוק הירושה.
בית משפט פסק :" היכרות בת שנה וחצי מספיקה לצורך הכרה בבני זוג כידועים בציבור לעניין ירושה"
סיפור המקרה: בתע (י-ם) 42510/09 נ.ת נ' עיזבון המנוח א.כ , כבוד השופט איתי כץ מבית המשפט למשפחה בירושלים, דן במערכת יחסים זוגית שהתקיימה בין המנוח לתובעת בשנה וחצי האחרונות לחייו של המנוח.
טענות התובעת: התובעת טוענת להכרה בה כידועתו בציבור של המנוח. התובעת והמנוח נהגו לבלות יחדיו, לטייל ולנפוש בארץ ובחו"ל ולנו בבתי מלון בחדר אחד. המנוח מימן רכישת מכונית חדשה עבור התובעת, הצדדים קיימו יחסי אישות, התובעת סייעה למנוח בטיפוליו הרפואיים ושהתה לצידו עת היה מאושפז בבית החולים. הצדדים שיתפו את בני משפחתם המורחבת בקשר ביניהם, הצדדים ניהלו משק בית משותף בביתו של המנוח ויותר מהכול ציין המנוח את שמה של התובעת כמוטבת יחידה בפוליסת ביטוח החיים שלו והתובעת גבתה 300,000 ש"ח מהפוליסה עם פטירתו.
טענות הנתבעים : הנתבעים, ילדיו של המנוח, טענו כי התובעת הייתה אשת לוויה וחברה של אביהם למפגשי קלפים ומפגשים חברתיים אשר נהגה ללון מדי פעם בבית אביהם ובהמשך – משחלה אביהם סייעה לו בטיפול הרפואי, כנגד תמורה ברורה ומוגדרת שסוכמה בין הצדדים בבירור ובפירוש, ובלשונו הישירה כינה בנו של המנוח את התובעת: "פיליפינית משודרגת".
פסיקת בית המשפט: אין לקבל את טענות הנתבעים, כי תקופת הקשר בין השניים מהווה פרק זמן קצר מכדי להכיר בצדדים כידועים בציבור. הפסיקה לא קבעה פרק זמן מינימאלי אשר בהתקיימו ייחשבו בני הזוג כידועים בציבור לצרכי חוק הירושה, אלא כל מקרה מוכרע על פי נסיבותיו. במקרה דנן מדובר בקשר שנמשך ברציפות כשנה וחצי ממועד ההיכרות ועד פטירתו של המנוח ולאור האינטנסיביות שלו, אופיו, אורכו ונסיבותיו הוא מספיק. כן אין בקשר שהמנוח שמר עם גרושתו, כדי לגרוע מן הקשר שלו עם התובעת. כמו כן, קיומו של קשר אינטימי מקביל עם אחר, במקביל לקשר עם בן הזוג אין בו כשלעצמו בכדי לשלול את מעמדם של בני הזוג כידועים בציבור. בנוסף, קבע בית המשפט כי העובדה שהתובעת והמנוח לא ניהלו חשבון משותף , אין בה כדי לפגוע במילוי התנאים הנדרשים להכרתם כידועים בציבור לצרכי חוק הירושה ו/או בתפיסתם הסובייקטיבית את הקשר ביניהם. לעניין זה יש לקחת בחשבון שמדובר בבני זוג שאינם בתחילת חייהם, כאשר כל אחד מהם היה נשוי לאחר קודם לקשר ביניהם ולשניהם רכוש וילדים מנישואים קודמים.
אירית רייכמן, משרד עורכי דין ונוטריון - דיני משפחה וגישור
