כועס על הבוס? המתחרה מזנב בך? רוצה לספר לכל העולם על רגשותיך כלפיהם? עצור. הפצת האשמות ונאצות על הזולת עלולה לעלות לך ביוקר. אתה עלול להיתבע באשמת לשון הרע.
רשימה זו לא נועדה לחנך את הציבור כי אם לתת מושג כללי באשר לעוולת לשון הרע. מה היא אותה עוולה מסתורית? כמה היא עלולה לעלות לך וכיצד להישמר מפניה?
מהי עוולת לשון הרע?
לשון הרע הינה עוולה אזרחית המזכה את הנפגע בפיצויים. תחת הגדרת לשון הרע נמצאים ביטויים שעלולים להשפיל אדם בעייני הבריות ולעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצידם; לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסות לו; לפגוע באדם, במשרתו, בעסקו, במשלח-ידו או במקצועו; לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית.
חשוב לדעת כי גם חברה עשויה לתבוע (ולהיתבע) בשל עוולת לשון הרע. כלומר, במסגרת פגיעה או ביזוי אדם נכללת גם חברה או תאגיד. לשון הרע עשויה להתפרסם בכתב, בעל -פה , באמצעות ציור, דמות, תנועה, צליל וכיוצא בזה (מכאן שלשון הרע עשויה להתפרסם אף באינטרנט או באמצעות קריקטורה או שיחה).
פרסום כאמור של לשון הרע מזכה עקרונית את הנפגע בסעדים אזרחיים על-פי החוק (פיצוי). פרסום לשון הרע מוגדר כפרסום (מבלי למעט מדרכי פרסום אחרות) שהיה מיועד לאדם זולת הנפגע והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר. אף אם היה הפרסום בכתב שעשוי היה להגיע לאדם זולת הנפגע.
בית-המשפט קבע כי המקרים הבאים מהווים פרסום לשון הרע: כתבות לפיהן יוחסו לנפגע מעשי גניבה, מעילה, צריכת סמים, עיסוק בפלילים, רשלנות שגרמה לרצח ועוד. אמירה לנפגע (בנוכחות אחרים) של הביטויים "חמור", "מטומטם" ואחרים וכן משלוח מכתבים (או פקסים) משמיצים למכותבים נוספים זולת הנפגע עצמו.
לאחרונה אף נקבעה הלכה לפיה לשון הרע עשויה להתקיים אף במסגרת הליך משפטי (עד לאחרונה, הוסכם כי קיים "חיסיון" מפני לשון הרע במסגרת הליכים משפטיים) כאשר האשמות והשמצות חסרות ביסוס וחמורות במיוחד נזכרות בכתבי הטענות (או התצהירים ) כגון טענה לפיטורים ממקום העבודה בשל מעשי מרמה וגניבה.
חשוב לציין, כי לשון הרע הינה גם עבירה פלילית העלולה לחשוף את מפרסמה להליכים פליליים כתוצאה מתלונת הנפגע במשטרת ישראל. החוק אף מאפשר לנפגע, במקרים מסוימים, לפתוח בהליך פלילי בעצמו וללא המשטרה כנגד מפרסם לשון הרע, במסגרת מה שקרוי "קובלנה פרטית". במסגרת קובלנה פרטית שכזו עשוי למצוא עצמו מפרסם לשון הרע כנאשם במשפט פלילי לכל דבר כשהמאשים אינו מדינת ישראל כי אם הנפגע. במקרים מסוימים ניתן להגיש כתב אישום אף בשל פגיעה במת או בציבור של בני -אדם. כאמור, עניינה של רשימה זו הינו בהיבטיה האזרחיים בלבד של לשון הרע .
הנזק והפיצוי
המחוקק צפה מראש קושי בהוכחת נזקי לשון הרע - ובצדק. הרי מדובר בנזק שקשה מאוד ולעיתים אף בלתי אפשרי להעריכו כמותית . לפיכך העניק המחוקק בידי הנפגע סעד מרחיק לכת: פיצוי ללא הוכחת נזק בסך 50 אלף שקל וכאשר לשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע פיצוי בסך 100 אלף שקל. הפיצוי נועד להשיג שלושה יעדים : לעודד רוחו של הנפגע, לתקן הנזק שנגרם לשמו הטוב ולפצות על הפגיעה בזכותו לשם טוב.
בית המשפט מפחית את הפיצוי בהתאם לחומרה המיוחסת לפרסום ולפגיעה, מספר נמעני הפרסום וכו'. עד לאחרונה נהגו בתי -המשפט לפסוק פיצויים שאינם עולים בד"כ על מספר אלפים או עשרות אלפי שקלים (למעט מקרים חמורים במיוחד).
לאחרונה ניכרת מגמה ברורה, בהנחיית בית-המשפט העליון , להגדלת סכומי הפיצויים הנפסקים. במקרים חמורים עולים אף סכומי הפיצויים בכמה וכמה מונים על הקבוע בחוק ועשויים להגיע אף למאות אלפי שקלים כאשר הפרסום היה רחב היקף למשל.
חשוב לציין כי קיימות מספר הגנות למפרסם. על העיקריות שבהן ניתן למנות את הגנת אמת בפרסום (כאשר הפרסום היה אמת והיה בו עניין ציבורי) והגנת תום-הלב (שלא תידון במסגרת רשימה זו מפאת מורכבותה) וכן פרסומים מותרים (כגון פרסומים הנדרשים בחוק, בכנסת, בישיבות ממשלה וכו'). יצוין שאף כאשר עומדת לכאורה הגנה למפרסם הרי נדרש הוא שלא לפרסם הדברים במידה או באופן העולים על הנדרש או שאינם סבירים בנסיבות העניין שאחרת לא תעמוד לו ההגנה. בית-המשפט המשפט עשוי להקל, בעת גזירת הדין או פסיקת הפיצוי, כאשר היה המפרסם משוכנע באמיתות הפרסום, כאשר לא התכוון לנפגע, כאשר התנצל בשל הפרסום ונקט צעדים לתיקון הפרסום או כאשר לשון הרע היתה חזרה על מה שנאמר והמפרסם נקב את מקור עליו הסתמך.
לסיכום, כדאי לשקול מילים לפני שאלה עולות ביוקר. מומלץ לחשוב פעמיים לפני שמשתלחים באדם או בחברה בפני אחרים ובמיוחד כאשר מפרסמים תגובה או כתבה בעיתון. גם כאשר מצטרפים למפל השתלחויות בחברה לא פופולרית (עליה נכתבה כתבה לא מחמיאה) כדאי לחשוב פעמיים מה לכתוב ואיך. במיוחד כדאי להימנע מהפצת שמועות ודברים חסרי ביסוס העלולים לפגוע באדם (או חברה) ובעסקיהם. כדאי לזכור שחברות רבות, גדולות ומבוססות ככל שיהיו, תלויות במידה רבה במוניטין שלהם העלול להינזק קשות בשל פרסום שלילי.
מפרסם לשון הרע עשוי לגלות, לחרדתו, כי הנזק שגרם לחברה, בשל פרסום בלתי מבוסס, הינו אדיר ונאמד במאות אלפי שקלים או אף למעלה מכך. העצה הטובה ביותר: לשבת, להירגע, לשתות כוס מים קרים ולחשוב טוב לפני שכותבים או אומרים משהו שאולי תתחרטו עליו רבות בעתיד. לסיכום, הלקח הוא: "יפה השתיקה לחכמים".
רשימה זו לא נועדה לחנך את הציבור כי אם לתת מושג כללי באשר לעוולת לשון הרע. מה היא אותה עוולה מסתורית? כמה היא עלולה לעלות לך וכיצד להישמר מפניה?
מהי עוולת לשון הרע?
לשון הרע הינה עוולה אזרחית המזכה את הנפגע בפיצויים. תחת הגדרת לשון הרע נמצאים ביטויים שעלולים להשפיל אדם בעייני הבריות ולעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצידם; לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסות לו; לפגוע באדם, במשרתו, בעסקו, במשלח-ידו או במקצועו; לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית.
חשוב לדעת כי גם חברה עשויה לתבוע (ולהיתבע) בשל עוולת לשון הרע. כלומר, במסגרת פגיעה או ביזוי אדם נכללת גם חברה או תאגיד. לשון הרע עשויה להתפרסם בכתב, בעל -פה , באמצעות ציור, דמות, תנועה, צליל וכיוצא בזה (מכאן שלשון הרע עשויה להתפרסם אף באינטרנט או באמצעות קריקטורה או שיחה).
פרסום כאמור של לשון הרע מזכה עקרונית את הנפגע בסעדים אזרחיים על-פי החוק (פיצוי). פרסום לשון הרע מוגדר כפרסום (מבלי למעט מדרכי פרסום אחרות) שהיה מיועד לאדם זולת הנפגע והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר. אף אם היה הפרסום בכתב שעשוי היה להגיע לאדם זולת הנפגע.
בית-המשפט קבע כי המקרים הבאים מהווים פרסום לשון הרע: כתבות לפיהן יוחסו לנפגע מעשי גניבה, מעילה, צריכת סמים, עיסוק בפלילים, רשלנות שגרמה לרצח ועוד. אמירה לנפגע (בנוכחות אחרים) של הביטויים "חמור", "מטומטם" ואחרים וכן משלוח מכתבים (או פקסים) משמיצים למכותבים נוספים זולת הנפגע עצמו.
לאחרונה אף נקבעה הלכה לפיה לשון הרע עשויה להתקיים אף במסגרת הליך משפטי (עד לאחרונה, הוסכם כי קיים "חיסיון" מפני לשון הרע במסגרת הליכים משפטיים) כאשר האשמות והשמצות חסרות ביסוס וחמורות במיוחד נזכרות בכתבי הטענות (או התצהירים ) כגון טענה לפיטורים ממקום העבודה בשל מעשי מרמה וגניבה.
חשוב לציין, כי לשון הרע הינה גם עבירה פלילית העלולה לחשוף את מפרסמה להליכים פליליים כתוצאה מתלונת הנפגע במשטרת ישראל. החוק אף מאפשר לנפגע, במקרים מסוימים, לפתוח בהליך פלילי בעצמו וללא המשטרה כנגד מפרסם לשון הרע, במסגרת מה שקרוי "קובלנה פרטית". במסגרת קובלנה פרטית שכזו עשוי למצוא עצמו מפרסם לשון הרע כנאשם במשפט פלילי לכל דבר כשהמאשים אינו מדינת ישראל כי אם הנפגע. במקרים מסוימים ניתן להגיש כתב אישום אף בשל פגיעה במת או בציבור של בני -אדם. כאמור, עניינה של רשימה זו הינו בהיבטיה האזרחיים בלבד של לשון הרע .
הנזק והפיצוי
המחוקק צפה מראש קושי בהוכחת נזקי לשון הרע - ובצדק. הרי מדובר בנזק שקשה מאוד ולעיתים אף בלתי אפשרי להעריכו כמותית . לפיכך העניק המחוקק בידי הנפגע סעד מרחיק לכת: פיצוי ללא הוכחת נזק בסך 50 אלף שקל וכאשר לשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע פיצוי בסך 100 אלף שקל. הפיצוי נועד להשיג שלושה יעדים : לעודד רוחו של הנפגע, לתקן הנזק שנגרם לשמו הטוב ולפצות על הפגיעה בזכותו לשם טוב.
בית המשפט מפחית את הפיצוי בהתאם לחומרה המיוחסת לפרסום ולפגיעה, מספר נמעני הפרסום וכו'. עד לאחרונה נהגו בתי -המשפט לפסוק פיצויים שאינם עולים בד"כ על מספר אלפים או עשרות אלפי שקלים (למעט מקרים חמורים במיוחד).
לאחרונה ניכרת מגמה ברורה, בהנחיית בית-המשפט העליון , להגדלת סכומי הפיצויים הנפסקים. במקרים חמורים עולים אף סכומי הפיצויים בכמה וכמה מונים על הקבוע בחוק ועשויים להגיע אף למאות אלפי שקלים כאשר הפרסום היה רחב היקף למשל.
חשוב לציין כי קיימות מספר הגנות למפרסם. על העיקריות שבהן ניתן למנות את הגנת אמת בפרסום (כאשר הפרסום היה אמת והיה בו עניין ציבורי) והגנת תום-הלב (שלא תידון במסגרת רשימה זו מפאת מורכבותה) וכן פרסומים מותרים (כגון פרסומים הנדרשים בחוק, בכנסת, בישיבות ממשלה וכו'). יצוין שאף כאשר עומדת לכאורה הגנה למפרסם הרי נדרש הוא שלא לפרסם הדברים במידה או באופן העולים על הנדרש או שאינם סבירים בנסיבות העניין שאחרת לא תעמוד לו ההגנה. בית-המשפט המשפט עשוי להקל, בעת גזירת הדין או פסיקת הפיצוי, כאשר היה המפרסם משוכנע באמיתות הפרסום, כאשר לא התכוון לנפגע, כאשר התנצל בשל הפרסום ונקט צעדים לתיקון הפרסום או כאשר לשון הרע היתה חזרה על מה שנאמר והמפרסם נקב את מקור עליו הסתמך.
לסיכום, כדאי לשקול מילים לפני שאלה עולות ביוקר. מומלץ לחשוב פעמיים לפני שמשתלחים באדם או בחברה בפני אחרים ובמיוחד כאשר מפרסמים תגובה או כתבה בעיתון. גם כאשר מצטרפים למפל השתלחויות בחברה לא פופולרית (עליה נכתבה כתבה לא מחמיאה) כדאי לחשוב פעמיים מה לכתוב ואיך. במיוחד כדאי להימנע מהפצת שמועות ודברים חסרי ביסוס העלולים לפגוע באדם (או חברה) ובעסקיהם. כדאי לזכור שחברות רבות, גדולות ומבוססות ככל שיהיו, תלויות במידה רבה במוניטין שלהם העלול להינזק קשות בשל פרסום שלילי.
מפרסם לשון הרע עשוי לגלות, לחרדתו, כי הנזק שגרם לחברה, בשל פרסום בלתי מבוסס, הינו אדיר ונאמד במאות אלפי שקלים או אף למעלה מכך. העצה הטובה ביותר: לשבת, להירגע, לשתות כוס מים קרים ולחשוב טוב לפני שכותבים או אומרים משהו שאולי תתחרטו עליו רבות בעתיד. לסיכום, הלקח הוא: "יפה השתיקה לחכמים".
המחבר הינו עו"ד, חבר וועדות המדע והטכנולוגיה, המחשוב והתכנות, הבנקאות והתובענות הייצוגיות של לשכת עורכי-הדין. תוכן הכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, אינו חסין מטעויות והשמטות ואין להסתמך עליו לשם ביצוע או הימנעות מביצוע פעולה כלשהי.
www.rnc.co.il
www.rnc.co.il