מרבית בתי העסק אשר יוצאים לדרך, נקלעים לקשיים קשים בשנתיים הראשונות לקיומם והרוב המוחלט נסגרים לאחר כחמש
שנים כשמשאירים מאחוריהם הריסות רבות, הן פיננסיות והן אישיות.
השאלה הרלונטית אשר היזם שואל את עצמו, רגע לאחר גילוי הראשוני של כישלון העסק, הינה: "לייעל או לסגור"?
שאלה זו ברוב המקרים מלווה את היזם, תקופה ארוכה ואפילו נתקעת שנים רבות לאחר סגירת העסק בתודעתו.
"האם יכולתי לעשות אחרת"?
"האם לא הרמתי ידיים מהר מדי?"
"האם לא הייתי צריך לסגור מהר יותר"?
לעסק כושל יש את אפקט ''כדור שלג המתגלגל'', אם הכיוון הוא למטה, אז רוב הסיכויים שהמצב רק ילך ויחמיר.
במצב זה,כפי שאיינשטין אומר. "לעשות את אותה הפעולה ולצפות לתוצאה שונה, זו הגדרה של שיגעון!"
השאלה המתבקשת במקרים האלה היא: "מה הפעולה השונה שעלי לעשות כדי לקבל תוצאה טובה יותר?"
הרי אין לעסק כושל את הלוקסוס של עשייה, טעייה, למידה ושוב עשייה.
הרבה פעמים המצב נמצא על סף תהום וכל תזוזה לא נכונה יגרור לנפילה וכתוצאה מכך, להתרסקות טוטאלית.
אז מה עושים?
כן מייעלים ,אך תוכנית התייעלות חייבת להיות מוגדרת ומוגבלת בזמן.
מה זה אומר?
1- יש חשיבות רבה ליצירת מערכת מדידה,כלומר בדיקת עלות מול תועלת של כל גורם וגורם במערכת.(מה היעד של כל עובד והאם
הוא עומד בכך תוך זמן מוגדר)?
2- יש להכין יעד ראלי בהתחשב למצב. (לדוגמה, עצירת ההתדרדרות בשלולשה חודשים הבאים ולא רווח לא ראלי).
3- יש להכין תוכנית עשייה ברורה .("מי" עושה "מה"ו"איך" ותוך "כמה " הזמן מצופה ממנו "מה")!
4- יש למדוד את כל שלב ושלב בדרך החדשה ולבדוק האם הם עומדים ביעד המוגדר מראש.
5- אם יש חלקים או אנשים במערכת שלא מצליחים להגיע ליעד, יש לבדוק מה לא עובד, מה התיקון, ומייד לנסות לתקן.
6- הדבר האחרון והחשוב מכולם הוא מתן זמן מוגדר מראש לכל התהליך ובמידה וכל זה לא עזר, מייד לעבור לחישוב מחיר הסגירה
והכנת דרכי התמודדות אם ההשלכות של הדבר.
את דרכי התמודדות במקרה של קריסה ניתן לקרוא במאמר "איך מתמודדים עם קריסה כלכלית"?
בכל מקרה , במצבים האלה, מוטב להיעזר בשרותי מומחים בתוכניות התייעלות, כגון יועצים עסקיים בחירים או מאמנים ולזכור שהתועלת
של איש מקצוע אשר ילווה אתכם במצב הרגיש הזה, עולה פי כמה מונים מהעלות.
אביב אברהמי, מאמן אישי-עסקי. מומחה בהקמה וניהול עסקים קטנים. מנכ''ל סתיו אופנה. Avrahamiaviv@gmail.com
