בתרבויות רבות קיימת זיקה עמוקה למוסד הנישואין ולהענקת טבעות אירוסין. לטקסי הענקת טבעות אירוסין משמעות חשובה כחלק מברית הנישואין. עדויות להתקיימות הטקס וטבעות אירוסין נמצאו גם מלפני כ-500 שנה. עדויות ראשונות לעיקרי הטקס הכוללים הענקת טבעות אירוסין ניתן למצוא עוד בתקופה הרומית. פשוטי העם העניקו טבעות שהיו חישוק מתכת פשוט או כל חומר אחר שהיה בנמצא שתאם את יכולתם הכלכלית. לעומת בני המעמדות הגבוהים שלהם הייתה היכולת להרשות לעצמם להעניק טבעות אירוסין יוקרתיות, מפורזלות בעידון, מקושטות באבנים טובות. גם למנהג הענידה שורשים עמוקים בכלל מהתרבות הרומית. ענידת טבעות אירוסין על הקמיצה ביד השמאלית מקורו בהתייחסות לקמיצה השמאלית כווריד האהבה. המנהג התגלגל עד לימינו ונותר נאמן לכוונתו המקורית ולאופן ביטוי של אהבה בדיוק כמו אז.
משמעותן של טבעות אירוסין ביהדות
המשמעות הראשונית הטמונה בטבעות אירוסין היא החבות לברית הנישואין. טבעות אירוסין מסמלות את ההסכמה ההדדית להתחתן ולבלות את שארית החיים יחד. כדי להבין את המשמעות ההיסטורית של טבעות אירוסין, יש להבין את משמעות הטקס. המשמעות שמאחורי הטקס שהוא אקט סימלי של הצהרת כוונות בין בני זוג העומדים להינשא.
תקופת האירוסין שהייתה מקובלת בחברה הדתית בעבר היא שנה. בתקופה זו היה על הגבר לפנק את האישה במתנות, לחזר אחריה במרץ ולהעניק לה חיבה מרובה. בחברה המודרנית זוהי הצהרה שמתייחסת להסכמה להינשא. בעבר ההסכמה הייתה כרוכה גם בהתחייבות דינית, להבדיל מהיום. רק לעיתים רחוקות כיום האירוסין כרוכים גם בהתחייבות ברכוש עבור ביטול הברית מצד אחד הצדדים. המשמעות ההלכתית היחידה של סגירת השידוך הוא, שאם ירצה אחד הצדדים לבטל את השידוך, חלילה, יהיה עליו לבקש מחילה מבן הזוג.
בחברה הדתית הכוונה מאחורי המעשה הטקסי היא שהאישה אסורה מכל איסור על כל האחרים. הטבעת היא גם ביטוי ויזואלי שמאותת לגברים האחרים שאישה זו איננה פנויה עבורם. טקסי האירוסין בחברה הדתית מלווים בטקסיות מרובה כשמהלך הענקת טבעות אירוסין על ידי הגבר לאישה הוא השיא של הערב ושל המסיבה סביב הטקס. הטקס אינו שלם אם מלבד הקידוש באמצעות טבעת, אין שני עדים בשעת הטקס כדי שהטקס יקבל תוקף. בחברה החילונית טקס האירוסין ונעידת טבעות אירוסין לעיתים הוא חלק מטקס הנישואין. הוא מתבצע לאחר שהחתן עונד את הטבעת על אצבע הכלה והוגה את המילים המוכרות "הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל".
המנהג עצמו קיבל פנים שונות במעבר בין תרבויות, אך הוא נשען על אותו עיקרון קדום ובעל אותו אופי. בחלק מהתרבויות מקובל שרק האישה תענוד את טבעת האירוסין בעוד שבתרבויות אחרות נהוג שגם הגבר וגם האישה יענדו סט תואם של טבעות פשוטות. בחלק מהתרבויות, טבעות אירוסין משמשות גם בתור טבעות נישואין עבור שני בני הזוג.
כיום טבעות אירוסין זוכות למגוון עיצובים וסגנונות ויש אפילו טבעות אירוסין לגבר. גם לעיצובי טבעות אירוסין תקופות של אופנות מתחלפות ומשתנות בחלוף השנים. ישנם עיצובי טבעות בעבודות יד ואף שלל צורות של ליטוש היהלום שעל הטבעת, שניתן לבחור בניהן, וגם טבעות אירוסין בעיצובים אישיים.
התוצאה היא שבימינו גברים מעוניינים להעניק טבעות אירוסין מרשימות לבנות זוגן. טבעות אירוסין מסמלות לא רק את ברית הנאמנות ההדדית, אלא גם מטען היסטורי ושורשים תרבותיים עתיקים.
הכותב הינו הוד מקבילי, מעצב טבעות אירוסין, טבעות נישואין ותכשיטים בפרט.
הוד מקבילי הוא בוגר בצלאל אקדמיה לאומנות ובוגר אומנית - עיצוב תכשיטים.
על טבעות אירוסין, נישואין, עבר ועתיד ניתן להמשיך להתעדכן בבלוג טבעות אירוסין של הוד.
